ניצחון השפיות

>> השינוי בהחלטת הממשלה בעקבות הכרעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש בנושא בינוי חדר מיון ממוגן בבית החולים באשקלון הוא ניצחונה של השפיות, ניצחונה של הדמוקרטיה, ניצחון הלחץ הציבורי וניצחונה של התקשורת, אשר התגייסה כאחד למאבק נגד החלטה הזויה של הממשלה. מעטים המקרים שבהם הציבור על כל גווניו ופלגיו מתגייס למאבק על צביונה הדמוקרטי והחופשי של מדינת ישראל. הפעם זה קרה.

ככל שנקפו הימים, היתוסף למאבק על עצם מיגון חדר המיון בבית החולים באשקלון פן נוסף - המאבק על זכותו של הרוב המכריע של אזרחי המדינה לחיות על פי אמונתו וגם על פי דתו. לצד המחאה הציבורית נגד ההחלטה הבלתי סבירה לבנות את חדר המיון במקום מרוחק ובעלות של 160 מליון שקל, אשר התקבלה משיקולים קואליציוניים בלבד, קמה מחאה אזרחית נגד ה"סחטנות" אשר חצתה כל גבול של סובלנות והקיפה אנשי ימין ושמאל, אנשי ש"ס ורבני הציונות הדתית.



אינני מאשימה את סגן שר הבריאות יעקב ליצמן על כי נקט בטקטיקה של איום בהתפטרות אם לא יצליח לקדם את תוכניתו. ליצמן מסתמן כשר "סקטוריאלי", אשר בראש סדר העדיפויות שלו עומדת טובתם של מצביעיו - שולחיו. בהכירי מקרוב ולאורך שנים את העולם החרדי, ברור לי כי לאחר שנועץ ברב אלישיב, גדול הפוסקים, לא יכול היה להמרות את פיו ולקדם תוכנית אחרת.



מאידך גיסא אני מאשימה את ראש הממשלה כי שכח, גם הפעם, כי הוא ראש ממשלה של כ-ו-ל-ם, וכי השמירה על צביונה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ועל רווחתם של כל תושביה חייבים להיות חלק מסדר היום הציבורי שלו ושל ממשלתו. מספר שרים אשר הבטיחו לי אישית קודם להצבעה כי יצביעו נגד ההחלטה, שינו דעתם ביום ההצבעה או נעדרו מההצבעה בתירוצים שונים ומשונים. לדאבון הלב נוכחנו פעם נוספת כי השמירה על כיסאותיהם חשובה לעין ערוך מהשמירה על צביונה של מדינת ישראל ועל הקופה הציבורית.



סיפור המאבק על בית חולים באשקלון ראוי שיילמד באקדמיה במסגרת החוג למינהל ציבורי - בו יילמד שיעור על ממשלה המועלת בתפקידה כשהיא מקבלת החלטות משיקולים לא עניניים; ובמסגרת החוג לתקשורת, בו יילמד שיעור על כוחה של תקשורת בניהול מאבקים ציבוריים צודקים. היתה זו שעתה היפה של התקשורת אשר זיהתה בשלב מוקדם את האיוולת בהחלטת הממשלה והובילה מחאה ציבורית מקיר אל קיר נגד החלטות ממשלה המתקבלות ב"קומבינה" של "תן וקח", וגרמה לציבור לצאת מהאדישות ותחושת חוסר האונים הקיים בכל האמור ליחסים שבין חרדים ליתר הציבור.



מאבק בי"ח אשקלון יכול לשמש כמבחן המודד מהו גבול הזלזול של ממשלה באזרחיה. עד כמה ניתן להיות קהה חושים ולהתעלם ממה נכון לעשות ומה אסור לעשות ובעיקר האם שלמות הקואליציה היא ערך עליון או שמא מדינת ישראל היא ערך עליון.



איום של שר להתפטר אינו צריך להפחיד את ראש הממשלה ואת 31 שריו. האיום היחיד שממנו צריך ראש הממשלה לפחד הוא האיום הקיומי על מדינת ישראל ותפקידו של ראש הממשלה ושריה הוא לדאוג השכם וערב לביטחונם ולרווחתם של כלל אזרחי המדינה מבלי להיכנע ללחצים, איומים וסחטנות.



הכותבת היא חברת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות