>> חוק התכנון והבנייה החדש, שהכנסת אמורה לאשרו סופית בקרוב, עשוי לחזק את מעמדה של המערכת הביטחונית על חשבון הממסד האזרחי. מערכת הביטחון, השולטת בפועל על כמחצית מקרקעות המדינה, נהנית גם כיום מסמכויות מפליגות המאפשרות לה לאשר תוכניות בהליך חשאי ולהטיל מגבלות בנייה ותכנון על המערכת האזרחית. בעתיד, לפי הצעת החוק, מערכת הביטחון תוכל לפנות דיירים מדירותיהם ולא לשתף בדיונים תכנוניים את מהנדסי הערים.
משרד ראש הממשלה אישר בשבוע שעבר כי הממשלה קבעה שעל פי בקשת שר הביטחון, יוכל שר המשפטים למשוך את החלקים בחוק העוסקים במערכת הביטחון - אם הכנסת תכניס בהם שינויים שיפגעו, לדעת מערכת הביטחון, באפשרות לתת מענה לצרכיה. במצב כזה, יישאר על כנו הפרק בחוק הקיים שעוסק במערכת הביטחון.
על פי החוק הקיים פועלת מערכת הביטחון בכל הקשור לתחום הנדל"ן באמצעות הולמ"ב (ועדה למתקנים ביטחוניים), הפועלת במסגרת הוועדות המחוזיות. כל סעיפי החוק המתייחסים למערכת הביטחון ונוגעים גם לולמ"ב רוכזו בפרק אחד ויצרו מעין מסגרת אחידה.
על פי החוק החדש תוקם ועדת משנה של המועצה הארצית, שתעסוק במתקנים ביטחוניים - ועדה שלא תהיה כפופה למועצה הארצית, אלא תקבל את כל סמכויותיה; בוועדות המחוזיות ימשיכו לפעול ועדות משנה למתקנים ביטחוניים, אבל הן יוגדרו ועדות רישוי בלבד.
בניגוד למצב הקיים, על פי החוק החדש מערכת הביטחון תוכל להציג מידע ופרוטוקולים הנוגעים למתקנים ביטחוניים לעיון הציבור. עם זאת, הפרוטוקולים יוצגו רק בכפוף לאישור שר הביטחון. לשר הביטחון תינתן גם האפשרות למנוע השתתפות מהנדס של ועדה מקומית בדיונים ואף למנוע השתתפות חוקר לשמיעת התנגדויות לתוכנית בנייה של משרד הביטחון.
"הוסיפו התניות - וגם סמכויות"
אם החוק יאושר, מערכת הביטחון תפעל מעתה באמצעות תוכניות מתאר מיוחדות למתקנים ביטחוניים, כולל תוכנית מתאר ארצית - מה שלא היה נהוג עד היום. מערכת הביטחון תוכל לקבל היתר בנייה למתקן שאינו תואם תוכניות מתאר קיימות, אבל רק בנסיבות שבהן מוגדר המתקן סודי או בעל דחיפות.
ההשפעה של מערכת הביטחון על מתקנים אזרחיים תמשיך להיות משמעותית. היא תוכל להגיש התנגדות לתוכנית בנייה הפוגעת, לדעתה, במתקן ביטחוני, כשהדיון בתוכנית יתקיים בוועדה למתקנים ביטחוניים ולא יהיה פתוח לציבור.
בנוסף, הוועדה למתקנים ביטחוניים תוכל, על פי בקשת שר הביטחון, להורות למוסד תכנון להכניס שינויים בהוראות של תוכנית מתאר, אם השינוי דרוש לדעתה כדי להבטיח את פעילותו של המתקן הביטחוני. היא אפילו תוכל להורות על פינוי דירות מגורים או להגביל שימושי מגורים במבנים שונים, אם כי במקרים כאלה יהיה עליה לדאוג לדיור חלופי.
יש הטוענים כי החוק החדש, אם אכן יאושר, לא מהווה שיפור של ממש ביחסים בין מערכת הביטחון לממסד האזרחי, בכל הקשור לתכנון ובנייה. עד לפני כמה שנים התקבל כמובן מאליו מעמדה של מערכת הביטחון כזרוע כמעט עצמאית במערכת התכנון. ואולם בשנים האחרונות גברה המודעות לנושא - ורבים קוראים לאפשר יותר מעורבות של הציבור, לחשוף מידע ולחייב את מערכת הביטחון להתייחס להיבטים של שימור נוף וסביבה.
בשנים האחרונות התנהלו כמה מאבקים ציבוריים ומשפטיים בעניין מתקנים ביטחוניים, בהם עיר הבה"דים שאמורה לקום ליד צומת הנגב (התוכנית אושרה וההקמה תתחיל בקרוב), הפולינום באזור הנמל בחיפה, שהוא מתקן מסווג של חיל הים (הקמתו מתוכננת להתחיל בקרוב) והקמת מחסנים במפרץ עתלית (הבנייה הסתיימה). דוגמאות אלו מראות כי למרות המודעות הציבורית המוגברת לנושא - במרבית המקרים הצבא מצליח בסופו של דבר לממש את תוכניותיו.
במהלך השנים, נחשפו גם מקרים שבהם מערכת הביטחון ניצלה את היחס המועדף שניתן לה בחוק לקידום מהיר של תוכניות שאינן קשורות ישירות לענייני ביטחון. המקרה הבולט היה ניסיון לשנות את תוכנית המתאר המחוזית של אזור המרכז לפני כשנתיים, באופן שיאפשר להקים כ-20 אלף דירות במתחם צריפין, כדי להעלות את שווי הפיצויים שיתקבלו בגין פינוי המחנה. נכון להיום, השינוי מוקפא בוועדה המחוזית.
על פי משרד ראש הממשלה, "חוק התכנון והבנייה החדש יוצר שינוי דרמטי בכל הקשור לאישור מבנים של מערכת הביטחון. לראשונה ייחשפו מבנים אלה להליכי תכנון - כמו חובת התייעצות, יידוע גופים תכנוניים ומשרדי ממשלה והליך של שמיעת הציבור - פרט למקרים שבהם מדובר במתקן סודי או כשיש דחיפות מיוחדת להקמת המתקן, ולכך יינתן היתר זמני".
ואולם, לדברי מקור שעסק בסוגיות תכנוניות הקשורות במערכת הביטחון, אף שהחוק החדש מחזק לכאורה את התלות של מערכת הביטחון בהליכי התכנון הרגילים - במקביל הוא מעגן סמכויות מיוחדות רבות של המערכת ונותן לה פתח מילוט כמעט מכל הליך שאמור לחייב אותה להיות שקופה ופתוחה יותר. "יצרו יותר התניות למערכת, אבל גם נתנו לה יותר סמכויות", הוא אמר.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין: "הצעת החוק החדשה עדיין משקפת את הגישה שלפיה מערכת הביטחון נמצאת מעל לתכנון - למרות ההשפעה האדירה שיש למתקנים ביטחוניים על עתודות הקרקע, על הסביבה ועל בריאות הציבור. הרפורמה בתכנון היתה יכולה לתקן עוול של עשרות שנים בכל הנוגע להליכי התכנון של מוסדות ביטחוניים. במקום זאת מקודם הסדר חדש, שגם הוא יאפשר אישור פרויקטים ביטחוניים במחשכים ובלא ביקורת ציבורית, גם אם אינם דחופים או סודיים".
"השלכות הרסניות"
כדי למנוע את מה שהיא מגדירה "השלכות הרסניות", דורשת העמותה הסביבתית להכניס שינויים נוספים הנוגעים למערכת הביטחון בחוק התכנון והבנייה החדש. אחד מהם הוא גיבוש מנגנון ציבורי שיוכל ליצור הבחנה בין מתקנים ביטחוניים, שמצדיקים מסלול תכנוני מיוחד, לבין כאלה שיוקמו במסלול רגיל.
לגבי החלטות ופרוטוקולים הנוגעים למוסדות ביטחוניים, סבורים באדם טבע ודין שיש לקבוע כי ברירת המחדל היא שניתן לעיין בהם - אלא אם שר הביטחון יקבע אחרת. כמו כן, לטענת הארגון, צריך לצמצם ככל האפשר את מספר המקרים שבהם ניתן להקים מתקן ביטחוני בלא היתר בנייה.
"המבחן שיקבע עד כמה ראוי ותקין ההסדר התכנוני הנוגע למתקן ביטחוני הוא האם ניתן להקים מכוח הסדר זה עיר בה"דים חדשה או מתקן פולינום, בלא תסקיר השפעה על הסביבה ובלא שמיעת התנגדויות", מדגיש ברכה. "למרבה הצער, לפי הרפורמה המקודמת, הדבר אמנם יהיה מעט קשה יותר - אבל עדיין אפשרי".
חוק התכנון והבנייה למען משרד הביטחון
צפריר רינת
16.4.2010 / 7:12