ההשקעה בערבים: עלה תאנה מול OECD

אוטובוס אנשי העסקים שהגיע לנצרת לפני כחודש סימן את היעד הבא להסתערות. לפי הודעת השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, החליטה הממשלה להקצות 800 מיליון שקל לפיתוח המגזר הערבי.

ההחלטה אמורה לשמש עלה תאנה לממשלה מול ה-OECD, שבדו"ח חריף מאין כמוהו שהציג בראשית 2010, הגדיר את המדיניות הישראלית כלפי האוכלוסייה הערבית כמפלה ובלתי שוויונית. מדיניות זו היא מכשול בפני הצטרפות ישראל לארגון. יש לציין כי כניסת ישראל ל-OECD לא תעלה ולא תוריד לערבים בישראל, או גם למאות אלפי עניים בפריפריה היהודית.

התוכנית במתכונתה הנוכחית היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. מדובר בסכומים פעוטים יחסית ל-4 מיליארד שקל שהובטחו למגזר הערבי בעקבות מאורעות אוקטובר, הבטחה שמעולם לא מומשה. חישוב פשוט כיצד יתחלקו אותם 800 מיליון שקל מעלה כי מדובר בהשקעה של 650 מיליון שקל בתשתיות לתקופה של חמש שנים. זה משאיר 15 מיליון שקל בשנה ליישוב. רק בנושא החינוך דרושים למגזר הערבי מדי שנה יותר ממיליארד שקל, כפי שעולה מנייר עמדה שכתבו אנשי חברת מודלים כלכליים לקראת כנס הרצליה, שיתכנס השנה בנצרת.

לפי נייר העמדה, ההוצאה לחינוך לתלמיד ברשויות המקומיות הערביות נמוכה בכ-45% בהשוואה לרשויות המקומיות היהודיות. העלות להשוואת ההוצאות לכ-325 אלף תלמידים ערבים נאמדת ב-1.2 מיליארד שקל בשנה. ההחלטה על הקצבת 220 מיליון שקל ליצירת מקומות עבודה לא התייחסה לכישלון התוכנית להעלות את שיעור הערבים בשירות המדינה ל-10% עד 2012. גם לגבי עובדים חסרי השכלה, שיכלו להשתלב בענפי הבניין הסיעוד והחקלאות, אין בהחלטה בשורה. שהרי ללא תוספת אגורה לתקציב יכלה הממשלה להפסיק את יבוא העובדים הזרים וליצור עשרות אלפי מקומות עבודה עבור הערבים.

ההחלטה היא לעג לרש. במקום שינוי יסודי של המדיניות, הממשלה מבטיחה הקצאת תקציבים מזעריים, שהשפעתם תהיה שולית, אם התוכנית בכלל תבוצע. הכשל הבסיסי בהחלטת הממשלה נובע משני יסודות שהממסד הישראלי בנוי עליהם, ואין לו כוונה רצינית לשנותם. הראשון, חתירה להקטין ככל האפשר את המעורבות של המגזר הציבורי בכלכלה. השני, שמירה על עליונות יהודית, המנציחה את מעמדם הנחות של הערבים בישראל. בפועל אין כיום בישראל כוח פוליטי וחברתי שיכול לבצע את המהפכה הדרושה כדי להשוות את מצבם הכלכלי-חברתי של יהודים וערבים.

אם יש סיכוי לשינוי של ממש ביחסי יהודים וערבים ברמה הכלכלית והחברתית, הוא טמון דווקא במפגש על בסיס אג'נדה חברתית-ציבורית. הטייקונים שירשו את המגזר הציבורי הישראלי והרסו ב-20 השנה האחרונות את מדינת הרווחה ואת העבודה המאורגנת, לא יביאו ישועה למאות אלפי עובדים עניים ואקדמאים מובטלים בנצרת וברהט.

*הכותב הוא מנכ"ל ארגון העובדים מען