בשנים שלפני התמוטטות ליהמן ברדרס, השתמש הבנק בחברה קטנה שזכתה לכינוי על ידי סוחר לשעבר בליהמן "האלטר אגו" של הבנק על מנת להוציא השקעות אל מחוץ למאזני החברה.
החברה, האדסון קאסל, שיחקה תפקיד חשוב מאחורי הקלעים בליהמן, לפי מסמך פנימי של החברה וראיונות עם עובדים לשעבר. באמצעות חברה זו עברו מיליארדי דולרים בליהמן מבלי להופיע במאזנים, ומצבו הפיננסי האמיתי של הבנק הוסתר.
אף שנראה כי האדסון קאסל נחשבה לעסק עצמאי, היו לה קשרים סבוכים עם ליהמן. במשך שנים נשלט הדירקטוריון שלה על ידי ליהמן, שהחזיק ברבע מאחוזי השליטה בחברה. החברה היתה עתירת עובדים לשעבר בליהמן. עם זאת, ליהמן לא חשף פרטים אלה מעולם.
חברות כמו האדסון קאסל הן חלק ממערכת פיננסית עצומה הפועלת בצללי וול סטריט, לרוב מחוץ להישג ידם של הגופים המפקחים על המגזר הבנקאי. חברות אלה מאפשרות לבנקים להחליף השקעות במזומנים על מנת לממן את פעילותם, ולעתים גם לגרום למאזניהם להיראות טוב יותר ממצבם האמיתי.
מבקרים טוענים כי עסקות כאלה סייעו לליהמן ולבנקים אחרים להעביר באופן זמני את חשיפתם להשקעות מסוכנות הקשורות בשוק המשכנתאות. גם כעת, שנה וחצי לאחר התמוטטות ליהמן, הבנקים הגדולים מבצעים עסקות כאלה עם חברות ששמותיהן, כמו במקרה של האדסון קאסל, כמעט ואינם נזכרים מלבד בהערות שוליים בדו"חות הפיננסיים.
הרשות לניירות ערך בארה"ב (sec), כמו גם ועדת חקירה בקונגרס, בוחנות את שיטות ההלוואה היצירתיות ששימשו כ-20 חברות פיננסים גדולות.
מרבית עסקות אלה חוקיות, אך לפי דו"ח החוקר שנשכר לבחון את קריסת ליהמן ברדרס, בליהמן עברו את הגבול. האדסון קאסל לא נזכרה בדו"ח החוקר, שפורסם בחודש שעבר וקבע כי ניהול המאזנים של ליהמן היה מטעה באופן משמעותי.
ליהמן ביצע עסקות של יותר ממיליארד דולר עם האדסון, אך לא ברור מה סכום העסקות הכולל שהיה מעורב בכך מאז 2001.
דו"ח החוקר וחשיפת המעורבות של האדסון קאסל מעלים קריאות רבות להגדלת השקיפות במגזר הבנקאי. "כיצד יכול מישהו - רגולטורים, משקיעים או כל אדם אחר - להבין מה בדיוק כתוב בדו"חות האלה, אם צריך לחפור עמוק כדי למצוא קשרים סבוכים אלה ועסקות אלה?", שואלת פרנסין מקנה, רואת חשבון, בבלוג re: the auditors. "כולם מדברים על מניעת המשבר הבא, אבל איך אפשר למנוע את המשבר הבא אם לא מבינים את כל יחסי גילוי העריות האלה?".
הסיפור של ליהמן והאדסון קאסל החל ב-2001, עם תחילת בועת הנדל"ן. באותה שנה, רכש ליהמן את חברת אייבקס קפיטל מרקטס תמורת 7 מיליון דולר - חברה שלימים הפכה להאדסון קאסל. את העסקה הגה קייל מילר, עובד ליהמן דאז. במזכר פנימי כתב מילר כי ההשקעה תאפשר לבנק וללקוחותיו גישה למימון, תוך מניעת הפסדים במקרה של הימורים כושלים. החברה גם תצמצם את "המחוייבות המוסרית", של ליהמן לתמוך בכלים חוץ מאזניים, לפי המזכר.
ליהמן מעולם לא דיווח לבעלי המניות שלו על ההסדר עם האדסון קאסל. עובד לשעבר בליהמן אמר כי "ליהמן רצה חברה שהוא שולט בה, אך כלפי חוץ נראה כי מדובר בחברה עצמאית".
עד 2004, להאדסון קאסל היה הסדר לפיו נאסר עליה לעבוד מול מתחריו של בנק ההשקעות. ב-2004 עסקה זו התבטלה, וליהמן ברדרס צמצם את מספר המושבים שלו בדירקטוריון מ-5 ל-1. אך ליהמן נותר בעל המניות הגדול ביותר בחברה, והנהלת האדסון קאסל נותרה מקורבת לבכירי ליהמן ברדרס.
ליהמן השתמש בחברה עצמאית לכאורה בשם האדסון קאסל על מנת להסתיר את מצבו הפיננסי לפני קריסתו
ניו יורק טיימס
13.4.2010 / 11:03