תעשיית ההיי-טק מא' ועד ת': השעות, הארוחות והאופציות

תעשיית ההיי-טק המקומית היא אחת ההצלחות הגדולות ביותר של ישראל ב-60 שנות קיומה.
למעשה, תעשיית המחשוב ליוותה מאז ומתמיד את מדינת ישראל, עוד מהימים שבהם התעשייה הזאת כונתה "עיבוד נתונים" והחישובים בוצעו באמצעות חורים בכרטיסים. עם זאת, ניתן לומר שישראל נהפכה ל"מדינת היי-טק" בעיקר בשלושת העשורים האחרונים.

את התפתחותה של תעשיית ההיי-טק הישראלית האיצו כמה גורמים. אחד הקטליזטורים העיקריים היה התעשיות הביטחוניות והידע הטכנולוגי שפותח בצה"ל.

מלבד ממר"ם, צריך להזכיר גם את רפא"ל ואת היחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין, שהיו כר פורה לאינספור חברות סטארט אפ אשר הוקמו בשנות ה-90 ובעשור הנוכחי. התעשיות הביטחוניות וצה"ל פיתחו טכנולוגיות תקשורת, שבבים, אבטחת מידע ותוכנה, שכולן תפסו מרכיב מרכזי בהיי-טק הישראלי לאחר שאוזרחו.



גם חברות הטכנולוגיה הגדולות הבינו את הפוטנציאל הגלום במוח היהודי, ומילאו את ישראל לאט לאט במרכזי מו"פ. בנוסף, העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר בשנות ה-90 הביאה לישראל ציבור גדול של מהנדסים ומומחים טכנולוגים בעלי רמה גבוהה במיוחד.



אי אפשר שלא לציין גורם נוסף, שלו השפעה מכרעת על ההיי-טק הישראלי - הגורם התרבותי. מאז ימי אפי ארזי ואריה פיינגולד ועד למיזמי הווב 2.0 של יוסי ורדי ויאיר גולדפינגר, דבר אחד לא השתנה: הישראלים אוהבים ליזום, לחדש ולנפץ מוסכמות. גם להיכשל לא מפריע להם. וזאת בדיוק התערובת שמתאימה במיוחד לתרבות הסטארט אפים.



סקר שערכה לאחרונה האונבירסיטה העברית מצא ש-65% מהמשיבים בחרו בהיי-טק כתחום המהווה עבור מקור לגאווה לאומית לעומת 62% שבחרו בתחום הרפואה.



לכבוד יום העצמאות ה-62 למדינה ניסינו לזקק את תמצית ההיי-טק הישראלי. מא' ועד ת' תוכלו להבין מה מטריד את ההיי-טקיסט הישראלי. איך נראית שגרת יומו ולאילו פינוקים והטבות הוא זוכה.



א



אופציות
שם קוד לאחת ההטבות שמקבל עובד היי-טק. המטרה: לקבל בזול ולמכור את המנייה ביוקר. את בכירי קומברס ומרקורי זה סיבך. לגבי כל שאר עובדי ההיי-טק מדובר בעוד צ'ופר לצד המשכורת הגבוהה. בדרגים הבכירים בהיי-טק הישראלי אין אחד שאין לו. השאלה היא כמה. מנכ"לים מקבלים מאות אלפי אופציות שמניבים להן מאות עד מיליוני דולרים.



אבטחת מידע
אחד התחומים שבהם זוכה ישראל זוכה להערכה. לצד תחום השבבים, תקשורת ומערכות מידע. בעיקר של הרקע הצבאי של לא מעט מעובדי היי-טק. קרי, יוצאי יחידות 8200, תלפיות, ממר"ם ויחידות מיחשוב אחרות. בצה"ל מסתבר, או יותר נכון בלשכה של האלוף נווה, הנושא קצת פחות חשוב. את התוצאות ראינו כולנו.



אינטרנט
ככל הנראה אם נספור - אחת המילים הנכתבות והמדוברות ביותר בתקשורת והבלוגספירה. אין תופעה חברתית שהשפיעה על האנושות כמו האינטרנט. בהתייחס ליזמי האינטרנט ומשקיעי הון סיכון הישראלים. הם עדיין מחפשים את המודל העסקי הנכון. אבל על כל סטארט אפ מהסוג של אדס מרקט שמגלגל 65 מיליון דולר לשנה (קרוב ל-90 מיליון דולר כנראה ב-2010), יש עשרות שלא מצליחים לבסס מודל עסקי ראוי. זה עדיין לא מזכיר את ימי הבועה אבל נכון להיום, שנת 2010, אם מסתכלים עשור אחורה – אין להיי-טק הישראלי כמעט הצלחות בתחום חברות אינטרנט מלבד מיראבליס (בציר 1996) ושופינג.קום. חבל קצת.



אייפון/אייפד/אייפוד
אין הייטקיסט שלא מתפאר באייפון שלו. אין סטארט אפיסט שלא עבר לאייפון דור 3. עוד מעט מגיע אייפון דור 4. המירוץ אחר סמל הסטטוס אצל הגיקים לעולם לא נפסק. אבל מעבר להייפ, האייפון הוא גם מכשיר נהדר לסטארט פיסטים בלי הרבה מזומנים שמפתחים אפליקציות עבור החנות של אפל. יש כמה מאות כאלה בישראל, לצד חברות יותר גדולות. ועכשיו עם הגעת האייפד – הופכים המחשבים של סטיב ג'ובס למכונה ליצירת מזומנים עבור הסטארט אפיסטים הישראלים.



אפליקציה
עם הגעת האייפון זכה המונח אפליקציה לפופולריות נוספת. אם בעבר רק היי-טקיסטים מפתחי תוכנה השתמשו בו כשעבדו על פרויקטי it משעממים, עכשיו המונח אפליקציה זלג לחייהם בלוגרים, פרסומאים וגיקים מתהווים. נדמה שאין היום גוף במשק שלא מתהדר באפליקציה שלו. לאייפון אלא מה.

אנג'ל
מונח שיותר שגור בסצינת הסטארט אפים ופחות בעולם ה-it וההיי-טק הארגוני. אנג'ל הוא מושיע. הוא הגוף שמממן כי קרנות הון סיכון עצרו את הברז. הוא האיש שאליו היי-טקיסטים צריכים להתחנן כדי לקבל מימון ראשוני לחברה. שלמה נחמה, טל ברנוח, ירון קרני, עודד פדרבוש, זוהר גילון ואחרים נמצאים ברשימה.

אקזיט
אולי המילה המזוהה ביותר עם ההיי-טק והסטארט אפים שזלגה לשאר תחומי הסיקור הכלכליים, ולא רק. כללי הנימוס בסצינת הסטארט אפים מחייבים כל יזם זב חוטם לומר שהוא לא מקים את החברה שלו בשביל האקזיט. כולם כמובן משקרים ועמוק בפנים בלב כולם מייחלים כבר שהאקזיט יגיע. ולעזאזל, המשקיעים.



ב



בונוס
מונח שכלל לא זר לקריירה של היי-טקיסטים הישראלים. משכורת זה יפה, אבל בואו נדבר תכלס. כמה בונוס נתן לכם המעסיק בסוף שנה? יש כאלו שנותנים כל שנה. יש כאלו שנותנים רק כשהמצב טוב. וגם כאן הכלל המקובל בדומה לאופציות הוא ככל שאתה בכיר יותר כך הבונוס גבוה יותר.

בוטסטראפ
חברה שמוקמת במימון עצמי. בדרך כלל יזמים לא אוהבים להקים חברת בוטסטארט-אפ ומעדיפים למצוא משקיעים. אבל לא תמיד זה הולך. לא כולם מכירים את האנג'לים הנכונים. בקרנות הון סיכון מקשיחים פנים. ולעיתים אין ברירה וצריך לשמור גם על המשכורת ממקום העבודה, אז מתגלגלים. לעיתים זו דווקא השיטה הטובה ביותר להקמת סטארט אפ.



בדיקות איכות
באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב. quality assurance. בדרך כלל התפקיד הראשון של היי-טיקסט מתחיל. המשכורת גם היא בהתאם נמוכה. 10 אלף שקלים ברוטו. אולי קצת יותר למנהל בכיר בתחום. תפקיד בודק איכות תוכנה משמש לרוב כמקפצה לתפקידים אחרים. לא מעט סטודנטים למדעי המחשב מממנים באמצעותו את התואר.



ביוטכנולוגיה
מסתבר שמתחום זה של מדעי החיים מגיעים כל האקזיטים הגדולים של ההיי-טק הישראלי בשנתיים האחרונות. ע"ע מכירת ונטור למדטרוניק עבור 325 מיליון דולר או המכירות של אומריקס או מדיגייד. אומרים שהתחום יחד עם ענף הקלינטק הוא ההיי-טק החדש של ישראל, אבל רק מעט משקיעי הון סיכון, ומשקיעים נוספים, נוטים להשקיע בתחום. חבל.

בטא
פעם לא העזו להשיק מוצר בבטא. הבטא של היום הפכה להיות שם קוד למוצר שמשיקים לציבור ואם יש בעיות אז אסור להתלונן כי המוצר בבטא. במשך שנים גוגל השיקה מוצרים אך ורק בבטא. האמת היא שגרסת האלפא של היום היא גרסת הבטא של פעם



ג



גוגל
שם קוד לחלום של ההיי-טקיסט המצוי על מקום עבודה מפנק. מה יש שם? גלידות, ביליארד, חטיפים מכל הסוגים. עבודה מאתגרת בחברה מדושנת. בישראל עובדים במגדלים ברחוב בדרך פתח תקווה וצופים על כל תל אביב. ואפילו מותר פעם בשבוע לעשות משהו שלא קשור לעבוד במסגרת פרויקט 20%. בסקרים התקופתיים מקבלת גוגל פעם אחר פעם ציון גבוה כמקום העבודה הנחשק יחד עם אינטל.

גיוס כספים
משימה שעומדת על כתפי מנכ"ל ויזמים שהופכת לנטל סזיפי שלא נגמר לעולם. מגייסים כשאפשר ולא כשצריך. הסטארט אפים של היום צריכים לפחות 15 מיליון דולר עד לאקזיט. אז פונים לקרנות הון סיכון, אנג'לים, משפחה וחברים וכל מי שרק אפשר. יש אפילו מאעכרים שמתמחים בהשגת השקעות. רק מעטים מהסטארט אפיסטים מספרים בגילוי לב עד כמה התהליך הזה קשה. מרביתם נכשלים.



ד



דד ליין
בהיי-טק עובדים קשה. במקרים רבים, אם לא תמיד, זה בכדי לעמוד בתאריך יעד מסוים. הלקוח ביקש לסיים את הפרויקט עד ה-1 למאי – אז כל החברה עובדים 11 שעות ביום וחוזרים הביתה בתשע וחצי בערב כדי לעמוד בדד ליין. בהיי-טק הדד ליינים לעומת לא נעלמים. הם רק מחליפים אחד את השני. לפעמים זה פשוט מפרך.



ה



הון סיכון
טוקבקיסטים שונאים אותם. לא לציטוט הם יהיו מוכנים להודות שיש על מה. מצד אחד הם השמן שמניע את תעשיית הסטארט אפים. בלעדיהם אי אפשר ולא תתקיים כאן תעשיית הסטארט אפים כחול לבן שאנחנו גאים בה. מצד שני, התשואות שהקרנות הישראליות משיגות ודמי הניהול הגבוהים שהופכים את השותפים בהם למיליונרים יכולים להטריף כל בר דעת.

הרצליה פיתוח
הקרנות הישראליות נמצאות בעיקר בהרצליה פיתוח. במגדלי אקרשטיין. הבדיחה הידועה גורסת שאם טיל איראני נוחת בהרצליה פיתוח נמחקת כל תעשיית הון סיכון של ישראל. בהתאם, רוב משרדי הסטארט אפים נמצאים בקרבתם. בהרצליה פיתוח, תל אביב, וכו'. ישראל היא מדינת סטארט אפים של חדרה – גדרה. ובעיקר של הרצליה פיתוח.



ו



ורדי.
ורדי, או בעצם יוסי ורדי. יש רק אחד ואין כמותו. השגריר של ישראל. אין דמות בכירה בהיי-טק העולמי שמבקרת בישראל שלא נעזרת בורדי. אנג'ל סדרתי. מוכן להודות שהוא לא תמיד מבין את ההמצאות בהן הוא משקיע אבל עושה זאת בכיף. נחשב לאבי האנג'לים בישראל. אחד האנשים הנחמדים בתעשיית ההיי-טק. אם אתם יזמים ואתם מחפשים את הדוא"ל או הטלפון שלו אל תנסו בגוגל. ורדי אומר שהוא מעדיף לקבל המלצה ממישהו שהוא מכיר ומעריך.



ז
אין - יש לכם הצעות? טקבקו לנו



ח



חומרה
חומרה, או בעצם חומרה מול תוכנה. מהנדסי חומרה מול מהנדסי תוכנה. בכל פעם שמתפרסמות טבלאות השכר כל צד מסתכל כמה הוא מרוויח ומנסה להבין האם הוא בצד הנכון שבו מרוחה החמאה על הלחם.



ט



טבע
חברת ההיי-טק הגדולה והטובה ביותר של ישראל. רוכשת סדרתית. מניית העם. סמל לאיך צריך ההיי-טק הישראלי להתנהל בכל כנס.



י
יזם
אחד המקצועות הקשים בעולם. אבל האתגר, אח האתגר. איך הופכים להיות יזמים? לרוב נולדים עם זה. לאחרים זה בא בקלות. כבר בגיל 20 אחרי שבגיל 17 הם ניקו רכבים, פיתחו אתרים ולמדו את כל שפות הפיתוח. אצל אחרים היזמות מגיעה רק בעשור השלישי לחייהם, לאחר פרק ממושך של עבודה בחברות היי-טק גדולות בתפקידים שונים.



יזם סדרתי
ישראל צריכה הרבה מהם, ולמזלה יש לה. הללו שייכים לזן נדיר של כאלו שלא לוקחים את הכסף מהאקזיט ונחים. מבחינתם הכסף זה בכלל לא עניין. המטרה היא להקים חברה כדי להינות מהעסק. לעיתים סונטים בהם שלא בצדק (ע"ע דב מורן). לקטיגוריה זו נכנסים שמות כגון: יוסי גרוס, אורני פטרושקה, אילון תירוש, עמית הלר, ד"ר רפי גידרון וד"ר אורי גייגר.



כ



כסף
אף אחד לא מודה בזה אבל כמעט כל ההיי-טקיסטים נמצאים במקצוע בגלל הכסף. לרבים מהם יש בכלל חלום אחר שהיו שמחים להפוך אותו למקצוע אבל לא יכולים. אז נשארים בהיי-טק עד גיל 40-50 בגלל הכסף, עוזבים ואז מנסים להמציא את עצמך מחדש בפרק ב' של החיים.



ל



ליסינג
עוד מונח שמתאר את עובדי היי-טק. הכוונה בליסינג היא לרכב שניתן ממקום העבודה לעובדי היי-טק תמורת הפחתה במשכורת. רוב ההיי-טיקיסטים לוקחים את דיל הליסינג. מדי פעם מתעוררת סערה בנושא סביב השאלה האם זה משתלם.



מ

מהנדס
שם קוד למצוינות. לאיכות. אין כמעט בכיר שמגיע לביקור בישראל ולא טורח לציין את המהנדסים הישראלים. בשנתיים האחרונות מתנהל סביבם ויכוח נוקב האם הללו הפכו להיות יקרים מדי לעומת עמיתיהם מסביב לעולם. שחיקת שער הדולר והתחזקות השקל לצד המשבר הכלכלי העולמי הפכו את המהנדסים הישראלים במרכזי המו"פ הזרים למטרה קלה לפגיעה.



מסיבות
יש גם כאלה בהיי-טק. בעיקר זמנים טובים. ובזמנים טובים מאוד המסיבות בהיי-טק הם שם קוד לאירועים מפנקים ומפוארים. עם קייטרינג משובח. עם פרסים מצוינים. במקום נוצץ. עם הופעות של אמנים בשורה הראשונה. כשהמציאות הופכת להיות קשה הם הראשונים להתבטל.



נ



נוקיה
עולה תמיד בהקשר של הדיון הנצחי: למה אין נוקיה ישראלית? אין מי שאין לו דעה בנושא ואין נושא שלא מצית אש כמו נושא נוקיה הישראלית. התומכים בנוקיה ישראלית יאמרו שזה לא ייתכן שתעשיית הסטארט אפים הישראלית לא מצליחה להוציא מקרבה חברות היי-טק גדולות כמו נוקיה. המתנגדים יאמרו שעדיף חברות סטארט אפ קטנות כי כשחברה גדולה כמו נוקיה חולה "בשפעת" היא משפיעה על אלפי משרות. אין מי שצודק בוויכוח הזה. אפילו משרד האוצר עם חיים שני כמנכ"ל שהגיע מהיי-טק לא יודע מהי דרך הפעולה הטובה למשק הישראלי.



נשים
יש מעט מאוד מהן בהיי-טק. מרביתן מנסות לתמרן בין עבודה ומשפחה, וכשאתה בהיי-טק זה לא קל. חלקן מתחילו מוקדם מאוד כדי להגיע בזמן סביר לבית. חלקן מקריבות את הקריירה לטובת הבית והמשפחה. המעסיקים בהיי-טק מנסים להתחשב בהן, אבל לרוב אופי העבודה האינטנסיבי לא מאפשר זאת בצורה מיטבית.



ס



סינים
הפחד הגדול של המהנדסים הישראלים. גם של חברות סטארט אפ הישראליות. שכספי הון סיכון ילכו למזרח. להודו ולסין. המהנדסים הישראלים לעומת זאת חוששים שעמיתיהם מהמזרח פשוט יגזלו מהם את מקומות העבודה ומרכזי הפיתוח יצאו מישראל בשל העלות העסקה הנמוכה של המהנדסים הסינים. לא מעט חברות היי-טק ישראליות מבינות שאין טעם להילחם בסין, עדיף במה שאפשר לשתף פעולה



סיליקון ואדי
שם הקוד להיי-טק הישראלי על משקל סיליקון ואלי. או עמק הסילקון בו נמצא אחד ממרכזי ההיי-טק הגדולים בארה"ב. האמת, שם נהדר.



ע
עסקית
ארוחת הצהריים המקובלת של ההיי-טקיסטים. כוללת מנה ראשונה קלילה (מזט או סלט), מנה עיקרית (בשר ותוספת) ושתייה קלה. לפעמים יש גם קינוח זול. אם אוכלים עסקית כבדה מדי (ויקרה מדי) אחרי זה חייבים להוריד קצת פעילות במשרד.



פ



פינוקים
מונח מקובל בהיי-טק הישראלי לכל מני צ'ופרים שהיי-טקיסטים זוכים אליהם מעבר לשכר, בונוסים ואופציות: מנוי לעיתון, חדר כושר, תלושי חג גבוהים, חדר אוכל של שף, הצגות לתיאטרון וימי כיף. חייבים לפצות על העבודה הקשה.

פיטורים
בימי הבועה הזמינו אמבולנסים ונעלו את הגגות כדי שחס וחלילה מישהו לא יעשה מעשה קיצוני. בימים רגילים יותר גם מפטרים אבל במשורה. אריה סקופ, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אמר פעם בספרו שהמוטו שלו הוא לפטר מדי שנה את 10% מהעובדים עם הביצועים הנמוכים ביותר. לרוב זה מתנהל באופן פחות קיצוני, אבל תופעת הפיטורים קיימת וכמעט כל עובד היי-טק חווה אותה בצורה כלשהי. כמפוטר, כמפטר או כעובד ששרד גל פיטורים. זה חלק מהעניין ומתרגלים לזה.



צ



אין - יש לכם הצעה? טקבקו לנו

ק

קלינטק
אחד התחומים החמים בהיי-טק לצד ביוטכנולוגיה. לא מעט יזמים עושים הסבה מעולם ה-it לעולם הקלינטק. אורני פטרושקה ורפי גדרון מכרמוטיס עליה השלום הפכו להיות משקיעי קלינטק. אמיר פלג שמכר את חברת ידעת למיקרוסופט עבר להקים את חברת טאקדו שמנסה לזהות דליפות מים. עדיין אין מספיק חברות קלינטק ואקזיטים בתחום כדי לענות על השאלה האם באמת מדובר בתחום שהולך לספק אקזיטים כפי שתחום התוכנה מספק. ימים יגידו.



קריירה
הקריירה בהיי-טק היא די קצרה. מתחילים בדרך כלל לאחר לימודים בתואר. גיל עשרים ומשהו. לקראת סוף שנות ה-30 מקבלים תפקיד ביניים בהיי-טק. בשנות ה-40 או שהופכים למנהלים או שהופכים למהנדסים ותיקים שיודעים שיום אחד הם יוחלפו על ידי צעירים יותר. היי-טיקסטים בגיל 40 ומעלה שמנסים לשלוח קורות חיים נתקלים בקשיים עצומים. תעשיית ההיי-טק הישראלית מעדיפה את המהנדסים שלה צעירים בלבד.



ר



רה-ארגון
מכבסת מילים או שם קוד למילה הרבה פחות נעימה: פיטורים או קיצוצים. כשחברה מדווחת שהיא מבצעת רה –ארגון תדעו שמשהו לא טוב עובר עליה. אבל בהיי-טק לא פעם נוטים לכבס מילים כדי לא להצטייר רע בעיני הלקוחות , המשקיעים והציבור הרחב.



ש



שטח
מי לא מכיר את אלו שחוזרים ביום ראשון לעבודה ומספרים בשקט שנסעו לטיול שטח עם רכב הליסינג מעבודה. יש כאלו שלא מעיזים אבל מנצלים את הרכב לנסיעות ארוכות ברחבי ישראל, וגם למען בני המשפחה.



שעות
כמה שעות באמת עובדים בהיי-טק? קשה. לרוב אין יום שקצר יותר מעשר שעות. בשעות לחוץ מדובר ב-12 שעות בממוצע. לעיתים גם 14 שעות. בחשבון פשוט: חמש כפול 12 שווה 60 שעות. כפול ארבע - 240 שעות. אם מחשבים את השעות הרבות שלא מעט היי-טקיסטים נותנים לעומת השכר לפעמים לא בטוח שהשכר בהיי-טק הישראלי הוא כ"כ גבוה.



ת



תוכנה ישראלית
אחד התחומים שמלווים את ההיי-טק הישראלי עוד מראשיתו. תחום שלא נס ליחו. אם להיות גאים לרגל יום העצמאות אז אי אפשר שלא להזכיר את התוכנות של צ'ק פוינט ואת icq של מיראבליס כשתיים מהתוכנות המוצלחות והמוכרות ביותר בעולם.