מסתכלים אחורה - כדי להמשיך קדימה

>> שני אנשים יוצאים לדרך: אחד טס במהירות של 150 קמ"ש, השני זוחל במהירות של 50 קמ"ש. יש רק מקום אחד שבו הם יכולים להיפגש: בעבר. זהו אחד הרעיונות הבסיסיים שמחזירים אלינו, אחת לזמן מה, מוצרים, רעיונות, אופנות ומקומות שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי, נשכחו ונזנחו -אבל קיבלו פתאום חיים חדשים.

קוראים לזה רטרו, ויש בזה הרבה יותר מסתם התרפקות וגעגוע לעבר. השיווק, הפרסום והאופנה לא נולדו כדי להרטיט את לבנו עם שיר נושן או חטיף נשכח. הם כאן כדי לגרום לנו להכניס את היד לכיס ולצרוך כמה שיותר, וכל טריק נרתם למשימה. יהורם גאון מוכר לנו שירותי תקשורת מתקדמים, דן חסכן מבליח משנות ה-70 ומקדם את שירותי הבנקאות של בנק הפועלים ושייקה אופיר מגויס כדי לדחוף לנו את שירותי הבנקאות הדיגיטליים של דיסקונט.



אופיר לא הופיע כך סתם בפרסומות של הבנק 23 שנה לאחר מותו. שירותי בנקאות הם לא בדיוק סחורה סקסית שאפשר לשווק להמונים. אז מה עושים? מגייסים את אופיר, ומייצרים תחושה שביקור בסניף הבנק הוא בעצם מפגש עם השחקן האגדי. בדיסקונט יש לקוחות עם 5 מיליון שקל בחשבון, ולקוחות קשי יום שמקבלים כל יום טלפון מהבנק - כדי שיסגרו את האוברדרפט. אין ביניהם שום דבר משותף, חוץ מההיכרות עם השוטר אזולאי.



לאופיר יש תפקיד נוסף: דמות נושנה בשחור לבן מתאימה מאוד לתווך לצרכני ההווה את המוצרים והשירותים של המחר. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר ומייצרת פתרונות לבעיות שכלל לא קיימות. על הדרך, היא גם מייצרת פחדים ואיומים על הצרכנים: שהם לא יסתדרו, לא יבינו ולא יעמדו בקצב. הרטרו משמש נקודת אחיזה בעולם החדש והמפחיד הזה: אם אתם נרתעים מהאייפון או מהאייפד, הדודים האהובים יהורם גאון ושייקה אופיר ירגיעו אתכם.



הרטרו עובד היטב עם התחושה שאנחנו נעים כל הזמן קדימה, אבל מסתכלים לאחור. אנחנו חייבים להיות בתנועה, להשיג, לצבור, להשתלט, לחקור ולגלות. אבל בלי להביט לאחור ולראות איזו דרך עשינו, לא נדע היכן אנחנו נמצאים ומה השגנו. החזרה לנעורינו ולילדותנו היא הפן האמוציונלי הבסיסי שמופעל אצלנו כשאנחנו נתקלים בגירוי מהעבר. אבל הוא פועל על נימים נוספים, כמו חשש מהעתיד, חיפוש אחר מכנה משותף בעולם של אינדיווידואלים שהיו פעם קולקטיב, וחיפוש אחר ביטחון ויציבות בעולם שאין בו הרבה מהסחורה הזו.



בעוד עשר שנים, נחזור אל האייפון הישן והטוב ונתרפק על אותם ימים של מגע ידני במכשיר. שנים של הפעלת מכשירי סלולר מתוחכמים באמצעות כוח המחשבה או הקול בלבד יעוררו בנו ודאי געגוע למכשיר הוותיק והאהוב. נתרפק גם על החיפוש הנעים בגוגל, כי במקומו יהיה משהו אחר. ובטח יופיע איזה פרזנטור חדש לבנק דיסקונט, שיעשה טייק אוף על הפרסומות של מודי בראון, יצדיע לו ויאמר: "אין מה להגיד, מודי עשה את זה הרבה יותר טוב ממני". מי שזקוק לביטחון שבמוכר ובישן, יכול רק להתנחם בכך שהחדשנות ופריצות הדרך של היום הן בסך הכל הרטרו של עוד 20 שנה.