>> לפני כמה חודשים הגישו כ-100 מתושבי השכונה שלי, בעיר במרכז הארץ, התנגדות למתן היתר בנייה לקבלן, משום שלדעתם ניתן שלא כהלכה. לישיבה של ועדת הרישוי שדנה בהתנגדות הגיעו כמה נציגים כדי לשטוח את נימוקיהם, והם נדהמו מהיחס המעליב שקיבלו מחברי הוועדה. "על כל נימוק שהבאנו נגד, הם טענו שזה לא תכנוני ולא רלוונטי", סיפר אחד הנציגים. החבורה הנעלבת פרשה לביתה, ההיתר הוצא, ועל ערר לוועדת הערר המחוזית לא היה עם מי לדבר.
שמירה על צביונה התכנוני של השכונה זה דבר מעייף, ואת זה אנחנו לומדים כל הזמן. פרויקטים רבים מוקמים בה, על אף שהם לא תואמים את תוכנית המתאר המקורית של השכונה. עם השנים ביקשו הקבלנים וקיבלו תוספות בנייה שונות, עד שיום אחד ועד השכונה גילה את הדבר, והחליט לנסות לשים סוף לחגיגות. הוועד אירגן כנס חירום על עתיד השכונה, בהשתתפות מאות תושבים, ו-150 מהם אף רשמו התנגדויות לתוכנית מפלצתית מסויימת.
על אף שזכינו בהישג גדול שכלל הפחתת קומות ומספר דירות באותו פרויקט, מספר הפעילים השכונתיים שתפקידם לשמור עלינו ממפלצות בלתי צפויות הלך ופחת. מדובר באנשים עובדים, שמקדישים למשימה החשובה זמן רב משעות הפנאי שלהם והכל, כמובן, בהתנדבות. מולם ניצבים מהנדסים, אדריכלים ועורכי דין, שמקדמים את הפרויקטים כחלק מעבודתם ובתשלום. זה לא "פייר פייט", והפעילים נושרים בדרך.
זה מה שקרה במפלצות אחרות בישראל - וגם בהולילנד. כיצד יכול להתאפשר מצב שבו מפלצת נפסלת על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ואת מקומה תופסת מפלצת גדולה שבעתיים? כיצד המועצה הארצית, שקיבלה את ההתנגדויות הראשונות, לא תופסת את יו"ר הוועדה המחוזית ואומרת לו: "חביבי, התוכנית הזו לא עוברת, נקודה"? כי שומרי הסף נטשו את המערכה.
רבות דובר ברפורמה החדשה על בקרת תוכניות בניין עיר, כדי למנוע מצבים של שחיתות. אבל השחיתות, כפי שראינו לכאורה בהולילנד, יכולה לעלות אל מעבר לוועדה המקומית. לפיכך, הבקרים הטובים ביותר הם השכנים.
אבל המערכת, גם כשאינה נגועה בשחיתות, מתייחסת לאותם אנשים כאל נודניקים וכאל כאלה שמנסים לחבל בפיתוח העיר, וגם ברפורמה מנסים למצוא דרכים כיצד להגביל אותם - הן בהתנגדויות והן בתביעות פיצויים - או פשוט להתיש אותם. מי שרוצה להילחם באמת בוועדות צריך לא רק להקדיש לנושא שעות פנאי מרובות, אלא גם מחויב בתשלומים לאנשי מקצוע מטעמו (עו"דים, מתכננים ושמאים). כמה אנשים יכולים ומוכנים לעמוד בזה?
לפיכך, המקרה של הולילנד מהבהב באורות אדומים לא רק מבחינת עומק השחיתות וההתפרעות התכנונית, אלא גם מבחינת חשיבותם של אותם גיבורים שמנסים לשמור על סביבתם, ובאותה הזדמנות גם על ניקיון המערכת.
שומרי הסף כבר מותשים
אריק מירובסקי
19.4.2010 / 7:05