האוצר: יהיו צעדים נוספים להגנה על הפנסיה

>> שנה לאחר שיצאה לדרך ועדת חודק - שדנה בהסדרת פעילותם של הגופים המוסדיים בשוק האג"ח הקונצרניות - החליט אתמול עודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח, לאמץ את המלצותיה הסופיות ולהחיל אותן כמעט באופן מיידי על השוק. זאת, למורת רוחם של גופים רבים במשק, שניסו עד הרגע האחרון לטרפד את יישום ההמלצות שגיבשה הוועדה.



על אף שקבלת ההמלצות היא בסמכותו הבלעדית של שריג, בשבועות האחרונים התקיימו במשרד האוצר כמה דיונים בהם השתתפו בכירי המשרד, כולל שר האוצר עצמו, יובל שטייניץ, וסגנו, ח"כ יצחק כהן. המהלך, אם כך, יוצא לדרך בגיבוי מלא של כל ראשי האוצר.

לדברי שטייניץ, אימוץ המלצות חודק הוא הצעד הראשון מבין שורה של צעדים שבכוונת האוצר לנקוט בזמן הקרוב במטרה לדאוג לחיסכון לטווח הארוך. בין היתר בוחן האוצר אפשרות לחייב חלוקה של בונוסים למנהלים בגופים מוסדיים על בסיס הישגים ארוכי טווח, ולא על בסיס החודשים האחרונים.



בימים האחרונים עובדו המלצות הוועדה לטיוטת חוזר שפורסמה אתמול. כעת עומדת בפני המתנגדים לחוזר תקופה של חודש שבה הם יכולים להביע את הערותיהם. בתחילת יולי ההמלצות ייכנסו לתוקף.



"הסיכוי שיהיו שינויים בין הטיוטה לחוזר הסופי הוא קטן מאוד", אמר אתמול בכיר באוצר. "ועדת חודק שמעה בעבר את שלל ההתנגדויות להמלצות הביניים והתחשבה בהן כשפירסמה את ההמלצות הסופיות בפברואר. מי שממשיך להתנגד מבין שאין לכך סיכוי".



הקרב האבוד של גושן



בתקופה שבין פרסום המלצות הביניים של הוועדה ועד לפרסום ההמלצות הסופיות לפני כחודש, קיימה הוועדה שימוע לגופים שהתנגדו להמלצות הביניים. המתנגדים כללו את הבנקים, חברות הביטוח, איגוד החברות הציבוריות וטייקונים שונים.



החשש היה שהתערבות בחופש של המשקיעים המוסדיים תפגע בשוק האשראי החוץ-בנקאי בישראל ותגרום לכך שחברות רבות לא יצליחו להשיג מימון. הבנקים חששו מההמלצה שמונעת מהחברות המנפיקות לתת לאחר ההנפקה שיעבודים חדשים לצד שלישי. הם ראו בכך פגיעה עקיפה באשראי הבנקאי ובתנאים בהם הוא ניתן.



עם התרבות המתנגדים להמלצות והלחץ שאלה הפעילו היה נראה כי בסופו של דבר יגנוז האוצר את המסקנות. את המסמר הכמעט אחרון בארון הקבורה תקע יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, לפני כשלושה חודשים. גושן, שנאם בכנס איגוד החברות הציבוריות, הביע התנגדות גורפת להמלצות הוועדה. כשהוא מצויד בשלל נתונים וגרפים לגבי שוק האג"ח הקונצרניות בעולם, טען גושן כי המלצות הוועדה יפגעו בשוק האשראי החוץ-בנקאי ולא יגנו על כספי ציבור החוסכים.



גושן דרש להקים ועדה בין-רגולטורית הכוללת את רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים והמפקח על הביטוח, שבה ידונו מחדש בעניין. אולם כמה שבועות לאחר מכן פירסם האוצר את ההמלצות הסופיות של ועדת חודק והביע בהן תמיכה.



תקף גם בשוק המשני



ההמלצות הסופיות אף היו רחבות יותר, וקראו להרחבת יישום המהלך גם לשוק המשני - שבו נסחרות האג"ח לאחר הנפקתן - ולא רק בשוק ההנפקות הראשוני. ואכן, בטיוטת החוזר שפורסמה, נדרשו המוסדיים ליישם את ההמלצות הן בשוק הראשוני והן בשוק המשני.



טיוטת החוזר מחייבת את הגופים המוסדיים המעוניינים להשתתף בהנפקה של אג"ח קונצרניות לקבל את המידע והחומר הקשור בהנפקה שבעה ימים מראש טרם ההנפקה, כדי שיוכלו ללמוד את תנאי ההנפקה. לפני הרכישה של האג"ח בפועל יצטרכו המוסדיים להכין אנליזה מסודרת וכתובה, שתבחן את מצב החברה המנפיקה ואת תנאי האג"ח הספציפי ותספק המלצה לגבי רכישתו.



המפקח על הביטוח דורש מכל גוף מוסדי לקבוע מדיניות ברורה ומנומקת לגבי ההשקעה באג"ח קונצרניות. המדיניות תכלול את דירוג וסוג האג"ח ואת ההיקף מכל דירוג וסוג שיוכל הגוף לרכוש. האג"ח יחולקו לשלושה סוגים לפי הביטחונות שיש להן וקדימות החוב ביחס לחובות אחרים של החברה המנפיקה. כמו כן תצטרך המדיניות לקבוע אמות מידה פיננסיות והתניות חוזיות שיצטרכו להיכלל בכל אג"ח שירצה הגוף לרכוש. למרות הצורך בהכנת מדיניות השקעות, מאפשר המפקח למוסדיים לסטות מדי פעם מהמדיניות שגובשה - בתנאי שינמקו את החריגה.



בנוסף, המפקח אוסר על הגופים המוסדיים להשקיע באג"ח שבתשקיף ההנפקה שלהן אין קביעה מפורשת לגבי כמה נושאים, כמו אם המנפיק מתחייב לשמור על הדירוג של אותה חברה מדרגת לאורך כל חיי האג"ח (התקופה שבה מוחזר החוב). בנוסף יצטרך התשקיף לכלול התייחסות לגבי ההגבלות בחלוקת דיווידנד, ותידרש גם התייחסות למקרים של מחלוקת בין מחזיקי האג"ח למנפיק.



הסעיפים שרוככו



המלצת הוועדה לפיה גופים מוסדיים יורשו להשקיע רק באג"ח שיכללו בתשקיף שלהן סעיף שיעבוד שלילי - האוסר על החברה המנפיקה לבצע שעבודים חדשים לצד שלישי ללא אישור מחזיקי האג"ח - נכללת בחוזר באופן מרוכך.



המלצה זו, שעוררה עם פרסום המלצות הביניים התנגדות עזה, רוככה כבר בהמלצות הסופיות שפורסמו לפני חודש. להמלצה הוצמדו כמה חריגים, בהם מתן אפשרות לחברות לשעבד נכסים לצד שלישי אם גם לאחר השיעבוד יישארו בידיהן מספיק נכסים לא משועבדים. עוד קובעות המלצות הוועדה כי המוסדיים יוכלו לוותר על השיעבוד השלילי אם יצליחו לנמק למה האג"ח ראויות להשקעה.



המלצה נוספת שמשכה אש לא קטנה קבעה כי תשקיף אג"ח שבהן ישקיעו המוסדיים יכלול סעיף שיאפשר למחזיקי האג"ח לראות בשינויי שליטה בחברה עילה לפירעון מוקדם של החוב. בהמלצות הסופיות נכללו מקרים בהם יוכלו גופים המוסדיים לוותר על דרישת הפירעון המיידי, כמו למשל במקרה שוועדת ההשקעות של הגוף המוסדי סבורה כי יש בתנאי האג"ח פיצוי מספיק על סיכון של שינוי שליטה.



חוזר האוצר קובע כללים גם לגבי השקעה באג"ח לא סחירות ובחוב של חברות פרטיות שלא נסחרות בבורסה. עם זאת, כדי לאפשר להן מספיק זמן להתכונן לכך, דחה המפקח את יישום התקנות הקשורות בחברות הפרטיות לתחילת 2011.