רפורמת הקרקעות תביא להולילנדים נוספים

>> רוב הפרטים בפרשת הולילנד עדיין עלומים, אך כבר עתה ניתן להסיק שלוש מסקנות: ראשית, יש פוטנציאל לרווחים גבוהים משחיתות בתחום התכנון והבנייה; שנית, על אף הפוטנציאל הגלוי, השחיתות אינה נרחבת, דבר המתבטא בכך שהפרשה נתפשת חריגה; שלישית, גם אם הולדתה של תוכנית היא בחטא, לרוב אין ברירה אלא לחיות עם תוצריה. במקרה של הולילנד הגדיר השופט את המבנים שאושרו כ"מפלצת כעורה", אך עם המפלצת הזו ירושלים תצטרך לחיות לדורות.

לאור מסקנות אלה, יש מקום לשוב ולבחון את הצעת ממשלת נתניהו לשנות את חוק התכנון והבנייה. עיקרי השינוי באים לצמצם את מספר הדיונים, לבטל את תוכניות המתאר המחוזיות, להטות את הרכב ועדות התכנון לטובת האינטרסים של פיתוח ולתת כוח רב יותר לוועדות התכנון המקומיות, ובכך לראשי הערים. בו זמנית, לאור הצפיפות הגוברת והולכת בישראל, ברור שערך הקרקע - ולכן פוטנציאל הרווחים מהגדלת אחוזי בנייה, או מתן זכות לבנייה על שטחים פתוחים - הולך ועולה. מכאן, פוטנציאל הרווחים מהטיית החלטות של ועדות התכנון הולך ועולה על פני זמן.



ניתן היה לצפות שלאור תהליך זה תחוזק המערכת הרגולטיבית, אך הרפורמה באה לעשות ההיפך - להחליש את הבקרה התכנונית ולצמצם את הגורמים שעלולים להעלות שאלות לגבי תוכניות. יתר על כן, באמצעות ביטול תוכניות המתאר המחוזיות יצומצו הקריטריונים התכנוניים שעשויים לשמש את ועדות התכנון בבואן לדון בתוכניות בינוי נרחבות. אין ספק שקל יותר להטות ועדה אחת שאין בפניה קריטריונים תכנוניים ברורים, מאשר שתי ועדות הנסמכות על תוכניות מתאר מחוזיות הקובעות הנחיות ברורות להחלטות התכנוניות.



כמו כן, ברור לכל שהגורמים הניתנים ביותר להשפעה הם ראשי הערים הזקוקים לכספים למערכות הבחירות האישיות שלהם, וחברי מועצות הערים (שהם חברי ועדות התכנון המקומיות), שחלקם הגדול לא מקבל שכר על כהונתם. במלים אחרות, הרפורמה המוצעת תקל על הטיית הוועדות ותגביר את התמריצים לשחיתויות.



לכן, התוצאה הצפויה של הרפורמה תהיה הולילנדים נוספים. בין אם יהיה מדובר באחוזי בנייה חריגים, ובין אם יהיה מדובר בפיתוח על חשבון שטחים פתוחים, עם התוצרים של אותן תוכניות שיקודמו בעקבות הרפורמה נצטרך לחיות לדורות. מעבר לכיעור הפיסי של הנוף, הרפורמה מגבירה את סכנת השחיתות המכערת את דמות החברה הישראלית וממאיסה את המדינה על אזרחיה.



הכותב היה ראש בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית