תושבי רחוב אברהם פררה בירושלים, הידוע יותר בכינויו "פרויקט הולילנד", לא העלו בדעתם שמדינה שלמה תעסוק במקום שבו הם מתגוררים. "ברביעי שעבר הייתי בבית, שמעתי שיש מבזק בטלוויזיה ולכן ניגשתי לסלון לראות מה קורה. הרי בירושלים קודם כל חושבים על פיגוע. ואז, פתאום, אני שומעת שמדברים על ?פרשת הולילנד'", משחזרת רוחל'ה חן, מהבעלים של רשת החומוסיות "פינתי", את הפעם הראשונה שבה שמעה על פרשת השחיתות.
"המשכנו לצפות בטלוויזיה במשך כל אחר הצהריים והערב. לא היה קל לשמוע אנשים קוראים לפרויקט מפלצת ומשמיצים את המקום. כמי שאוהבים לגור פה, קשה לשמוע איך מלכלכים על הבית שלנו. בימים אלה ההרגשה מאוד לא נעימה, ואני רק מקווה שכל הסיפור הזה ייגמר בטוב".
חן מעידה שהיא ובעלה, סלע, לא שמעו במשך השנים את השמועות שהתפשטו בעיר על כך שפרויקט הולילנד הוקם לכאורה בחטא. עם זאת, חן מציינת שבנה בן ה-24 סיפר להם בארוחת ליל שבת האחרונה שהוא דווקא היה מודע לסיפורים שהתרוצצו בירושלים. כך גם חלק מהשכנים האחרים.
"מהיום שבו עברתי לגור כאן ידעתי שמשהו פה מסריח", אומר אריה (שם בדוי). "כל דבר במדינה הזאת מתנהל ככה. להקים פרויקט כזה - אין שום סיכוי שזה לא מפוקפק".
השכן יניב מסכים לדבריו. "הכל פה בישראל זה שוחד. כולם פה גנבים, כולם משחדים. מה הסיפור פה, עוד גניבה? זאת מדינה של קליקה, שבה 90% מהכסף נמצא אצל 15 משפחות, וכך מתחילה השחיתות".
ההבנה שבבניית הפרויקט שבו הם מתגוררים היו מעורבים לכאורה מהלכים לא חוקיים לא מפריעה לשניים להמשיך וליהנות מאיכות חיים גבוהה. גם הביקורת הציבורית החריפה על כך שהבניינים מכוערים, שוברים את קו הרקיע של ירושלים ונראים מפלצתיים כשמביטים בהם מכביש בגין או מהדרך המוליכה מצומת פת לקריית יובל - לא מטרידה אותם. "הבניינים מכוערים למי שלא גר פה", מסביר יניב, "אבל למי שגר למעלה - זה יפה מאוד. מקום שקט, עם חדר כושר פרטי ולובי מפואר. בלילה יש נוף מדהים", הוא אומר. "יכול להיות שהביקורת על הפרויקט מושמעת מתוך קנאה, כי לא כל אחד יכול לגור פה", מוסיף אריה.
לא כולם עשירים
סיור בשבת אחר הצהריים ברחבת המתחם, שבו יש שישה בניינים מאוכלסים, מביא למסקנה שהולילנד הוא מקום מעט מוזר: שעטנז לא ברור של עולים חדשים מבוגרים, רובם אנגלו-סכסים דתיים או צרפתים, לצד מעט זוגות צעירים עם ילדים ואנשים מבוגרים בשנות ה-50 לחייהם, שבאו ליהנות מהשקט. יותר מהכל, השקט הוא המוטיב הבולט ביותר: אפשר היה לשער שברחבה המשותפת לשישה בניינים, שבהם יותר מ-400 דירות, תשרור המולה לא קטנה ביום החופשי של השבוע, אבל מלבד שתיים-שלוש משפחות שירדו לשחק בגן ועוד כמה מבוגרים שנחו על ספסלים - המקום רגוע למדי. הדבר נובע גם מהעובדה שחלק לא מבוטל מבעלי הדירות הם תושבי חוץ - יהודים המתגוררים בחו"ל ובאים לישראל רק בחגים.
"כתבו בעיתונים שזה מקום של עשירים עם לימוזינות בחניות, אבל זה פשוט לא נכון", אומר פול, עולה חדש מקנדה המתגורר כאן זה חצי שנה ושמע על המחלוקת לגבי הפרויקט ביום שבו התפוצצה הפרשה. "גרים פה אנשים רגילים לגמרי, ואם תיכנס לחניון תראה שחונות בו שתי מוניות. אני יודע על לפחות שני נהגי מוניות ועל שני נהגי אוטובוס שגרים פה".
מלבד שכירים, גרים בהולילנד גם בעלי עסקים קטנים ובינוניים, לצד חברים באליטה הירושלמית, שבהם לא מעט מפורסמים. הבולטת שבהם היא שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, המחלקת את זמנה בין דירה זו לבין דירתה בקריית אונו. מלבד ארבל, גרים במקום עוד שני שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים וגם פרקליט הצמרת הפלילי, עו"ד יאיר גולן, שייתכן שייצג בקרוב את אחד החשודים בפרשת השחיתות.
בהולילנד מתגוררים גם לא מעט רופאים בכירים העובדים בבית החולים הדסה עין כרם שנמצא במרחק נסיעה קצר משם, כמו הכירורג הבכיר פרופ' אבי ריבקינד, השוכר דירה במקום, והכירורג הבכיר פרופ' אריה דורסט. כמו כן, מתגוררים בפרויקט ברק יצחקי, כוכב קבוצת בית"ר ירושלים, ויפית לוי, בתו של איש העסקים רמי לוי ואשת עסקים בזכות עצמה. רמי לוי עומד לבנות בקרוב בניינים נוספים במקום, לאחר שקנה מכונס הנכסים של חברת נידר קרקע לבניית ארבעה בניינים שיתנשאו לגובה של בין 12 ל-14 קומות, פרויקט שייעשה במשותף עם חברת דן.
"תשמע, דברים שרואים מכאן, לא רואים משם", אומר לוי. "מלמעלה יש את התחושה הכי יפה בעולם, רואים את כל יופייה של ירושלים. מהקומות הגבוהות של הבניינים אפשר לראות את ים המלח, וכשייגמרו לבנות את המגדלים שבהם 30 קומות, אפשר יהיה לראות מהקומות הגבוהות גם את תל אביב. מלמטה זה אולי נראה מפלצתי, אבל מה לעשות שירושלים בנויה על הר?"
להרוס ולפצות
רבים מתושבי ירושלים עוד זוכרים את הגבעה הזאת כפי שהיתה פעם, בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת: מקום התבודדות לזוגות שהיו עולים ברגל אל "גבעת האהבה", כדי להשקיף על העיר. לידה ניצב מלון הולילנד, שבו הוצג דגם של בית המקדש השני, מה שהפך את המקום גם לאטרקציה תיירותית. בית הקפה הסמוך משך אליו ירושלמים רבים שביקשו ליהנות מארוחה טובה על רקע נוף ההרים, אך ברבות הימים הוא נהפך למסעדה כשרה המושכת קהל דתי וחרדי. לפני כמה שנים הוא נסגר וכיום משמש המבנה כמשרד המכירות של הפרויקט.
באמצע שנות ה-90 החליט הבעלים של הקרקע, הלל צ'רני, ליזום את הקמתה של שכונת מגורים במקום. למרות התנגדות חריפה מצד תושבי "ירושלים של מטה", היוזמה יצאה לדרך. החשדות האחרונים לגבי מעשי שחיתות איששו את מה שהם האמינו בו במשך השנים שחלפו מאז תחילת הבנייה.
חלק מהמתנגדים מבקשים כעת לראות אם אפשר למנוע את בניית הבניינים שעדיין לא נבנו, כולל מגדל נוסף בן 32 קומות. "זאת היתה התנגדות רחבה מאוד שאליה חברו גופים ירוקים ותושבי כל השכונות בסביבה. כולם הבינו שמדובר בכשל תכנוני חמור", משחזר רפי דברה, אחד ממנהיגי המאבק, שהיה דובר עיריית ירושלים בתקופתו של טדי קולק ז"ל. "המפלצת עוד לא שבעה. היא נמצאת בתהליך גידול ובסוף תבלע את כל קו הרקיע של ירושלים. אנחנו שוקלים לבקש לבדוק מחדש את כל השיקולים התכנוניים ולבטל תוספות של אחוזי בנייה. אם התוכנית אכן נולדה בחטא, צריך למנוע את המשך החגיגה".
יש ירושלמים שחושבים גם צעד אחד קדימה, כמו פרופ' ירון אזרחי, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. מדי בוקר, בדרכו לעבודתו באוניברסיטה, פולט אזרחי קללה עסיסית כשהוא נוסע בכביש בגין ורואה את פרויקט המגורים שעל ההר.
אזרחי וחבריו חשבו על שני פתרונות למצב, שאחד מהם עשוי להחזיר את הגלגל לאחור. "רעיון אחד הוא שתושבי ירושלים יערכו מגבית כדי לממן פיצויים לבעלי הדירות, ואז יהרסו את הבניינים. לחלופין, אולי כדאי להשאיר את המקום עומד כאנדרטה לשחיתות, כאות קין לדורות הבאים - מצבה לפגיעה האנושה בנוף שהתרחשה במשמרת של אהוד אולמרט, שלא הגן על תושבי העיר. כך, כשיבוא מישהו בעתיד וינסה לכופף פקיד בכיר בעירייה, הפקיד יוכל להגיד לו - אתה רואה את הולילנד? דבר כזה לא יקרה שנית בעיר הזו".
באופן מפתיע, דווקא אחד הדיירים, אריה, לא פוסל את ההצעה הזאת על הסף. "בעצם, למה שלא יפרקו?", הוא אומר. "במה שונה כל בית לא חוקי שנבנה בעיר, כמו הבתים הערביים שנבנים במזרח ירושלים, מהמקרה הזה? מה בעצם השוני?"
כמרצה למדעי המדינה, עוסק אזרחי גם בסוגיות של שחיתות. לדבריו, פרויקט הולילנד הוא דוגמה להשפעה של שחיתות על הסביבה. "אם זה נכון שהגדילו את זכויות הבנייה כחלק מהשוחד, הרי שיש כאן קשר מובהק בין שחיתות לבין השחתת הנוף. המחשבה שאנשי מקצוע מהעירייה התפוגגו מול כסף של מיליונים היא מזעזעת, וזה המחיר הציבורי של השחיתות. נניח שהיו בונים את הבית הכי יפה בירושלים, וזה היה כרוך במעשי שחיתות. אז היינו אומרים - שיעמידו את האחראים לדין, אבל לפחות הציבור לא משלם את המחיר על הדבר הזה. כאן היתה שחיתות וגם נותר פצע מכוער לתמיד".
ד"ר שי כנעני, גיאוגרף, מתכנן ערים ותושב הולילנד, מתקומם לנוכח אמירות אלה. "צריך לזכור שאת המקום תיכנן האדריכל רם כרמי, חתן פרס ישראל. מלמעלה זה פשוט פרויקט נהדר. מלמטה - יש כאלה שחושבים שהוא מכוער, ויש כאלה שחושבים שהוא יפה. עבורי, זה מקום שכיף לגור בו. אני צלם חובב, וכשהשמש שוקעת אני נהנה להסתכל על החלונות של ירושלים מנצנצים בגוונים אדומים, זה מראה יפהפה. אי נעימות? למה שאני ארגיש אי נעימות? אני שייך במשהו לתכנון? אני אזרח, הוצעה דירה למכירה, וקניתי אותה".
כנעני כועס במיוחד, לדבריו, על הקישור שעושים המתנגדים לבניית הפרויקט בין החשדות לשחיתות לבין המחלוקת האסתטית. "השאלה אם במהלך התכנון נעשו או לא נעשו עבירות פליליות, אין לה שום קשר לוויכוח בשאלה אם הפרויקט מתאים לנוף, שהוא ויכוח על טעם ועל ריח. אלה שני דברים שונים לגמרי. לצערי, אני שומע בימים האחרונים התלהמות בשיח הציבורי, כמו הרעיון שמעלה פרופ' אזרחי. אני מציע לשלם לירון אזרחי ולחבריו הפרופסורים פיצויים ולהרוס את המבצר המכוער שנקרא קמפוס הר הצופים, היושב על הר גבוה מעל האגן הקדוש של ירושלים.
"לכל המתלהמים למיניהם אני אומר: איפה אתם רוצים שחילונים יגורו בירושלים? הרי בגלל מצוקת הדיור חילונים היגרו למודיעין, לבית שמש או לגבעת זאב, וירושלים מתרוקנת מתושביה".
"אני לא מרגיש בתוך פארק"
המקרה של אורן יצחק, תושב אחר בפרויקט, ממחיש את הטענה של כנעני. את יצחק אנחנו פוגשים כשהוא הולך עם שני ילדיו הקטנים בשבילי הבטון בגינה צרת הידיים שברחבת הכניסה למתחם. לדברי יצחק, הוא ואשתו היססו לפני שרכשו דירה במקום, ב-2002. "גם אנחנו נרתענו", הוא מספר. "אשתי לא רצתה להתקרב לפרויקט, גם בגלל המראה שלו וגם מפני שהוא היה יקר. אבל אחר כך פנו אלינו שוב והסכמנו. לא היו הרבה חלופות למגורים. כשקנינו את הדירה, מחירי הדירות כאן לא היו שונים בהרבה מאלה של דירות חדשות בשכונת רמת שרת הסמוכה. כל מה שהיית צריך הוא אורך נשימה ואפשרות לשלם משכנתא. כמוני, יש פה עוד זוגות שהדירה שלהם ממושכנת".
יצחק נשמע כמעט מתנצל כשהוא מסביר מדוע קנה בסופו של דבר את הדירה, אף שהיה מודע לביקורת על הפרויקט. "רכשתי את הדירה על הנייר. במצב כזה אתה אומר לעצמך: מישהו הרי אישר את הדבר הזה. כשבאנו לפה לפני שמונה שנים הכל היה בגדר עובדה מוגמרת. היה כאן בור ענק שכבר נחפר והרבה עצים שנכרתו. אם הייתי קונה או לא קונה, זה לא היה משפיע דבר על עצם העובדה שהפרויקט ייבנה".
ליצחק, כמו ללא מעט דיירים אחרים, יש גם תלונות על המקום שבו הוא גר, בעיקר על כך שממש בסמוך לבניינים הקיימים נבנים עוד ועוד בניינים - דבר שיוצר תחושה של אתר בנייה. "בונים כאן בלי סוף, ועכשיו רוצים לבנות עוד מגדל גבוה של 32 קומות, לצד זה שכבר נבנה. גם השם, הולילנד פארק, מטעה. אם פארק זה מטר של שביל בטון, אז בסדר. אבל אין פה דשא, אין מתקנים לילדים. אני לא מרגיש שאני גר בתוך פארק".
ובכל זאת, מה שחשוב ליצחק, כמו ללא מעט דיירים אחרים, הוא השורה התחתונה: אם הרעש העצום סביב הפרשה יעלה או יוריד את ערך הדירות שבבעלותם. לפי הערכות שפורסמו בעיתונות, פרשת השוחד עשויה להוביל לירידה של 15% בערך הדירות. "מי שירצה למכור את הדירה יהיה בבעיה, בגלל השם הלא טוב שיצא לפרויקט", אומר יצחק בדאגה. "עם זאת, עד עכשיו קניית הדירה הוכיחה את עצמה כהשקעה טובה".
מנגד, יש דיירים שדווקא שומרים על אופטימיות. "יהיה ביקוש, ואני בטוח שערך הדירות יעלה", אומר יניב. "הרי נהיינו מפורסמים. מעכשיו אני לא גר בהולילנד, אני גר בפרשת הולילנד".
החשד: מיליונים בעבור קידום הפרויקט
פרשת הולילנד התפוצצה ברביעי שעבר. לפי החשד, בכירים בעירייה קיבלו שוחד בהיקף של מיליוני שקלים בתמורה לקידום הפרויקט. ההליכים לאישור הפרויקט החלו באמצע שנות ה-90 והאישור הסופי התקבל ב-1999 - תקופה שבה כיהן אהוד אולמרט כראש העיר ירושלים. בשנים שלאחר מכן, קיבלו היזמים אישורים נוספים הנוגעים לשינוי ייעוד הקרקע ולהגדלת זכויות הבנייה.
בשבוע שעבר עצרה המשטרה את עו"ד אורי מסר, מקורבו של אולמרט, בחשד שתיווך במתן שוחד עבור אישיות בכירה בעירייה באותם ימים. בנוסף עצרה המשטרה את אורי שטרית, מהנדס העיר לשעבר. לפי החשד, שטרית קיבל שוחד מבעלי הקרקע תמורת תמיכה במיזם וקידומו. הלל צ'רני, הבעלים של הקרקע, נעצר אף הוא, בחשד למתן שוחד. עצור נוסף בפרשה הוא איש העסקים אביגדור קלנר, ידידו של אולמרט ומי שהיה אחד השותפים בחברת פולאר השותפה בפרויקט.
אני גר בפרשת הולילנד"
מאת שוקי שדה
15.4.2010 / 7:10