>> קחו סיבוב בשדרות רוטשילד. מהבימה ועד אלנבי, הלוך וחזור. מתחת לעצים תיתקלו בהמון אופניים, קורקינטים וכלבים. על הכביש, משני הצדדים, תבחינו בלא מעט מכוניות מגניבות: אלפא מיטו, פיאט 500, מאזדה מיאטה ומיני קופר. את החיפושית החדשה, לעומת זאת, לא תראו. לא בגרסה סגורת הגג ולא פתוחת הגג. למה?
כי אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן. בטח לא על ישראלים. השיווק של החיפושית החדשה החל בישראל ב-1999 במחיר של 150 אלף שקל - גבוה ב-50% ממשפחתית. אז נכון שהגימיק נהדר, אך הישראלים קלטו מיד שמדובר בבלוף. עד 2004 נמכרו בישראל רק 200 חיפושיות. היבואן הבין שחבל על הטרחה, והפסיק את היבוא.
את מה שהחושים הישראלים החדים קלטו מיד, לקח לאמריקאים חודשים ארוכים להבין. השיווק של החיפושית בצפון אמריקה החל ב-1998, והאמריקאים הסתערו כעיוורים על המציאה החדשה. כמעט כמו בסיפור האייפון והאייפד, נוצרו תורים ורשימות המתנה. פולקסווגן, שקיוותה לשמר מומנטום, ויסתה את האספקה. ב-1999 נמכרו בארה"ב 83,434 חיפושיות חדשות - מספר יפה, הצלחה גדולה ורווח נהדר לקופה של הקונצרן. אבל ההתלהבות שככה במהירות. אפילו האמריקאים הנאיבים הבינו שזה בלוף ועד 2004 נמכרו במצטבר רק 250 אלף חיפושיות. למה נכשלה החיפושית החדשה?
כי אנשי פולקסווגן עשו קיצור דרך. החיפושית החדשה היא לא מכונית שתוכננה מדף ריק. החיפושית החדשה היא פולקסווגן גולף בתחפושת: הלבישו עליה שמלה פרחונית בעיצוב חיפושיתי, הצמידו תג מחיר מנופח ושיווקו לפראיירים בצפון אמריקה (אגב, באירופה היא נכשלה כישלון חרוץ כבר מתחילת השיווק). החיפושית החדשה היא גימיק חסר תוכן. זו מכונית סתמית, לא מהנה לנהיגה וגם לא פרקטית. היא צפופה ויש לה תא מטען שמספיק בקושי למזוודה מהסוג שמותר להעלות למטוס.
המיני של ב.מ.וו, להבדיל מהחיפושית החדשה, היא סיפור הצלחה. ומגיע לה - זו מכונית שתוכננה מאפס, יש לה אופי ומהות והיא מהנה לנהיגה. אלא שאפילו המיני, בדיוק כמו החיפושית החדשה וכמו הפיאט 500 ומכוניות רטרו אחרות, אינה נאמנה למקור. ואני לא מדבר על העיצוב, אלא על הרוח. פולקסווגן חיפושית המקורית, מיני המקורית, פיאט 500 המקורית - כולן היו מכוניות עממיות שנמכרו במיליוני יחידות. אלה היו מכוניות פרקטיות ויעילות. צאצאי הרטרו שלהן הן מכוניות אופנה, שמסגירות את תאוות הבצע של יצרני הרכב.
פיאט 500, למשל, מיוצרת בפולין ומבוססת על פלטפורמה של פיאט פנדה. הייצור שלה עולה לפיאט אחוזים בודדים יותר מזה של פיאט פנדה. ועכשיו הביטו במחירים לצרכן. פיאט פנדה 1.2 ליטר ידנית עולה לצרכן 77 אלף שקל. פיאט 500, עם אותו מנוע ותיבת הילוכים, עולה 97 אלף שקל. אז נכון שה-500 קצת יותר מאובזרת, אבל הפער עדיין עצום - וכך גם הרווח לקופת היצרן.
אני עומד על שפת הכביש ומחכה למכונית רטרו אמיתית. מכונית רטרו לא רק בעיצוב, אלא גם בגישה, בשימושיות ובאופי. את התשובה יכולים לספק הצרפתים. מתי יגיעו הגלגול המודרני של רנו 4 והגלגול המודרני של סיטרואן דה שבו? הלו, בונז'ור, מישהו שומע אותי?
הבלוף של החיפושית
יואב קווה
19.4.2010 / 7:05