משקיעים ספקולנטים החלו להתמקד במדינה קטנה נוספת בגוש היורו שעליה מכביד חוב גדול, פורטוגל - מהלך ששב ומדגיש את אותה בעיה כלכלית שהביאה את יוון אל סף חדלות פירעון: שיעור חיסכון נמוך אשר מאלץ את הממשלה לסמוך על תיאבון המשקיעים הזרים, ההולך ופוחת, לצורך מימון הגירעונות בתקציב.
בעוד שהמשקיעים מתחילים להפנות את תשומת לבם למדינה הפגיעה הבאה, יוון התקרבה צעד נוסף לניצול תוכנית סיוע בסך 61 מיליארד דולר לאחר שראש הממשלה יורגוס פפנדראו ביקש ביום חמישי מהאיחוד האירופי וקרן המטבע הבינ"ל (imf) להיפגש באתונה השבוע.
תוכנית הסיוע שעליה הוסכם בסוף השבוע שעבר - אשר נועדה להרגיע את חששות המשקיעים מפני חדלות פירעון של יוון - לא הצליחה להשיג את התוצאות שלהן קיוו. התשואה על האג"ח הממשלתיות של יוון ל-10 שנים חצתה ביום חמישי לזמן קצר את רמת 7.3% - רק מעט פחות מתשואה של 7.5% לפני ההודעה על תוכנית הסיוע. התשואה על האג"ח הממשלתיות של פורטוגל ל-10 שנים אף היא נמצאת בעלייה, והגיעה לרמה של 4.5% ביום חמישי.
משרד האוצר של יוון אמנם ציין כי הבקשה לקיים מגעים השבוע עם האיחוד האירופי וקרן המטבע אין משמעה בהכרח כי בכוונת המדינה להתחיל לנצל את כספי הסיוע, אולם הבקשה הגבירה את החששות בקרב המשקיעים ותרמה להיחלשות היורו מול הדולר ביום שישי אל מתחת לרמה של 1.35 דולר ליורו.
לאור התפתחויות אלה הולכים וגוברים החששות כי תוכנית הסיוע ליוון, אשר גיבושה נמשך חודשים בשל מחלוקות פוליטיות, עלולה להתברר בסופו של דבר כלא יותר מאשר פלסטר על פצע שאינה מראה שום סימני ריפוי.
מספר אנליסטים מעריכים כי לחילוץ יוון תהיה תוצאה הפוכה מהרצוי - כלומר נזק ארוך טווח. במקום להיכנס לתקופה של ריביות נמוכות ורגיעה בשווקים, הסיוע ליוון עלול לגרום למשקיעים להעמיד במבחן את נכונותה של אירופה - במיוחד של גרמניה - לחלץ כלכלות אירופיות אחרות שנקלעו לקשיים, ובראשן פורטוגל.
הסיוע ליוון אף עלול לעודד את ממשלת פורטוגל, אשר כבר החליטה על קיצוצים חדים בהוצאות, להרפות במעט מהרסן, מתוך הנחה שבקרוב תזכה אף היא לתוכנית סיוע והלוואות בריבית נמוכה מאירופה וקרן המטבע.
"כעת צפויות להיות יותר פזרנות תקציבית באירופה, יותר מחלוקות פוליטיות ובסופו של דבר אפשרות שכמה מדינות ירצו לפרוש מגוש היורו", העריך הכלכלן יואכים פלס ממורגן סטנלי.
הבעיות הקשות של יוון ופורטוגל ידועות לכל, ועל שתיהן מכבידים זה שנים נטל חובות כבד, חוסר תחרותיות וצמיחה דלה. אולם גורם נוסף לבעיותיהן הוא שיעור החיסכון הנמוך - 6% מהתוצר המקומי הגולמי (gdp) ביוון ו-7.5% בפורטוגל. מדובר בשיעורי חיסכון נמוכים ביחס לכלכלות מפותחות. לשם השוואה, שיעור החיסכון באיטליה הוא 17.5% מהתמ"ג, בספרד 20%, בצרפת 19% ובגרמניה 23%.
מבחינת אתונה וליסבון מדובר בשילוב מסוכן: עתודות הון נמוכות בתקופה של התייקרות עלויות המימון החדש, בעוד שההכנסות ממסים - אשר היו עשויות לסייע להן לעמוד בהתחייבויותיהן - נמצאות בירידה בשל מדיניות הצנע בה נקטו.
החוב של פורטוגל, אשר מהווה כמעט 90% מהתמ"ג, נמוך מהחוב של יוון אשר מהווה 113% מהתוצר. ממשלת פורטוגל כבר נקטה בצעדים לצמצום הוצאותיה והעלאת מסים.
צרכי המימון של פורטוגל בשנה הנוכחית אמנם מסתכמים ב-24 מיליארד יורו (32.7 מיליארד דולר), אולם אינם כבדים כמו אלו של יוון. כך למשל, ביום רביעי הצליחה ממשלת פורטוגל ללא בעיה לגייס שני מיליארד יורו בשוק האג"ח.
אולם הכלכלן טים לי מחברת הייעוץ פי אקונומיקס (pi economics) העריך כי שיעור החיסכון של פורטוגל - יותר מאשר גירעונותיה או היחס בין חובותיה לתוצר - הוא המדד הטוב ביותר להערכת כושר הפירעון של מדינה. על בסיס מדד זה, כלכלות יוון ופורטוגל עדיין מאוד פגיעות.
לי ציין עוד כי יוון ופורטוגל אינן המדינות היחידות שנפגעו עקב כך. שיעור החיסכון בארה"ב ובבריטניה, שהוא 10% ו-12% בהתאמה, אף הוא מהנמוכים בעולם. אולם בניגוד להן, יוון ופורטוגל - כמו כל מדינות גוש היורו - אינן רשאיות להדפיס כסף כדי לגרום להיחלשות מטבעותיהן, וכך לאפשר לייצוא להוביל את התאוששות כלכלותיהן.
אנליסטים ומשקיעים: אחרי יוון - פורטוגל הבאה בתור
ניו יורק טיימס
17.4.2010 / 11:59