דרוש: קאמבק

אתי רוטר מתגעגעת לקולנוע אלנבי



"הייתי שמחה להחזיר לחיים את גימנסיה הרצליה של פעם ואת המקומות שבהם ביליתי עם חברי ולא קיימים יותר, כמו מפגש וייצמן ביהודה המכבי, שם היינו נפגשים בימי שישי בערב לשווארמה עם צ'יפס בקונוס של נייר. הייתי גם שמחה לקחת קו 61 לנסיעה ארוכה לסרט בקולנוע אלנבי, ואחר כך ללכת לאכול פלאפל בשוק בצלאל. זה היה בילוי שדרש הכנה ארוכה ועמוסת ציפיות. גם כיום אוכלים פלאפל והולכים לסרטים, אבל זו חוויה זמינה כל כך, קופצים לסינמה סיטי, עם האוטו של ההורים, או מורידים סרט באינטרנט, בעוד שבעבר הליכה לקולנוע, בעיקר עם חבר, לא היתה עניין יום-יומי אלא חווייה מרגשת. הייתי שמחה לחוות שוב את התחושה הזו".



הכותבת היא מנכ"לית משותפת של קסטרו