המצב קשה, אז יוצאים לחופשה

ניו יורק



כשאריק פרידמן קיבל את ההודעה על מינויו לתפקיד שותף-מנהל של פירמת עורכי הדין הגדולה סקאדן, ארפס, סלייט, מיהר אנד פלום (skadden, arps, slate, meagher & flom), האווירה בשוק היתה שונה לחלוטין מזאת ששוררת בו כיום. הכלכלה האמריקאית שיגשגה ופירמת עורכי הדין שקיבל לידיו הרוויחה, כמו חברותיה, הרבה כסף. באוויר היתה אמנם תחושה שמשהו לא טוב מתרחש - בית ההשקעות בר סטרנס כבר הסתבך ונפל - אבל איש לא שיער מה גודל ההידרדרות הצפויה.

פרידמן מצא את עצמו מהר מאוד בעיצומו של אחד המשברים הגדולים בתולדות הכלכלה האמריקאית. היה עליו לנווט את סקאדן, המתמחה בטיפול בתאגידים גדולים ובלקוחות עשירים במיוחד, בתקופה שבה ההכנסות צונחות במהירות.



"במשך עשר שנים, התעשייה נהנתה מגידול בהכנסות וברווחים בשיעורי שיא, והמצב הזה התחיל להשתנות", הוא אומר. "היה לי ברור שנצטרך לבחון את את הסטטוס קוו. המהירות שבה התפתח המשבר חייבה אותי ללמוד את המצב מהר מכפי שחשבתי, לאתר את הצדדים החזקים שלנו, לנסות להתמודד עם הבעיות ולעבור את המשבר בשלום. לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך חמור. איש לא יכול היה לחזות שג'נרל מוטורס תיכנס לקשיים, ש-aig תסבול כל כך ושליהמן ברדרס ייעלם. הפעילות העסקית של התאגידים בארה"ב ירדה מאז 2007 בכ-50%, ויש לזה השלכות חמורות עלינו, משום שאנחנו חברת עורכי דין המספקת שירותים לתאגידים. היינו צריכים להסתגל במהרה למציאות חדשה".



הביטוי הבולט ביותר למשבר הכלכלי בתעשייה היה פיטוריהם של אלפי עורכי דין, וזה לא היה עניין של מה בכך: מנוע הצמיחה של החברות הגדולות לעריכת דין הוא גיוס של עורכי דין נוספים, וזה מה שעשו החברות במשך תקופה ארוכה. כשפרידמן הצטרף לסקאדן לפני כ-20 שנה, עבדו בה כ-1,000 עורכי דין, ואילו כיום עובדים בה כ-2,000.



"הפיטורים המאסיביים היו דבר שחברות עורכי הדין לא עשו במשך שנים רבות", אומר פרידמן. "250 חברות עורכי הדין הגדולות בארה"ב פיטרו כ-5,000 עורכי דין על רקע המשבר. רבים מהם גילו שאם פעם ידיהם היו מלאות בעבודה, בסקטורים מסוימים פשוט אין מה לעשות במשרד. באירופה המצב חמור הרבה יותר. שיהיה ברור: עריכת דין היא לא סתם עבודה - זאת קריירה שאתה מפתח במשך שנים. לא פשוט לפטר עובד".



פרידמן בחר בדרך שונה, שזכתה לתשומת לב רבה בתחום ואף סוקרה בעמוד הראשון של "ניו יורק טיימס". במקום לפטר עובדים, הוא הציע לעורכי הדין שלו לצאת לשנת חופשה, שבה יקבלו שליש ממשכורתם. 200 מעובדיו החליטו לקבל את ההצעה. "אמרנו להם שבתום השנה תהיה להם הזכות לחזור. האמת היא שעורכי דין לא יכולים לשבת כך סתם במשך שנה. כל אחד עשה דברים אחרים: יש כאלה שהתנדבו לפעילויות שונות בקהילה, אחרים פיתחו קריירה חדשה. בקיץ הקרוב תגיע לקצה התקופה הזאת, ואנחנו עדיין לא יודעים כמה יבקשו לחזור. מוקדם מדי לומר.



"האתגר שלנו הוא לא לאבד עורכי דין מוכשרים שהשקענו בהם הרבה. עד פרוץ המשבר האתגר שלנו היה למשוך כישרונות, ואילו כעת המטרה שלנו היא לשמור את הכישרונות שעובדים אצלנו ולראות איך השוק יתפתח".



הניסיון למנוע פיטורים נובע בחלקו מתוך רצון כן שלא לפגוע באנשים, אך יש לו צד נוסף. "בחברות עורכי הדין הבינו שפיטורים אמנם עשויים לחסוך כסף - אך גם לפגוע בשמה של הפירמה", אומר עורך דין המכיר את העניין מקרוב. "כשיודעים שפירמה מסוימת מפטרת, היא נהפכת לאטרקטיבית פחות עבור בוגרי הפקולטות למשפטים. פרט לכך, עלות הפיטורים של עורך דין מגיעה בממוצע ל-100 אלף דולר - וזה הרבה כסף".



המשבר פגע גם בעורכי הדין הצעירים שרק סיימו את לימודי המשפטים שלהם. "אנחנו מאתרים את הסטודנטים כבר בשנה השנייה ללימודיהם ומזמינים אותם לעבוד אצלנו בקיץ. אם הם הוכיחו את עצמם, אנחנו מתחייבים לקבל אותם לעבודה בהמשך. בגלל המשבר, הרבה מאוד חברות גדולות לא היו יכולות לעמוד בהבטחה. כמחצית מהבוגרים של בתי הספר למשפטים בארה"ב לא קיבלו את המשרה שהיו אמורים לקבל. הבוגרים המוכשרים במיוחד הצליחו למצוא עבודה, אבל בוגרים אחרים - שהם טובים אך לא נחשבים לעילוי - נאלצו למצוא חלופות או נשארו ללא עבודה. אנחנו בסקאדן עמדנו בהתחייבויות שלנו כלפי עורכי הדין הצעירים, וקיבלנו אותם לעבודה.



"נפגשתי עם סטודנטים למשפטים באוניברסיטת פנסילווניה ובאוניברסיטת הרווארד, והם הביעו דאגה מהמצב. עניתי להם שלתחושתי, הסטודנטים שמתחילים כיום ללמוד לא ייתקלו בבעיה. הרושם שלי הוא שהמצב ישתפר בעוד שלוש שנים".



מספקים שירות ללקוחות



סקאדן מתמחה ברוב תחומי המשפט המסחרי, לרבות מיזוגים ורכישות, מימון חברות, מיסוי, קניין רוחני, בנקאות, הגבלים עסקיים, ליטיגציה, עבירות צווארון לבן ונדל"ן. משרדיה פרושים ב-24 ערים בעולם, שבהן לונדון, פאריס, מינכן, סאו פאולו, שנחאי ועוד. עם לקוחותיה נמנים אפל, יאהו, סיטיגרופ, ניוז קורפ וקרדיט סוויס.



פרידמן, 45, שנולד בדרום קרוליינה וגדל בלונג איילנד, למד באוניברסיטת מישיגן לתואר ראשון ומאוחר יותר עשה תואר במשפטים באוניברסיטת פנסילווניה. הוא התחיל את הקריירה שלו בסקאדן, ושם נשאר עד היום. ב-1988 היה פרידמן מעורב בעסקת המיזוג של טרוולרס עם סיטיגרופ, ששווייה היה 83 מיליארד דולר. מאוחר יותר הוא סייע לפצל את בורסת הנאסד"ק מארגון סוחרי ניירות הערך (nasd).



פרידמן מונה לשותף-מנהל בתחילת 2009, אך החל את החפיפה שנה קודם לכן. מאחורי הקלעים התנהל מאבק כוחות בין המועמדים השונים: שותפים בחברה תהו אם גילו הצעיר של פרידמן לא יהיה מכשלה בביצוע התפקיד, מפני שהשותפים מנהלים בסקאדן היו תמיד הרבה יותר מבוגרים. כיום אומרים בחברה כי פרידמן עושה עבודה טובה, גם בהתחשב במצב המסובך שבו התיישב על הכיסא הנכבד.



"לא היה לי ניסיון בניהול, אבל היה לי הרבה ניסיון עסקי בגלל התחומים שבהם עסקתי", הוא אומר. "הייתי חלק מוועדת המשכורות של החברה, ובעמדה רגישה כל כך אתה לומד הרבה וצובר ניסיון. שנה לפני קבלת התפקיד כבר נכנסתי לעניינים. למעשה, אנחנו מספקים שירות ללקוחות - ובזה יש לי ניסיון רב. נכון, היו שחשבו שאני צעיר מדי, אבל בסך הכל היתה בחברה הכרה שהגיע הזמן להעביר את השרביט לדור החדש".



התפקיד החדש, שמשך הקדנציה שלו הוא חמש שנים, מחייב את פרידמן לנסוע הרבה בעולם. "במצטבר אני נמצא בנסיעות שליש מהשנה. עובד 12 שעות ביום, אבל בעצם עובד ללא הפסקה".



אחד מתחומי האחריות של פרידמן הוא לגייס שותפים בולטים - עורכי דין ממדרגה ראשונה, המרושתים היטב, שתפקידם לא רק לייצג את הלקוחות, אלא גם לארוג עסקות ולמשוך לקוחות מרכזיים. מאז נכנס פרידמן לתפקיד, עזבו את סקאדן עשרה שותפים. הוא אומר כי זהו תהליך טבעי וכי מספר השותפים שהצטרפו היה גדול מאלה שעזבו. אחד הבולטים בהם הוא גרג קרייג, שהיה יועצו המשפטי של נשיא ארה"ב ברק אובמה.



אחד השותפים שעזב את סקאדן בתקופתו של פרידמן היה דווקא ידיד קרוב שלו - דיוויד פוקס, שהיה שותף בכיר בחברה והתמחה ברכישות ובמיזוגים, אחד התחומים החשובים של סקאדן (פוקס הוא אחיו של הבמאי הישראלי איתן פוקס, ח"ה). החלטתו של פוקס לעזוב יחד עם השותף דן וולף לפירמת עורכי הדין קירקלנד אנד אליס - ולהתמנות בהמשך לחבר הוועד המנהל של החברה - התקבלה בהפתעה ואף הגיעה לכותרות העיתונים.



כדי להבין את גודל האובדן, כדאי להזכיר כי רק באחרונה היה פוקס מעורב בעסקה ענקית, כשייצג את חברת טבע ברכישה של חברת התרופות הגנריות רציופארם תמורת 5 מיליארד דולר. פרידמן זהיר כשהוא מתייחס לעזיבתו של פוקס: "לדיוויד ניתנה הזדמנות לפתוח מחלקת מיזוגים ורכישות בפירמה אחרת. היינו מעדיפים שלא יעזוב, אך אני יכול להבין את הפיתוי שבהקמת מחלקה חדשה".



"התעשייה הוכיחה שהיא חזקה"



בתאגידים רבים הצטברה במשך השנים מרירות כלפי שכר הטרחה שגובים משרדי עורכי הדין. שכרו של עורך דין הוא 250-1,100 דולר לשעת עבודה, והשכר הממוצע הוא 500 דולר. ככל שעורך הדין בכיר יותר, כך גדל שכר הטרחה שהוא מבקש. בסקאדן, למשל, שכר הטרחה לשותף הוא 800-1,000 דולר. לאור זאת, תאגידים גדולים החלו להפעיל לחץ על חברות עורכי הדין בדרישה להוריד מחירים: יש המבקשים לשלם סכום קבוע, אחרים מבקשים לשלם רק כשפרויקט מצליח, ויש כאלה שפשוט מבקשים הנחה.



"ב-2009 הופעל לחץ להוריד את שכר הטרחה. אנחנו לא מחוסנים מפני המשבר. כשהלקוחות שלנו נפגעים, זה משפיע גם עלינו. ההכנסות שלנו ירדו ב-5% ב-2009. בימים הטובים העלינו את שכר הטרחה מדי שנה, והדבר הבולט כיום הוא שאנחנו לא מעלים אותו".



יודעי דבר בתחום טוענים שלא השתנה הרבה. "היתה התייעלות", אומר עורך דין בכיר. "קיצצו הרבה שומן ונפטרו משירותי הלימוזינות שבכירים קיבלו בחינם, אבל העמלות לא ירדו באופן ממשי. באופן כללי, הפירמות הגדולות ממשיכות לשמור על רמת רווחיות גבוהה".



למרות המצב הקודר, אומרים מקורות בתעשייה, הפירמות נפגעו פחות מכפי שנהוג לחשוב. אמנם העסקים ירדו ב-20%-30%, אבל בסך הכל הן ממשיכות להיות רווחיות. "התעשייה שלנו הוכיחה שהיא חזקה ומסוגלת לעמוד במשברים", אומר פרידמן. "עדיין לא עברנו את התקופה הקשה, אבל בסך הכל אפשר לראות שלאט לאט המצב משתפר. העובדה שאנחנו חברה גלובלית הועילה לנו: כשהמשבר החריף באזור מסוים, היה לנו מקור הכנסה באזורים אחרים. המשבר היה חמור בארה"ב, אבל ההכנסות שלנו באסיה גדלו. אני חושב שהגישה שלנו, לצאת בפעילות גלובלית, הצדיקה את עצמה".



מה קרה למשכורות?



"המשכורות בחברות עורכי הדין הגדולות נשארו פחות או יותר קבועות, אבל חלה ירידה משמעותית בבונוסים: ב-2008 נתנו בתעשייה 50% מהבונוסים שנתנו שנה קודם לכן. אנחנו נהגנו באופן שונה, ונתנו ב-2008 בונוסים דומים לאלה של 2007. ב-2009 הענקנו קצת פחות".



כשאני שואל את פרידמן מה טורד את מנוחתו בלילה, הוא עונה שאף על פי שהחברה מתנהלת לא רע בנסיבות הנוכחיות, התחרות בשוק קשה מאוד. "גם אם אתה חושב שאתה נמצא במצב טוב בתחום מסוים, הכל יכול להשתנות. המתחרים לא עומדים בשקט. הם מנסים לנגוס נתחים מהפעילות של יריביהם. וכן, גם אנחנו עושים את זה".



פרידמן אומר כי לאחר משברים קודמים, חלפו שנתיים עד שהתחולל שינוי חיובי בתעשייה. ב-2009, הוא אומר, היו הרבה פחות עסקות מימון, מניות ואג"חים מפני שלא היה מספיק באמון בשוק. הוא מאמין שב-2010 יתרחש גידול במספר העסקות.



סקאדן הגיעה ב-2008 למקום הראשון ברשימת המרוויחים של הירחון המקצועי "אמריקן לוייר" עם הכנסות של 2.2 מיליארד דולר. זה ללא ספק מספר מרשים, אך כשבוחנים את דירוג הרווחים לשותף, מתגלה תמונה שונה: במקום הראשון נמצאת חברת וכטל ליפטון עם רווח של 4 מיליון דולר לשותף, וסקאדן נמצאת במקום ה-16 עם קצת יותר מ-2 מיליון דולר לשותף.



פרידמן טוען שהחברות המדורגות גבוה ברשימה זו הן חברות המתמחות בנישות. כשמשווים את סקאדן לחברות המקבילות לה מבחינת גודלן - המספרים די דומים. "אנחנו נמצאים במקום טוב באמצע החבורה", אומר פרידמן ומוסיף כי לדעתו הרווח לשותף יגדל השנה באופן משמעותי.



לנצל את ההזדמנות לרפורמה



פרידמן מודה שהחלק הקשה ביותר בעבודתו הוא סוף השנה - התקופה שבה מקבלים החלטות בנוגע לחלוקת הבונוסים והרווחים. "קשה להשביע את רצון כולם, בפרט כשאתה מתעסק עם עורכי דין, שאמנות הוויכוח היא המלאכה שלהם", הוא אומר. "למרות זאת, יצרנו תהליך שלדעתי הוא הוגן ושקוף. אנשי הוועדה העוסקת בחלוקת הבונוסים והרווחים נפגשים עם כל שותף ושומעים את מה שיש לו להגיד. אני בטוח שרוב השותפים בחברה חושבים שזה תהליך הגון".



בחברות הגדולות מתנהלת תחרות קשה בין השותפים ועורכי הדין, ששיאה הוא תקופת הבונוסים. זהו קרב בלתי פוסק על יוקרה ועל הרבה כסף. כמה מהם מספרים שהאווירה במשרדים האלה כל כך לא נעימה, עד שחלקם העדיפו לפתוח משרד קטן משלהם. פרידמן אומר שהוא מודע לטענות על אווירה קשה בחברות, ולכן בסקאדן החליטו להוריד את עוצמת התחרות. לדברי עורך דין בחברה, הפער בין חבילות השכר של השותפים אינו גדול יחסית לעומת המצב בחברות אחרות שבהן "מה שטרפת - אכלת", כלומר השותף מקבל את מלוא התגמול על העסקות שהביא.



זה מסובך ליהפך לשותף?



"זה תמיד היה קשה, ואני לא חושב שכיום זה קשה יותר. צריך לעבוד קשה מאוד, להיות מסור וגם להיות גמיש. לוקח 18 שנה ליהפך לשותף".



אתם מייצגים שורה של חברות וול סטריט. מה עמדתך לגבי הסיבות לפרוץ המשבר הפיננסי?



"אני לא רוצה להאשים אף אחד, כי אנחנו מייצגים את כל הצדדים. מה שחשוב הוא שננצל את ההזדמנות שנוצרה כדי לעשות רפורמה בשוק הפיננסים ולהכניס שינויים מקיפים ברגולציה. לדעתי יש צורך בפחות רגולטורים ולשמור על רגולציה פשוטה ואחידה. אני חושש שזה לא יקרה. בכל אחת ממדינות ארה"ב הרגולוציה שונה, ויש יותר מדי מוסדות שעוסקים בכך.



"כשמרחיבים רגולציה ולא מפשטים אותה, לעורכי הדין יש יותר עבודה אבל בסופו של דבר המערכת מסובכת יותר. מבחינת הממשל, הכי קל להכניס עוד רגולטורים ולחוקק עוד תקנות, אבל לדעתי זו החמצה של הזדמנות. ברק אובמה והמפלגה הדמוקרטית קיבלו מנדט לתקן את המערכת, אך ייתכן שהיעד הזה אינו ניתן להשגה".



הממשל טוען שהחברות בוול סטריט גדולות וחזקות מדי.



"באופן אישי אני לא מודאג מגודלן של חברות וול סטריט, כל עוד הרגולציה המופעלת היא נכונה. אני מאמין שעם רגולציה נכונה ועם שקיפות, גודלן לא צריך להשפיע".



רבים טוענים שהבונוסים שמחולקים בחברות אלה מופרזים.



"אני מאמין שהסקטור הפרטי צריך להחליט מה המודל הנכון לחלוקת בונוסים. זה לא התפקיד של הממשלה. אם הממשלה תגביל את הבונוסים, התוצאה תהיה עזיבה של הבנקאים המוכשרים. הכישרונות פשוט ינטשו".



סקאדן, ארפס, סלייט, מיהר אנד פלום



הקמה: 1948



עובדים: כ-2,000



מטה: ניו יורק



משרדים: ב-24 ערים בעולם, בהן לונדון, פאריס, מינכן, סאו פאולו ושנחאי לקוחות מוכרים: אפל, יאהו, סיטי, ניוז קורפ וקרדיט סוויס



ניסיון רב שנים עם חברות ישראליות







השוק הישראלי אמנם קטן באופן יחסי, אבל הפעילות הבינלאומית של חברות ישראליות מושכת את תשומת לבן של חברות עורכי דין בעולם. לדברי בכיר בחברת עורכי דין אמריקאית, התוצאה היא ש"כל אחד עם דודה בישראל חושב שהוא יוכל לסדר לעצמו עסקה עם חברות ישראליות".



בעקבות המשבר הכלכלי הצטמצמו היקפי הפעילות של חברות ישראליות בארה"ב, אך בחברות עורכי הדין בניו יורק מאמינים כי הפעילות העסקית בקו ישראל-ארה"ב תתחזק בעתיד, וחברות אמריקאיות יחזרו להשקיע בישראל. במקרה כזה, ידיהם של עורכי הדין האמריקאים שהשקיעו מאמצים בערוץ הזה יהיו מלאות עבודה. פרידמן אומר כי יש להשקיע בכל לקוח, שהרי חברות ישראליות שהתחילו בקטן צברו במשך השנים עוצמה והצליחו מאוד.



לסקאדן יש ניסיון רב שנים בעבודה עם חברות ישראליות. עורכי הדין של הפירמה מטפלים בהן באמצעות המשרדים בניו יורק ובלונדון, ומגיעים לעתים תכופות לישראל. פרידמן ביקר כאן בעבר והיה מעורב בכמה עסקות ישראליות, בהן רכישת חברות הטכנולוגיה אופל ואורבוט על ידי אפלייד מטיריאלס ב-1996 תמורת 285 מיליון דולר. כמו כן, הוא היה מעורב במיזוג של בריזקום עם פלואור.



אתם מתכננים לפתוח סניף בישראל?



"הגענו למסקנה שהטיפול בלקוחות הישראלים באמצעות המשרדים בניו יורק ובלונדון הוא הכי יעיל. המודל הזה עובד היטב, ומתאים לאופי הפעילות של החברות הישראליות. אנחנו לא מאמינים בהתמחות במדינה זו או אחרת. לצורך זה יש משרדים מקומיים לעריכת דין. אנחנו מאמינים שבכל תיק יש להעמיד לרשות החברה את הצוות הטוב ביותר".



ג'וזף פלום, ממייסדי סקאדן, היה קשור לישראל במשך שנים רבות. קן ביאלקין, אחד מבכירי החברה, היה ועודו קשור לצמרת הפוליטית והעסקית בישראל. החברה העסיקה מאז ומתמיד עורכי דין צעירים שהגיעו מישראל, וכעת עובדים בה שמונה עורכי דין ישראלים - שאחד מהם הוא השותף יוסי ובמן. ארבעה עובדים ישראלים יצאו לחופש כחלק מתוכנית החברה להוציא עובדים לחופשה בעקבות המשבר.



במשרד עבדו בעבר עורכי דין שנהפכו לימים למוכרים בישראל: דן גבע ודן שמגר (שניהם שותפים במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדווין), מיכל ברק (בתו של שר הביטחון ובעלת משרד פרטי), גיל ברנדס ושרון אמיר (ממשרד נשיץ-ברנדס) וצביקה גבאי (הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך).