האירועים שמתרחשים בחודשים האחרונים בבנק לאומי לא היו מביישים אופרת סבון משובחת. מה לא היה שם? מאבקי שליטה, סכסוכים אישיים, מאבק על יוקרה, כסף וכבוד, ואשה אחת חזקה שנלחמה בכל העולם.
לכאורה, הפרשה עסקה בעיקר בקרב על מינוי הדירקטורים בבנק, אך נראה כי זהו מאבק חריף הרבה יותר - על השליטה בבנק הגדול במדינה.
המדינה מחזיקה במניות בנק לאומי מאז פרשת ויסות מניות הבנקים לפני כ-27 שנה. עם השנים קטן היקף אחזקותיה והוא מסתכם כיום ב-11.5%. שאר הבעלות נחלקת בין בעלי מניות שונים, כשהגדול שבהם הוא איש העסקים שלמה אליהו (9.6%), שמנסה כבר תקופה ארוכה להשיג שליטה בבנק.
באופן פורמלי, המדינה היא בעלת השליטה בבנק. בפועל, נראה שגם בכירים בבנק כבר מפקפקים בשליטה של המדינה. כך למשל, המשנה הבכיר למנכ"ל הבנק זאב נהרי, והיו"ר היוצא איתן רף, הודו בפומבי כי אין בעל שליטה ברור בבנק.
המדינה כבר הודיעה כמה פעמים שברצונה למכור את מניותיה ולתת לכוחות השוק לגבש את גרעין השליטה, אך המועד לכך נדחה כמה פעמים. בינתיים, ככל שאחזקתה של המדינה בבנק קטנה, כך היא מתקשה להשפיע על מהלכים למינוי הדירקטורים בבנק.
אובדן השליטה של מדינת ישראל על בנק לאומי קיבל השבוע חיזוק מפתיע: ועדת המניות - הגוף האחראי מטעם המדינה על מינוי הדירקטורים - לא סימנה כמועמד לתפקיד יו"ר הבנק אף לא אחד ממקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ. הוועדה, בראשות עו"ד מרגלית נוף, בחרה מועמדים שיוכלו להסתדר עם המנכ"לית, גליה מאור.
במאי יפקע תוקף כהונתם של חמישה דירקטורים בבנק לאומי, ובכללם היו"ר רף. אליהו החליט הפעם לנסות למנות איש מטעמו לתפקיד היו"ר, ובמהלך תקדימי הציע את מועמדותו של ד"ר דוד קליין לתפקיד. המועמדות ירדה מהפרק לאחר שבית המשפט דחה את האסיפה שבה קליין היה אמור להיבחר.
בעוד מועמדותו של קליין הוגשה על ידי בעל מניות פרטי, המדינה המציעה דירקטורים מטעמה באמצעות ועדת המניות. בתחילת השבוע המליצה הוועדה על חמישה מועמדים לתפקיד: אהוד שפירא, דוד ברודט, יהודה דרורי, יואב נרדי ומשה דברת.
מה צפוי הלאה? ב-21 באפריל יתכנס הדירקטוריון ויזמן אסיפה כללית לבחירת המועמדים, שתיערך ב-2 ביוני. שלשום הגיש אליהו לדירקטוריון בקשה לזמן את האסיפה הכללית בסוף אוקטובר, בכוונה לגבש עד אז קבוצת שליטה בבנק ולשפר את יכולת ההשפעה שלו. במקביל, מנהל אליהו הליך מול מדינת ישראל בבג"ץ, שבו הוא דורש לקבוע לוח זמנים שבו תמכור המדינה את אחזקותיה בבנק.
מספר הבוחשים ובעלי האינטרסים בסיפור קטן רק ממספר עורכי הדין שמעורבים בו. אלה שולפים סעיפים מתקנונים מאובקים ומוצאים ניסוחים פתלתלים כדי להצדיק את כשירות מועמדותו של מקורב כזה או מועמד אחר. themarker ממפה את האנשים, האינטרסים ומוקדי הכוח במאבק השליטה על הבנק הגדול במדינה.
גליה מאור
לא תיבחר, אבל תקבע מי יהיה היו"ר
>> השחקנית הראשית באופרת הסבון הזאת היא מנכ"לית בנק לאומי, גליה מאור: היא נהנתה מ-14 שנים טובות, היתה לה בעלת שליטה (מדינת ישראל) שלא התערבה, יו"ר (איתן רף) נוח, ואט אט היא נהפכה לאחת הנשים החזקות במשק.
מאור ניסתה להציע את עצמה לתפקיד היו"ר, אך חזרה בה לאחר ששר האוצר טען כי מועמדותה לא כשרה, ובנק ישראל רמז כי אינו רואה אותה בעין יפה. כעת נמצאת מאור תחת איום כפול: בחירת יו"ר שעמו לא תקיים מערכת יחסים הרמונית והגעתו של בעל שליטה בעל אג'נדה משלו.
מאור לא יושבת בחיבוק ידיים. היא הגבירה את פעילותה מאחורי הקלעים כדי להשפיע על בחירת היו"ר. פליטת הפה של יו"ר ועדת המניות מרגלית נוף מהשבוע חשפה את האמת: "התחשבתי בגליה מאור ולא בדרישות האוצר". משמעות הדברים היא שכל המועמדים לדירקטוריון שהציעה המדינה הוא על דעתה של מאור - מה שמסביר את היעדרם של כמה שמות.
ראש הממשלה ומקורביו
פעל מאחורי מסך עשן - ונכשל
>> ראש הממשלה בנימין נתניהו ראה הזדמנות למנות איש מטעמו ליו"ר הבנק הגדול במדינה - ולא רצה לוותר עליה.
לישיבות האוצר בנוגע לבנק לאומי החל להגיע מנכ"ל משרדו, אייל גבאי, שבתפקידו הקודם כמנהל רשות החברות הממשלתיות באוצר נודע כמומחה להפרטות. אלא שבתחילת 2010 רמזה לשכת נתניהו כי היא מעוניינת במינויו של מקורב ליו"ר הבנק ורק לאחר מכן בהפרטתו.
לראש הממשלה היו שלושה מועמדים: אורי יוגב, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה ויו"ר דירקטוריון המועצה הכלכלית במשרדו; משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך; ואיזי תפוחי, לשעבר יו"ר דירקטוריון בזק. נתניהו עשה מאמצים כדי לא להתלכלך בפרשה; הוא דחף את מועמדיו, אך מאחורי מסך עשן. העובדה שהשלושה לא הועמדו לבחירה היא כישלון מובהק לנתניהו וליועציו. לשלושה יש עדיין סיכוי למינוי: בראשונה אפשר להתמודד במסלול פרטי דרך תקנון הבנק. תפוחי כבר הגיש מועמדותו, וטרי צפוי להגישה גם כן.
שלמה אליהו
מכתיב את לוח הזמנים
>> שלמה אליהו יצא למלחמה בכל החזיתות: הוא רוצה שליטה בבנק לאומי, ויהי מה. הוא משתמש לשם כך בכל הכלים שברשותו - הוא רוצה לגבש קבוצת שליטה בבנק, הוא מציע דירקטור באופן פרטי לראשונה בתולדות הבנק והוא גם דורש לדחות את מועד כינוס האסיפה שבה יוכרע גורל הדירקטורים, כדי שיוכל לגבש גרעין שליטה (לשם כך אף מינה את השר לשעבר חיים רמון). אולי אז, הוא רומז במכתב שהפנה לדירקטוריון הבנק, יבקש להעמיד לבחירה יותר ממועמד אחד.
אליהו כופר בשליטתה של מדינת ישראל בבנק ומחכה לבג"ץ שיקבע לוחות זמנים למכירת אחזקות המדינה בבנק. הוא מתאם את צעדיו עם מאור ואף הציע לה להיות יו"ר מטעמו. אף שהפסיד בהליך משפטי כזה או אחר בחודשים האחרונים, הוא הכוח המניע את המאבק של החודשים האחרונים, שחייב את מדינת ישראל להתעורר ולתת תשובות לשאלות קשות, ואפילו הכתיב בעצמו לוח זמנים להצגת מועמדים לדירקטוריון.
הטייקונים
הלווה הוא גם הבעלים
>> לבד מהמדינה ומשלמה אליהו, יתר בעלי המניות בבנק לאומי, מחזיקים ב-50% ממניותיו. בין אלה נמצאים טייקונים שהם גם הלווים הגדולים של מערכת הבנקאות.
לדוד עזריאלי ואלפרד אקירוב כ-5% ממניות הבנק כל אחד, וגם ליצחק תשובה יש אחזקות. הטייקונים היו שמחים לראות את מאור כיו"ר. ואולם במדינה קטנה כמו ישראל הקשר בין האינטרסים שלהם כלווים לבין כוחם להשפיע על מינוי דירקטורים בבנק הוא מעט בעייתי. קשרים אלה הותקפו גם על ידי עמותת אומ"ץ, שיצאה נגד בחירת ועדת המניות באהוד שפירא, יו"ר הפניקס של תשובה, ובדוד ברודט, דירקטור בחברה לישראל של האחים עופר.
מי שאינם מוזכרים כבעלי אינטרס, הם הגופים המוסדיים. כל אחד מהמוסדיים הגדולים מחזיק כ-5% ממניות לאומי. ולמען הציבור, שכספו מושקע במניות, חייבים גופים אלה לבחור במועמדים שיחילו משטר תאגידי נאות וימקסמו את שווי אחזקות הציבור בבנק. אך המוסדיים בישראל חלשים בהשפעה על מהלכים בהתנהלות החברות הציבוריות.
מדינת ישראל
קבוצת שליטה או שלטון מנהלים?
>> מכירת המניות של בנק לאומי אמנם תופסת פחות כותרות כעת, אך היא לב המאבק. מדינת ישראל מחזיקה ב-11.5% ממניות הבנק. לפי הצהרת שר האוצר, יובל שטייניץ, המדינה תמכור את אחזקותיה בבנק עד סוף השנה ורק אחרי שתיערך האסיפה הכללית שתבחר את הדירקטוריון לבנק.
בתשובה לבג"ץ שהגיש שלמה אליהו וביקש לקבוע מועדים למכירת המניות, ביצעה המדינה פניית פרסה קטנה כשהשיבה שייתכן שלא תמכור את המניות עד סוף השנה.
כשהמדינה תמכור את אחזקותיה, יקרה אחד משניים - תתגבש קבוצת שליטה דרך השוק שתקבל היתר שליטה מבנק ישראל (ולכך מכוון אליהו), או שהבנק יתנהל ללא גרעין שליטה דרך שלטון מנהלים.
המועמדים
החברים של ברודט
>> מתוך חמשת המועמדים לדירקטוריון הבנק שהעלתה ועדת המניות לדיון, מובילים שניים במרוץ לתפקיד היו"ר: מנכ"ל משרד האוצר לשעבר דוד ברודט, ויו"ר הפניקס והבכיר לשעבר בלאומי אהוד שפירא. לצדם, לפחות 11 מועמדים נוספים כבר הגישו את מועמדותם דרך תקנון הבנק. בשבועות הקרובים יתחילו הקמפיינים של המועמדים שבהם ינסו לשכנע את בעלי המניות שדווקא הם ראויים לזכות בכיסא הנחשק בדירקטוריון הבנק.
מכיוון שהאחזקות בלאומי מפוזרת בין בעלי מניות רבים, כל מועמד יצטרך לשכנע רשימה ארוכה של אנשים. לברודט יש יתרון ברור במרוץ לכס היו"ר, שכן בדירקטוריון לאומי מכהנים יוצאי אוצר לא מעטים. בשוק כבר אומרים כי "העניין סגור, זה נסגר גם עם מאור. ברודט יהיה היו"ר הבא".
בנק ישראל
הקרב נגד שלמה אליהו
>> בנק ישראל לא רוצה ששלמה אליהו יקבל שליטה בבנק לאומי. מדוע? הבנק אינו מרחיב באשר לנימוקים שמנחים אותו. מצב זה מייצר גל של שמועות וסברות מצד כל המעורבים בעניין.
כרגולטור מפקח, בנק ישראל מסתכל מהצד, נותן למהלכים לרקום עור וגידים ולמלחמות להתנהל. הוא מתערב, כך נראה, רק כשמתרחשים דברים שאינם לרוחו.
כך למשל, באחד הפרקים של הטלנובלה הנוכחית סביב המינויים לדירקטוריון הבנק, שאל לאומי אם שלמה אליהו יכול באופן חוקי להציג מועמד לבחירה באסיפה הכללית. בנק ישראל שתק ורק בתום כמה חודשים, כשנראה היה כאילו אליהו עלול לנצח בהליך משפטי שעסק בסוגיית האסיפה, הגיעו נציגיו לבית המשפט וענו כי לטעמם, הדבר לא אפשרי.
שר האוצר ומקורביו
עושה דברו של נתניהו
>> כמו במקרים קודמים שבהם שר האוצר נכנע לדרישותיו של ראש הממשלה, גם במקרה זה נדרש משרד האוצר להוריד פרופיל בטיפול בלאומי, להתיישר לפי הנחיות לשכת ראש הממשלה - ולדחות את ההפרטה.
לשטייניץ, נאמנו של נתניהו, לא היו מועמדים מועדפים להריץ לדירקטוריון הבנק. כדרכו, הוא התייצב לצדו של ראש הממשלה. שטייניץ פעל לפסילת מועמדותה של מאור ליו"ר הבנק, לא מכיוון שהיה לו משהו נגדה, אלא מכיוון שהחוק היבש אומר כי מנכ"לית לאומי אינה יכולה להיות מועמדת לתפקיד.
מעורבתו של שטייניץ בפרשת מאור יצרה גלי הדף רבים. בין השאר, התפתח ריב אישי בינו לבין החשב הכללי, שוקי אורן. אורן, לשעבר מנכ"ל בנק לאומי-שוויץ ומקורב למאור, אמר לשר האוצר כי לא היה צריך להתערב בפרשת כשירותה של מאור לתפקיד יו"ר הבנק.
המאבק בבנק לאומי - מדינת ישראל מאבדת שליטה
מאת אתי אפללו ומוטי בסוק
16.4.2010 / 7:12