אני, שרה פיי

ניו יורק טיימס



כששרה פיילין הופיעה בראשונה כמנחת התוכנית "סיפורים אמריקאיים אמיתיים" ברשת החדשות "פוקס ניוז", היא הציגה את סיפוריהם של אנשים מן השורה שהצליחו כנגד כל הסיכויים, אך החמיצה סיפור אחד מובן מאליו: הסיפור שלה. לאחר שנכשלה במרוץ לתפקיד סגנית הנשיא, נאמר לה פחות או יותר לחזור לאלסקה ולהשלים את הקדנציה שלה כמושלת - כעין מטבח מטאפורי. אבל פיילין החליטה לא להקשיב: היא עזבה את עבודתה ונהפכה לאימפריית מדיה ארצית של אשה אחת, כולל הרייטינג והכסף.

התוכנית "סיפורים אמריקאיים אמיתיים" אולי מעוררת תמיהה בקרב מי מאתנו שעובדים במדיה, אבל מצליחה דווקא להאיץ את הדופק ואת הלהט הפטריוטי בקרב כל השאר. בתחילת התוכנית הבטיחה פיילין כי היא "מחזקת את הרוח החלוצית שלנו ואת הנדיבות שאין שנייה לה, כאן ומסביב לעולם".



וכך היה, אל מול שני מיליון צופים. התוכנית הציגה גבר צעיר עם שיתוק מוחי שהחל לעמוד על הרגליים וללכת בהשראת כלב; מיליונר שמימן לימודים בקולג' לעשרות צעירים שידם אינה משגת; וחייל שמת כדי להציל את אחיו לנשק. "אלה לא מהדברים שירגשו אנשים בחוף המזרחי, אבל כל השאר מתים לשמוע סיפורים כאלה", אומר אחד מנציגיה של פיילין, שלא הותר לו להתראיין לציטוט, אבל קיבל אישור להשתלח בחוף המזרחי.



הדעות הפוליטיות של פיילין גובלות באטוויזם (שובם של רעיונות פרימיטיביים), אך מעבר לתיאטרליות של מסיבת התה שלה, היא סללה נתיב משלה למודעות הציבורית ונכנסה לעסקי שרה פיילין ברחבי ארה"ב. והעסקים פורחים. פיילין קיבלה 1.25 מיליון דולר מהוצאת הספרים הרפר-קולינס, על ספרה "going rogue" (ללכת נגד הזרם). הספר נמכר ב-2.2 מיליון עותקים, לפי המו"ל, וספר נוסף פרי עטה אמור לצאת לאור בסתיו הקרוב.



בנוסף, מטפחת פיילין קריירה בטלוויזיה: היא משמשת כפרשנית ב"פוקס ניוז", היא מופיעה כמנחת "סיפורים אמריקאיים אמיתיים" ארבע פעמים בשנה, וכיום אף עומדת על הפרק הפקה של סדרה תיעודית בת שמונה פרקים בערוץ tlc, שתיקרא "אלסקה של שרה פיילין". עלות הפקת כל פרק, לפי דיווחים בתקשורת, תהיה מיליון דולר.



נראה שפיילין פשוט יודעת למשוך קהל. כשהיא קפצה להתארח באולפן של אופרה ווינפרי בנובמבר 2009 - לא בדיוק טריטוריה אוהדת עבורה - השיגה התוכנית את הרייטינג הגבוה ביותר שלה זה שנתיים. בדיעבד, נראה כי פיילין הגיעה לווינפרי לא רק כחלק מהמרוץ לנשיאות - אלא גם, ואולי בעיקר, כדי ליהפך לווינפרי הבאה. בינתיים נראה שזה עובד.







אז מה כולנו מחמיצים?



קל לשכוח שאנחנו מכירים את פיילין - האשה, התופעה ושרשרת התקריות המביכות - רק פחות משנתיים. מאז נחשפה בראשונה מושלת אלסקה היפה, הצעירה והאלמונית כסגניתו של ג'ון מקיין במרוץ לנשיאות ארה"ב באוגוסט 2008, היא נהפכה לכוכבת מדיה, לגיבורת תרבות ולנשיאה המיועדת של מיליוני אמריקאים. אבל אז, היא היתה בכלל שרה פאלין. או פיילין. "אם-הוקי", כך תיארה את עצמה. "איך בכלל מבטאים את השם שלה? מישהו יודע?", תהה ג'יי לנו במונולוג שלו ביום שלאחר ההכרזה על בחירתה. רבים היו בטוחים שבכלל מדובר בקומיקאית טינה פיי.



העובדה שימים ספורים בלבד לאחר שנבחרה כסגניתו של מקיין נאלצה פיילין להודיע כי בתה בת ה-17, בריסטול, נמצאת בחודש החמישי להריון מחוץ לנישואים - ודאי לא עזרה. המבקרים ביכו את בחירתו של מקיין, וטענו כי מדובר במועמדת חסרת ניסיון, מלכת יופי לשעבר שתקבור את מועמדותו. עד שזמן מה לאחר מכן, בוועידה הרפובליקנית, שבתה פיילין את לבם של מיליוני שמרנים ברחבי אמריקה באמצעות הומור וכריזמה טבעית.



"אתם יודעים מה ההבדל בין אם-הוקי (hockey mom) לבין כלב פיטבול? ליפסטיק", התבדחה פיילין. מאוחר יותר התייחסה לפרשיית ההריון, תקפה את "האליטות הוושינגטוניות" שניסו להכתים את תדמיתה וגרפה הרים של אהדה מצד המחנה השמרני, שראו בה אחת משלהם: בת למורה ולמזכירה מעיירה קטנה בשם ואסילה, שפילסה את דרכה לפסגה בכוחות עצמה. האמריקאים אוהבים סיפורים כאלה. המראה החיצוני של פיילין גם לכד את תשומת לבו של מו"ל "האסלר" לארי פלינט, שמיהר ללהק שחקנית פורנו הדומה לפיילין לסרט הפורנו "?who's nailin' palin".



ואולם לבד מפרשת ההריון, שזיכתה אותה ואת משפחתה בכינוי "הבורים הכפריים של ואסילה" בקרב פרשנים ליברלים, היתה לה בעיה חמורה יותר: היא היתה חסרת ניסיון והבנה בענייני מדיניות ברמות שהביכו את אנשי הקמפיין של מקיין. בראיון לקייטי קוריק ברשת cbs, היא לא הצליחה לנקוב בשמו של עיתון או של מגזין אחד שהיא קוראת בקביעות. "אני קוראת את כולם", חזרה ואמרה. באותו ראיון, נשאלה על עמדתה בנוגע לחילוץ הבנקים ומילמלה שורת משפטים חסרי קוהרנטיות על רפורמה במערכת הבריאות.



בראיון ידוע לשמצה אחר שאל אותה המנחה, צ'רלי גיבסון מרשת הטלוויזיה abc, מהו הניסיון שהיא מביאה עמה למדיניות החוץ של ארה"ב. התשובה של פיילין? "רוסיה היא השכנה שלנו. אפשר לראות את רוסיה מאלסקה". לאחר בחירתה נחשף ראיון שהעניקה חודש לפני כן, שבו אמרה שתשקול לרוץ לתפקיד סגנית הנשיא, אם רק יואיל מישהו בטובו להסביר לה מה עושה סגן הנשיא בתפקידו. כשאתר האינטרנט "פוליטיקו" חשף כי המפלגה הרפובליקנית הוציאה לא פחות מ-150 אלף דולר על רכישת בגדים עבור פיילין, גם תדמיתה העממית היתה בסכנה.



למזלה ולרוע מזלה של פיילין, יש לה דמיון ניכר לטינה פיי, כוכבת ויוצרת הסיטקום "30 רוק" ולשעבר התסריטאית הראשית של "סטרדיי נייט לייב". למזלה, כי החיקוי המדויק והאכזרי של פיי, שכיכבה בתוכניות "סטרדיי נייט לייב" במהלך הקמפיין לנשיאות, הפכו את פיילין לשם החם ביותר בארה"ב. לרוע מזלה, כי החיקוי המוצלח גם תרם בפועל לכך שלא זכתה להגיע לבית הלבן. "אני יכולה לראות את רוסיה מהבית שלי!" אמרה פיי בתור פיילין.



יומיים לפני הבחירות, מתח צמד שדרים קנדים את פיילין והתחזה לניקולא סרקוזי, נשיא צרפת. במהלך השיחה, ששודרה בתוכנית הרדיו של השניים, אמר לה "סרקוזי" כי אהב את "הסרט התיעודי על חייך, nailin' palin". פיילין, שלא הבינה כי מדובר במתיחה, השיבה "אה, טוב, כן, תודה". פיילין, אגב, שיתפה פעולה עם הבדיחות ואף הגיחה להופעת אורח משעשעת ב"סטרדיי נייט לייב", שבה התעמתה עם כפילתה.



אחרי הבחירות הגיע זמן הלכלוך, ועוזריו של מקיין התנדבו לחשוף את הפרטים שהוסתרו מהציבור במהלך הקמפיין. פיילין, אמרו העוזרים, היתה כל כך בורה שלא ידעה שאפריקה היא יבשת והוציאה על בגדים עשרות אלפי דולרים מכספי התורמים הרפובליקאים. הלידה של נכדה הראשון הובילה למאבק משמורת מכוער בין בתה, בריסטול, לבין אבי הילד, לוי ג'ונסטון, שמיהר לנצל את המצב כדי לגרוף מעט מאור הזרקורים וגם לחשוף פרטים מביכים על חיי המשפחה של פיילין.



מעט לאחר הבחירות נהפך ללהיט אינטרנטי סרטון שבו פיילין מדברת על יופיו של חג ההודיה, דקות לאחר שחננה תרנגול הודו, בעוד מאחוריה נשחט תרנגול אחר באכזריות ואולם לעומת מקיין, שחזר למקומו בסנאט, פיילין לא סיימה עם אור הזרקורים - ואור הזרקורים לא סיים איתה. מיליוני שמרנים שהתאהבו בדמותה הפשוטה הכריזו כבר בערב ההפסד לאובמה: "פיילין ב-2012!"



ביולי 2009, על רקע חקירות שחיתות נגדה, פרשה פיילין במפתיע מתפקידה כמושלת אלסקה, בנאום פרישה מבולבל שבו אמרה כי "רק דגים מתים הולכים עם הזרם". פיילין, כוכבת התקשורת, כבר היתה גדולה מדי עבור אלסקה הנידחת והלא מיושבת. היא נהפכה לאחד הקולות השמרניים הבולטים בארה"ב, ולאחת מגיבוריה של תנועת מסיבות התה, המתנגדת לממשל אובמה.



התקריות המביכות המשיכו ללוות אותה: בפברואר, בעת נאום שנשאה בכנס של תנועת "מסיבת התה", נתפסה כשהיא קוראת הערות שרשמה בעט על כף ידה. הפרשה נהפכה שוב מוקד לבדיחות רבות. פיילין, כמו פיילין, מיהרה לשתף פעולה וימים לאחר מכן הופיעה בנאום אחר כשעל כף ידה כתובות המלים: "היי אמא!"



פיילין, כך נראה, ייבאה טריק פוליטי מוכר: הגעה מבחוץ ושליטה מהמרכז. כך למשל, אחרי שהיא מסיימת להנחות תוכנית, מורידה את האוזנייה ועוזבת את אורות הסטודיו, מתגלה מישהי אחרת. מישהי, שאפילו הדרך שבה היא אומרת את המלה מדיה בנאומים שלה - "מיי-דיי-יהה" - גורמת לה להישמע דוחה וגסה, ביצה שיש להימנע ממנה בכל מחיר. אלא אם כן, כמובן, אתם מקדמים תוכנית, ספר או מטרה נעלה.



רבים סברו כי חוסר הנכונות של פיילין להשלים את כהונתה יפגע בשאיפות שלה, אך העובדה שהממשל לא התאים לה - היא התפטרה מתפקידה כמושלת ביולי 2009 - נהפכה למעין מכתב המלצה. פיילין עדיין חשה מדי פעם את נחת זרועה של מכונת ההצלפות של המדיה, אך נראה כי ההתנגדות רק מחזקת את תמיכת נאמניה.



פיילין אולי לא מתאימה לייצג את ארה"ב בעולם, אך אין ספק שהיא מייצגת נתח משמעותי בציבור האמריקאי, ויש לה קריירה חדשה שמוכיחה זאת. אם במדיה לא מבינים מדוע, אולי באמת מגיעה להם התווית "מדיה מקולקלת".



טינה פיי מיהרה ללעוג להפיכתה של מושלת אלסקה לשעבר לאימפריית מדיה ושבה בשבוע שעבר לעשות את החיקוי המפורסם שלה בתוכנית "סטרדיי נייט לייב". במערכון הציגה פיי-פיילין את "רשת שרה פיילין", הכוללת תוכניות כמו "גלגל המזל של מסיבת התה" (עם פאזל שעליו הכיתוב: "אובמר הוא טריסט", כלומר "אובמה הוא טרוריסט"), "האם אתה חכם יותר ממושלת שהשלימה רק מחצית כהונה?" ו"היי עיתונאי, תפסתי אותך", שבו ערכה פיילין מחדש ראיונות שבהם נתפסה לא מוכנה כך שייראה כאילו העיתונאי לא הצליח להשיב על שאלותיה.



בקמפיין של 2008 זכתה פיילין להאשמות מצד אנשי הסנטור ג'ון מקיין על כך שהיא מנהלת מופע משלה וחורגת מהמסר שמנסה להוביל המפלגה. פיילין, מצדה, לקחה את הטענה הזאת לתשומת לבה - והפכה אותה לספר אוטוביוגרפי. "ללכת נגד הזרם" הוא רק בגדר דוגמה נוספת לאופן שבו חוסר היכולת או הנכונות שלה להתחבר למנהיגי הממסד רק מגבירים את אמינותה בציבור, מיומנות שעובדת בטלוויזיה לא פחות טוב מאשר מעל בימת הנואמים.



החודש חזרה פיילין לעמוד לצדו של מקיין, כדי לסייע לו להיבחר לכהונה נוספת. בזמן שדילגה לבמה באריזונה בעוד סינדי מקיין ניסתה לשמור על חיוך קפוא - אפילו אנשים שאינם סובלים את הפוליטיקה של פיילין התקשו להסתיר את החיוך.