>> הוועידה הכלכלית הערבית הראשונה התכנסה אתמול בנצרת בהשתתפות אנשי עסקים וממשל יהודים וערבים. מארגני הוועידה חששו מאולם ריק והתפללו לבואם של 200 איש, אבל יותר מ-450 אנשים מילאו את האולם הצפוף ורבים נותרו בחוץ.
פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, ניצל את הוועידה כדי להציג חלק מהמלצות הביניים של ועדה ממשלתית להגדלת התעסוקה שהוא עומד בראשה. לדבריו, יש לשפר את נגישות המגזר הערבי לאשראי בהיבט של אנשי עסקים וצרכנים. "אנחנו עוסקים בניסיון להתגבר על החסמים המאפיינים את האוכלוסייה הערבית", אמר אקשטיין בכנס. לדבריו, הוא החל בשיחות בנושא עם איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזרי המיעוטים במשרד ראש הממשלה.
אקשטיין אמר שהמלצות הוועדה, שמקובלות על בנק ישראל והממשלה, כוללות את הרחבת תוכנית אורות לתעסוקה (ויסקונסין) ביישובים בנגב כדוגמת רהט, בכפרי המשולש וביישובים בוואדי ערה. לדבריו, תוכנית מס הכנסה שלילי שיצאה לדרך הצליחה להעלות 12% מהמשפחות שמשתתפות בה מעל קו העוני. "מס הכנסה שלילי הוא כלי משמעותי להתמקדות באוכלוסייה עובדת, הוא תמריץ לעבודה. חיוני להרחיב אותו", הוסיף.
המלצות נוספות כוללות צמצום העסקת עובדים זרים, שגורמים בין השאר למשיכת השכר למטה ושדרוג ענף החקלאות באמצעות סבסוד הכנסת טכנולוגיה ותמרוץ קליטת עובדים ישראלים, תוך הגברת האכיפה של חוקי העבודה.
אקשטיין הוסיף כי יש להרחיב את תוכנית מעונות היום שהיקפה השנה הוא כמיליארד שקל. לדבריו, שיעור העוני במשפחות בהן שני בני הזוג עובדים דומה למצב במדינות המפותחות - כ-4% - בעוד ששיעור העוני במשפחות בהן אחד מבני הזוג עובד גבוה מ-30%.
הוועדה תמליץ לממשלה לפעול בתחום ההשכלה וכבר בתיכון לבחון את שילוב האוכלוסייה הערבית בתעשייה ובשוק העבודה, כדי שבהמשך תוכל להשתלב בשוק במקצועות כמהנדסים, רתכים והנדסאים. בנוסף, יש לשקול את הרחבת ההשכלה הכללית בגילאים מבוגרים יותר, מהלך שאינו כרוך בעלויות גבוהות.
לדברי אקשטיין יש להגביר את תהליך האורבניזציה (מעבר מהכפר לעיר) באוכלוסייה הערבית באמצעות תמריצים. יש ליצור מרכזים עירוניים של כ-50 אלף תושבים ערבים ולהתייחס לכך גם בהיבטי אשראי ותעסוקה. ולפתח את הערים המעורבים דוגמת יפו, רמלה, לוד ועכו.
חמי פרס: "אפשר לשנות את כלכלת ישראל"
"אנחנו נמצאים בנקודת מפנה קריטית, ואם נפעל נכון נשנה את כלכלת ישראל והמזרח התיכון באופן דרמטי". אמר בכנס חמי פרס, מנהל שותף בקרן ההון סיכון פיטנגו ויו"ר קרן בוואדר, להשקעות במגזר הערבי.
פרס אמר שהקרן שהונה הוא 177 מיליון דולר תתחיל לפעול החודש וכבר בדקה כמה חברות ערביות, כך שהשקעותיה הראשונות יהיו כבר ב-2010. הקרן תשקיע בחברות ערביות, ותכוון גם לחברות ערביות עם זיקה לפעילות בשוק הישראלי. "הקרן מיועדת לסקטור הערבי בישראל אבל אנחנו לא רואים בו שוק נפרד", אמר פרס. "כשנבצע השקעות נרצה לראות חיבור בין יהודים לערבים, בין שווקים מקומיים ואחרים. אנחנו לא רוצים לפעול בבדלנות".
לדבריו, הקרן תפעל כקרן הון סיכון שתשקיע בחברות טכנולוגיה בשלב הרעיון וכקרן השקעות שתשקיע בחברות בוגרות יותר. לא כל החברות הערביות שמעוניינות בהשקעה מוכנות לקבל את תנאי הקרן, של צירופה כמשקיע, אולם הקרן אינה מתפשרת בנושא. עם זאת, היא תעניק גם הלוואות עם אופציה להמירן למניות.
"עד היום האסטרטגיה שלנו היתה השקעה בטכנולוגיה מתקדמת מוכוונת שווקים גלובלים כמו שוקי ארה"ב, סין והודו", אמר פרס. "הגיע הזמן לסגור פערים בישראל ולמצות את הפוטנציאל שלנו".
דב לאוטמן, שפתח את הכנס אמר ששיתוף פעולה בין המגזר הערבי, הישראלי והפלסטיני יכול להביא לשגשוג. "המגזר העסקי בישראל לא מנצל את הפונטציאל העסקי שיש לו. שיתוף פעולה יכול להביא להשקעות רבות מחו"ל", הוא אמר.
אבו ליבדה: נמשיך להחרים את ההתנחלויות
שר הכלכלה הפלסטיני, חסן אבו ליבדה, הדגיש את העניין הפלסטיני בהידוק הקשרים הכלכליים והעסקיים עם ערביי ישראל. לגבי הקשרים עם המגזר העסקי הישראלי אמר אבו ליבדה כי הוא מייחל ליום בו יהיה שיתוף פעולה כלכלי בין ישראלים לפלסטינים בשתי מדינות שוות זכויות.
אבו ליבדה טען שהגברת שיתוף הפעולה במסחר ובהשקעות בין ערביי ישראל לפלסטינים תסייע לגיבוש הזהות של המגזר הערבי הישראלי. מצד שני ציין, כי הוא מצפה לסיוע פוליטי מצד ערביי ישראל להשגת העצמאות הפלסטינית. "לצערי הפתרון של שתי מדינות עומד להתמוטט בגלל שממשלת ישראל מאמצת ומעודדת פעילות התיישבותית בשטח התנחלויות", אמר אבו ליבדה.
לדבריו, הרשות הפלסטינית פועלת שלא לאפשר הכנסת מוצרים מההתנלויות לשוק המקומי, מכיוון שבראייתה, כל מה שקשור בהתנחלויות אינו לגיטימי וסותר את האינטרס הפלסטיני. עם זאת, אין מגבלה על הסחר עם ישראל.
אחמד עווידה, מנכ"ל הבורסה הפלסטינית, קרא לערביי ישראל לרשום חברות בבורסה הפלסטינית ולהשקיע בחברות פלסטיניות. לדבריו, בין החברות הפלסטיניות מחו"ל שרשומות בבורסה נמצאת גם חברה מצ'ילה, שבה מרוכזת הקהילה הפלסטינית השנייה בגודלה בעולם, לאחר הגדה המערבית.
סייף, מנהל השירות לפיתוח כלכלי ערבי במשרד ראש הממשלה, אמר כי ניכרת התעניינות גוברת מצד חברות בינלאומיות בהשקעות במגזר הערבי. לדבריו, ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב כי אם תוכנית ההשקעה של 800 מיליון שקל במגזר הערבי תתברר כהצלחה, היא תורחב.
המשנה לנגיד: יש לשפר את הנגישות לאשראי במגזר הערבי
מאת אורה קורן
14.4.2010 / 6:59