מיד ליד שרה

>> בישיבת המועצה האחרונה של אהוד אולמרט כראש עיריית ירושלים שהתקיימה ב-2003, כשעזב לטובת מקום 32 ברשימת הליכוד, היו לו רק מלים טובות על אורי לופוליאנסקי, ממלא מקומו בתפקיד. "אורי הוא ידיד שלמדתי להכיר, להעריך ולכבד. ימיך לא יהיו קלים, וכך גם לילותיך. יהיה לך לא פשוט להתמודד עם חשדות טבעיים, המתעוררים כלפי כל מי שממלא תפקיד ציבורי - על רקע הדברים שנשמעו ועוד עתידים להישמע בימים הקרובים", אמר.



אולמרט, שעד אז כבר נחקר בפרשת האי היווני, לא ידע עד כמה הוא צודק. השבוע, שבע שנים מאוחר יותר, נעצר לופוליאנסקי בחשד למעורבות במה שהוגדר כאחת מפרשות השוחד החמורות בתולדות המדינה - פרשת הולילנד - כשהחשוד הבכיר בה הוא אולמרט עצמו.

לופוליאנסקי חשוד שדרש וקיבל מיזמי הולילנד תרומות של 3 מיליון שקל בתמורה לסיוע באישור פרויקט הולילנד. החשד הוא כי הוא סייע בדחיית כ-1,000 התנגדויות לתוכנית ומנע הנמכת גובה הבניינים והליכים מינהליים נוספים.



לפני שנהפך לראש העירייה היה לופוליאנסקי סגנו של אולמרט והחזיק בתיק התכנון והבנייה - תפקיד שבו החזיק מאז 1993. בזמן כהונתו התרחבה העיר ואושרו עשרות פרויקטים חדשים, בהם כמה שהיו שנויים במחלוקת - כמו פרויקט מגדל ארמון הנציב ופרויקט הבנייה בעמק פרי הדר.



לופוליאנסקי היה מעורב, בין היתר, באישור פרויקט מגורים ענק ברחוב רבי עקיבא, "ירושלים של זהב", בנייה מסיבית של מלון וולדורף אסטוריה על חורבות מלון פאלאס שהיה מבנה לשימור, הגדלת זכויות הבנייה בפרויקט ממילא של היזם אלפרד אקירוב ומתן הקלות לפרויקטים שהוביל איש העסקים הבעלים של חברת אפריקה ישראל, לב לבייב. אך אין ספק כי הפרויקט הבולט ביותר שאישר היה זה שזכה לשם "המפלצת" - פרויקט הולילנד.



לפרויקט היו התנגדויות מתחילתו במועצת העיר ובקרב התושבים, אך ככל הנראה אוזנו של לופוליאנסקי לא היתה קשובה כל כך לביקורת. ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה אף נזפה בו בחומרה על סירובו לשמוע את ההתנגדויות של תושבי ירושלים לפרויקט, אף שמתוקף תפקידו היה מחויב לכך.



"עולה תמונה עגומה למדי של הדרך שבה טופלה התוכנית בידי הוועדה המקומית", נכתב בהחלטת ועדת הערר. "טעמיה של הוועדה המקומית לאי שמיעת ההתנגדויות נעוצים בעובדת קיומם של ריבוי מתנגדים ובשל כך ששמיעתם תביא להארכת הדיונים ואי-עמידה בלוחות זמנים. אין אנו רואים בהשתלשלות העניינים משום ניהול הליך מינהלי תקין".



בעקבות החלטת ועדת הערר תוכנית הולילנד נדונה שוב בוועדה המקומית והמחוזית, אך למעשה במסגרתה אושר בינוי עמוס יותר ורב-ממדים לאין ערוך מהתוכנית שנפסלה ולא הוטמעו בה ההנחיות של ועדת הערר. "הבינוי שהוצע במתכונת המקורית, שהיה מושא להתנגדויות, היה לאין ערוך פחות פוגע מהבינוי שאושר לאחר מכן", אומרת עו"ד נעמי וייל. "אני הבאתי לפסילתה של תוכנית קטסטרופלית, אך בהמשך התברר כי היא היתה טובה יותר מהתוכנית ההרסנית שהוקמה בהמשך. נראה כי אישור פרויקט כזה היה טעון מאמצים מיוחדים שקשה להצדיקם".



כעת, כשנחשפו החשדות לגבי ראש העירייה ומחזיק תיק הבנייה לשעבר, יכולים התושבים שניסו להתלונן בפניו להבין מדוע היה כל כך קשה להקשיב להם.



חיבה מוקדמת לבנייה מוגזמת



לופוליאנסקי לא היה תמיד חרדי. הוא גדל בבית דתי-לאומי אך התחרד כאשר שיחק בתיאטרון חיפה בהצגה "טוביה החולב". אז, במהלך ההכנות לתפקיד, למד להכיר את העולם החרדי.



במשך כל חייו הציבוריים הוא נהנה מתדמית נקייה והיה אהוד במיוחד. אחת הסיבות לכך היא ארגון החסד שהוא הקים ב-1976, יד שרה, העוסק באספקת ציוד רפואי. יד שרה היא אחת העמותות הגדולות והחשובות בישראל ויש לה 102 סניפים בכל המדינה. בזכות פעילותו בעמותה הוא זכה ב-1994 בפרס ישראל.



ב-1989 נבחר לופוליאנסקי למועצת העיר לראשונה, ומונה לסגן ראש העירייה טדי קולק. ב-1993 כבר מונה לסגנו של אולמרט ומחזיק תיק הבינוי. בסוף שנות ה-90 כבר צבר ניסיון כראש עירייה כשהחליף את אולמרט בטיסותיו הרבות לחו"ל.



אך גם ביד שרה לא תמיד היה שקט. לופוליאנסקי חובב הבנייה אף זכה לביקורות גם בתחום הבנייה ביד שרה, כשהוביל את בניית הבניין המפואר והענק שבו שוכנת הנהלת הארגון בשכונת בית הכרם בירושלים, במימון התרומות שהועברו לארגון. את הבניין תיכנן האדריכל פסקואל ברויד, שמונה ב-1995 למתכנן מחוז ירושלים. פסקואל מסר בתגובה כי "ברגע שקיבלתי את התפקיד הפסקתי לטפל בפרויקטים פרטיים".



ב-2008 התברר כי העמותה השקיעה 1.5 מיליון דולר בקרנות שהיו קשורות להונאת הענק של ברנרד מיידוף. כעת מתברר כי גם מפעל חייו של לופוליאנסקי - יד שרה - ניצב בלב הפרשה.



בכתבתו של כתב "הארץ", יהונתן ליס מ-2003, סיפר אחד ממקורביו: "סגנון העבודה שלו לא מקובל בעדה החרדית. בניגוד לפוליטיקאים הרגילים לופוליאנסקי הוא אדם דיסקרטי מאוד. יש לו הילת מסתורין של אדם שפועל מאחורי הקלעים. הוא מאמין שרק כך יוכל לעשות דברים. הריחוק שלו גרם לאנשים לא לאהוב אותו. היו מי שחשבו שהוא מסתיר משהו".



גם בראשות העירייה לא היה לו קל. ב-2004 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי לופוליאנסקי פעל בניגוד לחוק כשהקצה מבנים עירוניים ריקים למוסדות חינוך חרדיים פרטיים, והוא חויב לשלם את הוצאות העתירה ושכר עורכי הדין. בתקופת כהונתו נפתח גם המאבק עם היועץ המשפטי של העירייה, יוסי חביליו, אותו דרש לופוליאנסקי לפטר. חביליו לא המעיט בחוות דעת תוקפניות נגד העירייה, וטען כי זו הסיבה לפיטוריו. לבסוף בית הדין לעבודה ביטל את פיטוריו.



תורמים בעבודה



מקורביו של לופליאנסקי הופתעו מהחשדות נגדו. לופוליאנסקי נחשב אדם צנוע, והוא גר בדירת שיכון קטנה בשכונת סנהדריה בירושלים שבה גידל יחד עם אשתו את 12 ילדיו, וגם לא מעט בזכות הצלחת הארגון שהקים יש מאין.



הארגון שימש את לופוליאנסקי כשנבחר בראשונה ב-1989 למועצת העיר, כשברחבי העיר פורסמו פקשווילים עם הססמאות "מייסד יד שרה, בן אדם טוב למועצה". לופוליאנסקי עמד בראש העמותה גם כשכיהן כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אך לא השתתף בדיונים הקשורים לעמותה בוועדה.



החשדות הקושרות תרומות של יזמי נדל"ן ואנשי עסקים ליד שרה ולהיתרי בנייה שניתנו בעיר התעוררו ב-2003, לקראת מערכת הבחירות לראשות עיריית ירושלים שבה התמודד לופוליאנסקי. באותה תקופה התפרסמה ב"הארץ" מודעת תמיכה במועמדותו. לכאורה, עניין שבשגרה לקראת מערכות בחירות משמעותיות. אך המודעה עוררה אי נחת בקרב כמה מנציגי העירייה, מכיוון שבין היתר היו חתומים עליה גורמים שונים שעוסקים בנדל"ן בירושלים.



חבר מועצת העיר ירושלים, פפה אללו (מרצ), הזהיר כבר אז בראיון ל"כל העיר" כי "לופוליאנסקי עומד בראש ארגון שמקבל תרומות מקבלנים, שתוכניות שלהם עולות לדיון בוועדה המקומית. יש כאן חוסר שקיפות. פניתי ליועץ המשפטי לעירייה והוא המליץ להעביר את העניין לוועדה למניעת ניגוד עניינים, אבל זה לא קרה".לופליאנסקי אמר אז בתגובה כי הוא אינו זוכר תרומות גדולות מקבלנים. "זה פשוט מאוס. כמו לשאול אם יש או אין לך אחות. גם אחרים מילאו תפקידים ציבוריים במקביל. קולק היה גם יו"ר מוזיאון ישראל ואולמרט הוא יו"ר הקרן החדשה לירושלים".



בעיצומה של מערכת הבחירות פנו כתבי המקומון הירושלמי "כל העיר" ללופוליאנסקי וביקשו ממנו לחשוף את רשימת התורמים לעמותה, בעקבות החשש שהתעורר. לופוליאנסקי הסכים בהתחלה, אך ברגע האחרון התחרט בטענה כי תורמיו מעוניינים להישאר אנונימיים.המשטרה מסרבת לומר אם כבר ב-2003 התנהלה חקירה בנושא, מכיוון שהפרשה נחקרת בימים אלה ופרטיה נמצאים תחת איפול כבד.



מארגון יד שרה נמסר בתגובה: "יד שרה, ארגון החסד הגדול בישראל, פועל 35 שנה ומשרת מדי שנה 400 אלף איש בעזרתם של 6,000 מתנדבים. כל השירות ניתן חינם או בהשתתפות סמלית. יד שרה הוא ארגון המבוסס על תרומות של אלפי איש ולא קיבל כספי שוחד. מתנדבי יד שרה ממשיכים לפעול כרגיל, מאמינים בחפותו של אורי לופוליאנסקי ומצפים שישוב במהרה ליד שרה, להמשך עבודתו ההתנדבותית". הארגון סירב גם עתה למסור את רשימת התורמים הגדולים שלו.



"בלי הסדר למניעת ניגוד עניינים"



לופוליאנסקי ניהל קשרים הדוקים עם איש העסקים לב לבייב, ואף הכריז ב-2008 כי בכוונתו למנות את לבייב לראש צוות לסיוע כלכלי לירושלים, שמטרתו גיוס כספים לעירייה. המינוי הוביל להתערבות של משרד המשפטים. במכתב של הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות במשרד המשפטים הועלה חשש לניגוד עניינים.



"היותו של לבייב ראש כוח המשימה לסיוע כלכלי לירושלים עלולה להעניק לו עדיפות על פני מתחריו בשל תפקיד זה", כתבה הוועדה. "זאת בשל קשריו עם העירייה וראש העירייה. כל זאת בלי שנבחר לתפקיד בבחירות פורמליות וללא הסדר למניעת ניגוד עניינים". מינוי זה לבסוף לא יצא לפועל.



כך או כך, בשנים האחרונות ביצע לבייב לא מעט עסקות בירושלים בהיקף של כחצי מיליארד שקל, וקידם תוכניות מגורים להקמה של כ-1,000 יחידות דיור, חלקן על קרקעות שאינן מיועדות למגורים. לבייב היה מסודר: מלבד תמיכת ראש העירייה, שני חברי מועצה וסגני ראש העירייה, שמואל שקדי (מ"מ ועדת התכנון) ואלי שמחיוף (יו"ר ועדת הכספים, ראה מסגרת) היו חברים בדירקטוריון אפריקה.



מתוך שישה מגרשים שקנה לבייב הוא מקדם כיום תוכנית אחת בלבד - על המגרש ברחוב הרב קוק. שם אושרה תוכנית בנייה עם לא מעט הקלות שהביאו להתערבות ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה.