פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בנק ישראל - לא מוסד של איש אחד

      תהליך קבלת ההחלטות בבנק ישראל עומד על סיפה של מהפכה. מירב ארלוזורוב קובעת כי מה שהיה עד לפני חודש משחק של איש אחד - הנגיד - נהפך לפתע לבנק דמוקרטי לכאורה

      מזמן לא היתה מלחמה שהסעירה כך את העולם המוניטרי. בקוקטיילים מהודרים, חנוטים בחליפות ועניבות, נגידי הבנקים המרכזיים בעולם מתגוששים על הנושא כבר חודשים. מן הצד האחד של המתרס עומד המשנה לנגיד הבנק המרכזי בשבדיה, הכלכלן סוונסון. מן הצד השני עומד הכלכלן ג'ון טיילור, מחשובי הכלכלנים בעולם. השבדי טוען כי יעד אינפלציה יש לקבוע על סמך תחזית האינפלציה, וכי לשם כך יש לפרסם מראש את תוואי הריבית הצפוי של הבנק המרכזי. טיילור טוען שיעד אינפלציה צריך להיות יעד מספרי פשוט, וחס וחלילה לפרסם מראש את החלטות הריבית הצפויות. העולם המוניטרי הבינלאומי מפולג בתמיכתו במי מן הצדדים.

      המחלוקת חובקת עולם הזו צפויה להגיע בקרוב גם לבנק ישראל. הבנק שלנו יצטרך להחליט במי הוא מצדד, ובעקבות זאת כיצד ינהל הבנק מפה והלאה את מדיניות השגת יעד האינפלציה שלו. זאת תהיה החלטה מקצועית, מסובכת, ומהותית - אשר תשפיע על ניהול מדיניות הריבית במשק הישראלי שנים קדימה. מי יקבל את ההחלטה בבנק ישראל? זהו, שאף אחד עוד לא יודע.

      הסיבה היא שכל תהליך קבלת ההחלטות בבנק ישראל עומד על סיפה של מהפכה. מה שהיה עד לפני חודש בנק שהוא משחק של איש אחד - הנגיד שוקל, הנגיד מתלבט, הנגיד מכריע - נהפך לפתע לבנק דמוקרטי לכאורה. דמוקרטי, כי מעתה והלאה כל ההחלטות המרכזיות של הבנק יתקבלו אך ורק בהחלטת רוב - רוב החברים בוועדה המוניטרית. לכאורה, כי לאף אחד לא ברור איך באמת תעבוד הדמוקרטיה הזו, אם בכלל.

      זוהי הבשורה המהפכנית העיקרית שיצאה מחוק בנק ישראל החדש: נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כבר אינו שליט כל יכול על קביעת הריבית בישראל. במקום מונרכיה של נגיד יחיד ישנה ועדה, המונה שישה חברים, אשר תקבל את החלטות הריבית בהצבעות רוב. מתוך ששת חברי הוועדה, שלושה יבואו מחוץ לבנק - חברים חיצוניים, שהם חייבים להיות בעלי הבנה עמוקה בנושאים פיננסיים, מקרו-כלכליים או מוניטריים, וחייבים להיות גם נטולי זיקה לבנק ישראל. זאת כדי להבטיח שילוב של "מגוון רחב של התמחויות וניסיון, וחשיבה רעננה ואחרת, לתהליך קבלת ההחלטות של הבנק המרכזי".

      הציטוט לקוח מחוברת של הבנק המרכזי בבריטניה (Bank of England), שבה הוא מסביר לציבור הבריטי כיצד עובדת הוועדה המוניטרית של הבנק. לא בטוח שהציבור בבריטניה התעניין בחוברת, מי שכן התעניין בה הוא דווקא בנק ישראל - הוועדה המוניטרית הבריטית היא מודל החיקוי שעל בסיסו נבנתה הוועדה המוניטרית בחוק בנק ישראל החדש.

      כמה יחקו את המודל לחיקוי

      עד כמה ירחיק בנק ישראל ללכת אחר מודל החיקוי שלו, זו שאלה שצריכה לעניין כל ישראלי. כך, הבריטים מדגישים עד מאוד את עצמאותם של החברים החיצוניים בוועדה המוניטרית. מרווין קינג, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, אפילו התגאה על כך שפעמיים יצא לו להפסיד בהצבעות על מדיניות הריבית - עדות לכך שהוא אינו מכתיב את ההחלטות של הוועדה המוניטרית, וששוררת בה דמוקרטיה אמיתית. כדי להבטיח זאת, הבריטים גם ציידו את החברים החיצוניים בוועדה במחלקת מחקר משל עצמם - כדי שהחברים החיצוניים לא יצטרכו להסתמך על ההערכות הכלכליות של מחלקת המחקר של הבנק המרכזי בבואם לקבל את החלטות הריבית או החלטות מוניטיות אחרות.

      בנק ישראל, נודע ל-TheMarker, מתכוון לחקות לפחות את החלק השני של המודל הבריטי. משמע, בנק ישראל מתכוון להעמיד שניים מהכלכלנים שלו, כדי שיעמדו לרשותם של החברים החיצוניים בוועדה המוניטרית, ויציידו אותם בהערכות כלכליות עצמאיות. זוהי החלטה מרשימה של בנק ישראל (למרות שניתן להטיל ספק עד כמה כלכלנים, שמקבלים את שכרם מהבנק, יוכלו להביא הערכות סותרות לאלה של מחלקת המחקר של הבנק), אבל מה לגבי החירות שיחושו חברי הוועדה להותיר את פישר בעמדת מיעוט בנוגע להחלטה על הריבית?

      בניגוד לגאווה של קינג, בבנק המרכזי האמריקאי הניסיון ההיסטורי הוא אחר. שם, באמצע שנות ה-80', עמדה מועצת הנגידים להצביע נגד עמדתו של יו"ר הפד דאז, פול וולקר. וולקר, שנחשב לנגיד אגדי, הבהיר שאם כך יקרה הוא פשוט יילך הביתה. האיום הזה הספיק, כדי שהרוב של וולקר בהצבעה יובטח לו.

      מה יהיה מודל החיקוי של הוועדה המוניטרית הישראלית - זה של מרווין קינג או זה של פול וולקר? האם יעזו חברי הוועדה המונטרית בישראל, שרובם יהיו ככל הנראה פרופסורים לכלכלה ובנקאים בדימוס, להשאיר את סטנלי פישר בעמדת מיעוט? התשובה לשאלה הזו תקבע במידה רבה איך ייראו פניה של הכלכלה הישראלית בעתיד.