המדינה כבר הפסידה

1. התקפלות ששווה מיליארדים "חוק הנפט הנוכחי מיושן, ויש לבצע בו שורה של תיקונים לצורך התאמתו למציאות של מציאת כמויות מסחריות של גז" - כך נימקה ב-2002 הממשלה את החלטתה להמליץ על הגדלת שיעור התמלוגים לו תהיה המדינה זכאית מתגליות גז טבעי ונפט בשטחה. זאת, לצד שורת שינויים נוספים בחוק הנפט שתכליתם חלוקת זיכיונות במכרזים ושלילת האפשרות לריכוזיות יתר בענף.

שמונה שנים לאחר שסוכל המהלך בלחץ חברות האנרגיה - דלק, נובל אנרג'י ובריטיש גז - התעוררה ישראל למציאות רוויית פוטנציאל לתגליות, שבה קבוצה יזמית אחת מחזיקה בכ-60% משטח המים הכלכליים של המדינה, רישיונות לחיפושים ממשיכים להימסר בלא מכרז, ושיעור התמלוגים שלו זכאית המדינה נותר כפי שנקבע ב-1952.



ההצלחה של חברות הגז בסיכול המהלך היתה שווה להן מיליארדי דולרים. ניתן לשער בכמה היו מסתכמות הכנסות המדינה ממכירת הגז ב"תמר" וב"דלית" - המוערכות ב-40 מיליארד דולר - אם הממשלה היתה מאשרת ב-2002 את ההחלטה להעביר עד 50% מרווחי הזכיינית לקופתה.



2. החליפה של האיומים בשבועות הקרובים יפשטו חברות הגז את הארשת החגיגית של "אפקט תמר", ויאמצו במקומה טון קודר ומאיים. המסרים למקבלי ההחלטות ולציבור יתמקדו בתחזיות פסימיות לנטישת חברות זרות בעקבות החלטות שלטוניות שרירותיות לכאורה, שמתאימות יותר למדינות עולם שלישי.



נכון שמהלך כזה עשוי לפגוע בתדמית העסקית של ישראל, אך גם בריטניה נקטה מהלך שכזה לאחר שגילתה מרבצי גז בים הצפוני, וברזיל עושה זאת כיום נוכח תגלית הנפט הענקית מול חופי ריו דה-ז'נרו. אמנם, כל שינוי בכללי המשחק מגביר את מרכיב האי-ודאות הקיים באזור ממילא, אך אם תחולת השינוי תיקבע לעתיד לבוא, למהלך לא יהיו השלכות מיידיות על המוטיבציה בענף.



דווקא מצב שבו מדינה מתוקנת לא עוצרת לרגע את הסחף האופורי שבו היא נתונה, מעכלת את משמעויותיו המאקרו-כלכליות ובוחנת כיצד להיערך אסטרטגית לעתיד לבוא הוא לא תקין בעליל. במלים אחרות, הקמת ועדה לבחינת השלכות תגליות הגז והנפט הנוכחיות והעתידיות אינה בגדר מהלך לגיטימי בלבד - אלא הכרחי.



3. שאלה של איזון כל הסדר מוצע באשר לחלוקה של הרווחים מהפקת מקורות אנריגה ממאגרי טבע צריך להתבסס על איזון - בין ההשקעה והסיכון שנטל היזם הפרטי לבין זכות הציבור ליהנות מנכסים השייכים לו.



הנסיבות האקטואליות הפחיתו מן הסיכון הנדרש כיום מן היזמים. אשראי עבור קידוח גז במים בתוליים שלחופי מדינה שזה עתה נולדה אינו זהה למימון קידוח גז המרוחק 15 ק"מ מתגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם אשתקד. כל ניסיון להמעיט בהיקף השינוי שבנסיבות, ולמנוע מן המדינה את במיפוי הרגולציה הקיימת - הוא בגדר חוצפה.



ואולם, תהיה זו טעות מצד הוועדה להתמקד רק בשאלת חלוקת הרווחים. את ההזדמנות שנקרתה בדרכה היא צריכה לנצל גם להשלמת יתר המשימות שנטלה על עצמה הממשלה ב-2002 - אלה שנוגעות בהסדרה חוקית, שוויונית ושקופה של תחום חיפושי הנפט והגז בישראל ואלה שמתמודדות עם התחזית האופטימית לפיה תהפוך ישראל ליצואנית של מקורות אנרגיה טבעיים.