הזדמנות ליזמים: קרן וולדן חוזרת להשקיע בסטארט-אפים ישראליים

>> באוגוסט 2006 היה נדמה שהעתיד מאיר פנים לקרן וולדן ישראל. הקרן ביצעה שלושה אקזיטים מוצלחים והתכוונה לצאת לגיוס רביעי. אך עד מארס 2008 המצב השתנה לחלוטין. וולדן לא הצליחה לגייס 125 מיליון דולר שיועדו להשקעות בישראל, ולאור זאת נאלצה לבטל את הגיוס ולצמצם באופן מהותי את פעילותה המקומית. עכשיו מנסה רוני חפץ, שותף בקרן הישראלית והרוח החיה מאחורי הפעילות המקומית של קרן וולדן העולמית, להסביר מדוע הוא צופה את שובה של הקרן לפעילות בישראל.

תחילה מבהיר חפץ מדוע נכשלה וולדן ישראל בגיוס הרביעי, ומפנה את האצבע לעבר השותפים שעזבו. "אייל קפלן לא המשיך לקרן החדשה ומוטי בן אריה עזב לקרן ורטקס. נשארנו רק אני ונוגה קפ", אומר חפץ. "זה השפיע על החלטת המשקיעים המוסדיים שלא להמשיך להשקיע בוולדן ישראל, אף שהתשואה שרשמו על קרן וולדן השלישית היתה גבוהה - 22% נטו. רשמנו מכפיל של פי ארבעה על 80 מיליון דולר שהשקענו ובסך הכל הקרן רשמה לאורך הדרך שישה מימושים, אבל המשקיעים המוסדיים שמרניים מאוד, וברגע שיש שינוי בצוות הם מעדיפים לא להשקיע". קפלן ממשיך כיום לנהל יחד עם חפץ את הפורטפוליו של קרן וולדן ישראל הראשונה וקפ, שעזבה גם היא בהמשך, משמשת כיום כשותפה בקרן brm קפיטל.



יתרון במזרח



לפי חפץ, אף שוולדן ישראל הפסיקה להשקיע, וולדן אינטרנשיונל עדיין נכונה לבצע השקעות מקומיות. עד כה השקיעה הקרן הבינלאומית רק בחברה ישראלית אחת - סולאר אדג', אך מחפשת כעת חברות היי-טק ישראליות נוספות, בעיקר כאלה עם פוטנציאל עסקי באסיה. "לוולדן אינטרנשיונל יש רשת קשרים עניפה במזרח הרחוק", אומר חפץ. "יש לנו סניפים בהודו ובסין. היינו הקרן הראשונה בסינגפור וטייוואן ואנחנו מרושתים היטב עם הממשל והחברות הגדולות באסיה. אנחנו רוצים להשקיע בחברות ישראליות שרוצות לנצל את הקשרים שלנו במזרח הרחוק".



חפץ מוסיף כי הוא לא מחפש סטארט-אפים בשלב הסיד (חברה בתחילת דרכה ללא אב טיפוס מוכן), או עם שוק יעד מצומצם. "לא אשקיע בחברה ששוק היעד שלה הוא אירופה. אבל אם מדובר בחברה שהשוק שלה הוא כל העולם - זה מעניין אותי, כי לוולדן אינטרנשיונל יש פעילות בארה"ב". בשלב זה מאמין חפץ שוולדן אינטרנשיונל לא תבצע יותר משתי השקעות בחברות ישראליות בשנה. "במקרה שנבצע יותר נגדיל את הצוות - אנחנו מתכננים להגדיל את ההשקעות בישראל ולא להפך. אני פוגש הרבה יזמים ישראלים, ואם הם עומדים בקריטריונים הרגילים: הנהלה טובה, טכנולוגיה טובה ושוק יעד של חצי מיליארד דולר לפחות - הם מעניינים אותי".



סינון קפדני



לדברי חפץ, וולדן אינטרנשיונל מתעניינת בחברות מתחומים שונים, כמו מוליכים למחצה, תוכנה ועוד. "כשהפורטפוליו הוא טוב אז מודל הון סיכון עובד. כשאתה מצליח להשקיע בחברות שנותנות תשואה זה עובד. הבעיה היא שיש קרנות שפחות מצליחות לממש את המודל. יש לנו כיום בוולדן אינטרנשיונל כבר עשר חברות אמריקאיות שעשו רישום להנפקה בבורסה. חלק מהן מוכרות במיליוני דולרים". באשר לסיכוי לקבלת השקעה מוולדן אינטרנשיונל אומר חפץ כי "הסינון שלנו מאוד קפדני. כך זה תמיד היה. מתוך 100 חברות שאני פוגש אני משקיע באחת. צריך גם שהחברה תפנה לשוק של מאות מיליוני דולרים ואין הרבה חברות כאלה".



האם זה רע לתעשיית הסטארט-אפים שהקרנות הישראליות כמו וולדן ישראל או בנצ'מרק ישראל נעלמות לטובת קרנות גלובליות? חפץ סבור שבהחלט יש כאן בעיה מסוימת. "אין ספק שכאשר היו קרנות יעודיות לישראל היזמים הישראלים התחרו בינם לבין עצמם על הכסף של הקרן. ברגע שחברה ישראלית צריכה להתמודד לא רק מול חברות ישראליות אלא מול כל הסטארט-אפים בעולם - זה נהפך להיות יותר תחרותי ומן הסתם פחות השקעות יבוצעו בישראל.



"אין מה לעשות", הוא אומר, "כל מה שנותר הוא לפתח מוצרים ייחודיים כדי שתעשיית הסטארט-אפים הישראלית תוכל להתמודד עם התחרות. אולי זה צעד טוב לתעשייה". לגבי שוק הון סיכון הישראלי, אומר חפץ כי נראה שהמקורות הכספיים הולכים ומידלדלים. "ההשפעה של כך תהיה רק בעתיד הרחוק. אבל יהיה פחות כסף לקרנות הון סיכון ישראליות".



באשר לקרן וולדן ישראל, שעדיין מחזיקה בלא מעט חברות מקומיות, מאמין חפץ שהיא עוד לא אמרה את המלה האחרונה. "וולדן ישראל חיה וקיימת. היא אמנם לא עושה השקעות חדשות אבל מתחזקת את הפורטפוליו שלה. אנחנו משקיעים בחברת סיאנו שרושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים והיא רווחית, ובסינטק מדיה בעלת צבר הזמנות של כ-100 מיליון דולר. הקרן משקיעה בהיקף של 12% גם באמימון שרושמת הכנסות של כ-20 מיליון דולר, ובהיקף של 15% בזנד שרושמת מכירות ביותר מ-20 מיליון דולר. בנוסף אנחנו משקיעים באפוס דיגיטל, סייפנד וקמרו - שלוש חברות צעירות ומבטיחות".