בית המשפט: "מנרב העלתה מחיר של דירה ב-400 אלף שקל בטיעוני סרק"

>> נשיאת בית משפט מחוזי מרכז, הילה גרסטל, קבעה כי חברת מנרב, שבבעלות אברהם קוזניצקי, פעלה בחוסר תום לב כשהעלתה מחיר דירה בכ-400 אלף שקל בתוך שבוע ימים.

השופטת פסקה כי החברה תמכור את הדירה עליה התקיים המשא ומתן בפרויקט מנרב הצעירה בראשון לציון ב-1.8 מיליון שקל, ולא ב-2.2 מיליון שקל, כפי שביקשה החברה בהמשך. כמו כן פסקה על חברת מנרב הוצאות בסכום של כ-25 אלף שקל. "איני מקבלת את עמדת הנתבעת" (חברת מנרב, רנ"ה), נכתב בפסק הדין, "סבורה אני כי עולה ממנה יותר משמץ של חוסר תום לב".



תחילתה של הפרשה בתביעה שהגישו בני הזוג תומר ועינב יוגב נגד חברת מנרב בטענה כי החברה העלתה את מחיר הדירה שהתכוונו לרכוש ב-400 אלף שקל תוך כשבוע ימים, שעה שטיפלו בהסכם המכר שהועבר אליהם. בני הזוג, השוהים בחו"ל, נעזרו בבן משפחתם, שי עברון, שרכש עוד קודם לכן דירה בפרויקט והוא שטיפל בהסכם המכר. מפסק הדין ומהתביעה, שהוגשה על ידי עו"ד גד ירדני ממשרד ירדני-אמיראס ושות' עולה כי בני הזוג עמדו בכל התנאים שהתחייבו, אך באופן מפתיע החברה התנתה את המשך המכירה במחיר החדש. לטענת החברה, הרוכשים לא העבירו את הסכם המכר במועד (איחרו ביומיים, רנ"ה) ועליית המחירים נעשתה במסגרת תחשיב חדש שבוצע.



נשיאת המחוזי קבעה כי נוכח כל הפרטים אכן קיים הסכם מכר מחייב בין הצדדים. "מן האמור עולה שהיתה בין הצדדים גמירות דעת באשר לכריתת החוזה האמור. הפרט היחיד החסר להשלמת חוזה המכר באופן רשמי לכאורה הוא החתימה על החוזה". השופטת קיבלה את עמדת עו"ד ירדני, לפיה עוד קודם למועד המוסכם עם החברה להעברת הסכם המכר, הודיעה החברה על ביטול החוזה, אלא אם כן תשולם תמורה גבוהה ב-400 אלף שקל מהתמורה המוסכמת. "משהבינה הנתבעת (חברת מנרב, רנ"ה) שהיא מוכרת את הדירות בהפסד ביחס למחיר השוק", נכתב בפסק הדין, "היא החליטה לשנות את תנאי העסקה, על אף שאלה הוסכמו זה מכבר וכל שהיתה חסרה היא כאמור חתימה, תוך שהיא נתלית בטיעון פורמלי של איחור בחתימה על חוזה. עד כמה טיעון זה מהווה טיעון סרק ניתן ללמוד מהעובדה שבקשתו של עברון עצמו לרכישת דירה 35 בפרויקט פקעה ביום 15 בינואר 2010, ואילו החוזה עצמו נחתם ביום 18 בינואר 2010, מבלי שנטענה כל טענה נגדו".



השופטת מתחה ביקורת על התנהלות החברה בבית המשפט, כשזו מנעה מאיש השיווק של החברה חיים מעוז להעיד בבית המשפט, ובמקום זאת הסתפקה במנהל השיווק של החברה שלא הכיר את הנושא. "מעוז לא העיד כלל", כתבה השופטת, "הדבר מעורר תמיהה נוכח היותו הנציג היחיד של החברה שניהל את המשא ומתן עם התובעים והיה עמם בקשר רציף וישיר. ניתן להניח כי לו היה מעיד, הדבר היה פוגע בגרסת הנתבעת ומחזק את גרסת התובעים".



לדברי עו"ד ירדני, "השופטת פסקה על החברה למכור את הדירה בלי העלאת המחיר, תוך בחינת כל האלמנטים שקדמו להסכם המכר. לדברי השופטת, גם הסכם מכר שלא חתום על כל פרטיו, נחשב עדיין להסכם מחייב".