חזקה ומושחתת

>> ליום העצמאות ה-62 מגיעה כלכלת ישראל כשהיא חזקה מבעבר והבורסה שלה מתהדרת בתואר הבורסה היחידה בעולם שמחקה את הפסדי 2008 (במונחים דולריים). אלא שבמקביל כלכלת ישראל סובלת מנגע השחיתות יותר מאי פעם בתולדותיה, ופרשת הולילנד החמורה, שבה מעורב גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט - חקירה שהבשילה לקראת יום הולדתה של המדינה - עשויה לשבור שיאי שחיתות חדשים.



בתוך 15 שנים - מאז 1996 - הידרדרה ישראל במדד השחיתות העולמי מהמקום ה-14 למקום ה-32. ב-2009 קיבלה ישראל את הציון 6.1 ודורגה במקום ה-32 מבין 180 המדינות שנבדקות במדד תפישת השחיתות - cpi מדרג שחיתות של עובדי ציבור ופוליטיקאים כפי שנתפשת בידי הציבור. המדובר בירידה של 21% לעומת ציון רמת השחיתות באותו הסקר מ-1996.





פטישים מצפצפים



אם הרמה שבה נמצאת הבורסה מסמלת את הזיקוקים של יום העצמאות הכלכלי, פרשיות השחיתות הן הפטישים המצפצפים שחובטים בראשו של המשק הישראלי ומכופפים אותו.



השחיתות היא אחת הבעיות הכלכליות המרכזיות שלנו. קיימות בעולם מדינות עם רמת שחיתות גבוהה והצלחה כלכלית, למשל, נסיכויות המפרץ; אבל להן יש נפט, ובכלל, במקרים כאלה התנאים הכלכליים הטובים אינם מחלחלים מספיק למטה.



בורסה חזקה תלויה בשקיפות ובשוק תחרותי, מושגים שהם הפכים לתנאי שחיתות, ולכן במוקדם או במאוחר מישהו חייב לנצח - השחיתות או העוצמה הכלכלית. תנאי שחיתות מביאים לתמחור שגוי של עסקות ולתגמול לא נכון. הם גם מקשים על עשיית עסקים, על יוזמה וחדשנות, ועל השקעות זרות. ישראל חייבת להגביר את המלחמה בשחיתות, אחרת היא לא תצליח לשמור על עוצמתה.



יש לכלכלה הישראלית עוד סדרה של בעיות, כמו שכר המנהלים בחברות הציבוריות שלא ממש מחובר לביצועים; כמו ההידרדרות של מערכת החינוך; שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה הישראלי והריכוזיות הגבוהה בחלק מהענפים, כמו בנקאות ותקשורת. טיפול בשחיתות הוא תנאי מקדים וראשון לטיפול בכל האחרים.