למי מותר להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון?

ימי העצמאות והזיכרון ממש מעבר לפינה, ויחד איתם עולות גם שאלות של עובדים לגבי היעדרויות לטובת אזכרות או היקף שעות העבודה לנשארים.

לדברי עו"ד עינת שקד, מומחית בדיני עבודה ומנהלת במשרד יהב ושות' עורכי דין, חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מאפשר רק לקרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורים, הורי–הורים, בן/ת זוג, ילד/ה, אחים) של חלל מערכות ישראל להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון, ללא ניכוי שכר ובאופן שיחשב כיום עבודה.

פירושו של דבר כי על פי החוק "היבש", אין חובה להתיר או לשלם תמורת שכר בגין היעדרות חבר/ה (שאינו בן זוג) או אחיין/דוד של חלל. התקשי"ר (תקנות עבודה בשירות המדינה) מאפשר לעובד מדינה להשתחרר מעבודתו ביום הזיכרון ללא ניכוי שכר, במסגרת "יום בחירה" (מתוך 2 ימים מותרים בשנה).

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, עבודה בערב חג, דוגמת יום הזיכרון אשר הינו גם ערב חג/שבתון: יום העצמאות - הינו יום עבודה מקוצר. כך שבמקום בו עובדים 8 שעות ביום (לעובדים משך 6 ימים בשבוע) יעבדו בערב החג 7 שעות ובמקום בהם עובדים 9 שעות ביום (משך 5 ימים בשבוע) יעבדו בערב החג 8 שעות. בשירות המדינה, ביום הזיכרון/ערב יום העצמאות, שעות יום עבודה מלא הינן 6.5 שעות. במקום עבודה בו גם חל הסכם קיבוצי או הסכם עבודה אישי, תחול ההוראה המטיבה עם העובד.
בפועל, עיקר מקומות העבודה עובדים ביום הזיכרון מספר שעות נמוך מהמגבלה החוקית ולרוב עד 5 שעות.

עובד יומי מתוגמל בהתאם להוראות וכללי צו הרחבה – הסכם מסגרת (אשר הוחל על כל ענפי המשק), לפיו ישולם לעובד תמורת יום חג בו לא עבד רק לאחר 3 חודשי עבודה ובאם העובד לא נעדר מעבודתו יום לפני ויום אחרי החג (אלא בהסכמת המעביד). כך או כך, יום הזכרון אינו נכלל ברשימת ימי החג המזכים בתגמול עובד יומי, אלא יום העצמאות. במקרה בו יצא עובד לחופשה בערב החג, המעביד רשאי לנכות לו יום חופש מלא, חרף היות היום מקוצר לעובדים בו.