השוק החופשי כשל - הממשלה צריכה להתערב במחיר הסלולר

הישראלים הם צרכנים כבדים של שירותי טלפון סלולרי. על פי נתוני משרד האוצר, משק בית בישראל מוציא יותר מ-3,200 שקל בשנה בממוצע על שירותי סלולר, שהם כ-2.4% מהוצאותיו לצריכה שוטפת. הטלפון הנייד תפס את מקום המכשיר הקווי בכל שכבות האוכלוסייה ונהפך למוצר בסיסי כמו מים וחשמל. אך בניגוד לתעריפי הטלפון הקווי של בזק, הנתונים לפיקוח, את מחיר השירותים הסלולריים קובעים כוחות השוק.



כתבות שפירסם themarker השבוע הראו, שהכוח בשוק הסלולרי בישראל פועל לרעת הצרכנים. הרגולטור הממשלתי, משרד התקשורת, לא הצליח ליצור תנאי תחרות בני קיימא בין שלוש חברות הסלולר. בשנים האחרונות השלימו החברות את החדירה לשוק, ומיד אחר כך הקטינו במידה רבה את רמת התחרות ביניהן. הן צימצמו השקעות בתשתיות חדשות, הורידו את רמת שירות הלקוחות והקטינו את תקציבי השיווק.



בלי לעבור על חוק ההגבלים העסקיים הצליחו סלקום, פרטנר ופלאפון לחלק ביניהן את השוק, כך שכל אחת מחזיקה בכשליש ממנו. שלוש החברות עוסקות בעיקר בשימור בסיס הלקוחות הקיים ונמנעות ממלחמה על כיבוש נתחי שוק.



את מחיר התחרות הנמוכה משלמים רק הלקוחות הפרטיים כי המגזר העסקי נותר תחרותי. ללקוח העסקי יש כלים להשוות מחירים ולעמת בין החברות, ואילו הלקוח הפרטי טובע בין מסלולים, מבצעים והטבות לכאורה, בלא יכולת אמיתית להשוות מחירים ותנאים. הפער בין מחיר דקת שיחה שמשלם תאגיד גדול ובין המחיר הנגבה מלקוח פרטי מגיע עד פי 10.



הירידה בתחרות מתבטאת בדו"חות הכספיים. מ-2005 עד 2009 צמח הרווח התפעולי הנקי המצרפי של חברות הסלולר ב-54%. שיעור הרווחיות, כלומר הרווח שנשאר לחברה מכל שקל הכנסה, עלה מ-29% ל-37%. שום חברה לא התחזקה על חשבון מתחרותיה, כך שתוספת הרווח הגיעה כולה מכיסי הצרכנים - וזרמה בעיקר לבעלי המניות. בתקופה זו חילקו סלקום, פרטנר ובזק (החברה-האם של פלאפון) דיווידנד מצרפי של 17.8 מיליארד שקל. חלק מהסכום מיוחס לפעילות הקווית של בזק ולרווחים שנצברו קודם, אך הנתון מצביע על הרווחיות האדירה.



התחרות הנמוכה תתקיים כל עוד חסמי הכניסה לענף נשארים גבוהים. חברה חדשה שתרצה להיכנס לשוק הסלולר ולהקים רשת מתחרה צריכה להשקיע כמיליארד שקל לרכישת תדרים מהמדינה ולפרוש תשתית. המדינה יכולה להקטין את החסמים: לעודד מפעיל חדש בכך שתאפשר לו להשתמש בתשתיות של מתחריו באופן מוגבל ולזמן קצוב; לתת לו תדרים בלא תשלום ולהקטין את דמי התמלוגים שעליו לשלם; או להפחית את תעריף הקישוריות, כלומר המחיר להשלמת שיחה ברשת מתחרה.



חשיבות השירות הסלולרי וחלקו הגדל בהוצאת משקי הבית מחייבים את המדינה לוודא שהשוק תחרותי וכי לא מתקיימים בו רווחים מונופוליסטיים על חשבון הצרכנים.