מלכודת ושמה גילון

>> היציאה מהמשבר הכלכלי והחשש כי רמת הריבית האפסית השוררת במשק תעודד אינפלציה הובילו את הבנק המרכזי להעלות את שיעור הריבית לפני שבועיים. המשמעות העיקרית משינוי הכיוון של הריבית והפיכתו לתוואי ריבית עולה הוא הפסדי הון באיגרות חוב עם ריבית קבועה.

כדי להגן על הפסדי הון באיגרות חוב בזמן של העלאת ריבית הומצא המכשיר שנקרא "גילון". הריבית של הגילון נקבעת פעם ברבעון לרבעון הבא לפי ממוצע תשואות המק"מ משלושה חודשים ועד לשנה. כך, בכל רבעון הריבית המתקבלת גבוהה יותר. בגלל הריבית שמתקבלת פעם ברבעון יש משקיעים שמתייחסים אל הגילון כאל איגרת חוב קצרה לשלושה חודשים, על אף שהיא נפדית בטווח זמן ארוך יותר.



מאחר שהריבית של הגילון קשורה קשר הדוק לתשואת המק"מ, הנתון החשוב בגילון הוא לא התשואה אלא המרווח מעל המק"מ שבו הוא נסחר. למרבה הפלא המרווח כיום שלילי, בין 0.05% ל-0.14%, ולא בפרמיה מעל למק"מ - כפי שצריך להיות.



למעשה, המשמעות היא כי מי שרוכש גילון כיום עלול להפסיד עם עליית הריבית. הסיבה לכך היא המחירים שבהם נסחרים הגילונים. מחיר הגילון נקבע על פי ביקוש והיצע בשוק. מאחר שכל משקיע מתחיל יודע שכאשר תוואי הריבית הופך לעולה, המקום הנכון הוא באיגרת חוב בריבית משתנה, כלומר גילון. עודף הביקוש העלה את מחירי הגילון לרמות שאינן כדאיות מבחינה כלכלית.



ואולם זו לא הדוגמה היחידה בשוק איגרות החוב. גם איגרת החוב הצמודה נסחרת בתשואה שלילית, ומי שחישב את ההצמדה לאינפלציה גילה כי חוץ מהצמדה, איגרת החוב לא הניבה כל ריבית למשקיע, שוב בגלל המחיר.



אם כך, מה החלופה כיום? התשובה פשוטה יחסית. ברמות המחירים הנוכחיות של הגילונים רצוי להפקיד אותם בפיקדון שיתחדש פעם ברבעון. כך נימנע מהפסדי הון בגלל העלאת הריבית וגם נקבל בכל פעם מחדש ריבית גבוהה יותר, בהתאם לתוואי הריבית העולה במשק. כל מה שנותר כעת ללקוח הוא להתמקח עם הבנק שלו על גובה הפיקדון.