>> מבחינת הסיכון שבחשיפה לתביעות ייצוגיות, עדיף להיות בעל שליטה בחברה בורסאית עם השקעות ספקולטיביות בנדל"ן במזרח טנזניה ולא יצרן של נייר טואלט או יוגורט. הסיכוי שבית המשפט יאשר תביעה ייצוגית צרכנית בישראל גדול פי כמה ביחס לסיכוי שתאושר תביעה ייצוגית בניירות ערך.
מכשיר התביעה הייצוגית בניירות ערך אמור היה לסייע בהרתעת בעלי שליטה ונושאי משרה בתאגידים בשוק ההון מגזילת כספי המשקיעים באמצעות אכיפה פרטית, כלומר תביעות המוגשות על ידי ניזוקים ולא על ידי המדינה. רשות ניירות ערך וגם עורכי הדין המייצגים תובעים ייצוגיים בניירות ערך מסכימים: זה לא עובד.
האם יועילו ניסיונותיה של רשות ניירות ערך לעודד תביעות ייצוגיות על ידי מתן מימון לתובעים הייצוגיים?
רשות ניירות ערך הודיעה באחרונה על החלטתה לסייע במימון שלוש תביעות ייצוגיות בניירות ערך. אחת התביעות שתזכה למימון היא התביעה הייצוגית שהוגשה נגד חברת מטבעות עולם וחברת הדירוג s&p מעלות על אחריותן לקריסת איגרות חוב מובנות שהיו מגובות במכשירים פיננסיים של ליהמן ברדרס. זו תביעה ראשונית בישראל בניסיונה להטיל אחריות על חברת דירוג שנהגה, לדעת התובע הייצוגי, ברשלנות בדירוג האג"ח. בארה"ב הוגשו תביעות רבות כאלה בעקבות המשבר האחרון ובישראל מקדמת רשות ניירות ערך חקיקה שתגדיר במדויק את אחריותה של חברת דירוג.
הרשות נוהגת לערוך בדיקות משפטיות מעמיקות של התביעות בטרם היא מחליטה לתמוך בהן. לכן, ההחלטה של רשות ניירות ערך לממן תביעה המכוונת, בין היתר, נגד חברת דירוג אינה דבר של מה בכך. מדובר למעשה בהצהרה כי לדעת רשות ניירות ערך קיימת על פניה תשתית עובדתית ומשפטית המצדיקה לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית ולדון לגופה.
מימון תביעות ייצוגיות על ידי רשות ניירות ערך אינו מגמה חדשה. הרשות העניקה מימון לשורה ארוכה של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בעבר ובהווה. כעשר בקשות כאלה מתנהלות כיום בשלב כזה או אחר בבית המשפט המחוזי או בערעור בעליון.
מימון למומחים מקצועיים
המימון שמעניקה הרשות לבקשות לאישור תביעות ייצוגיות ניתן לרוב בשלב ראשוני לצורך תשלום למומחים מקצועיים שחוות דעתם נחוצה כדי לבסס את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. הבקשה היא שלב מקדמי שבו מתבקש בית המשפט לאשר כי ניתן ונכון לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית, כלומר תביעה בשם קבוצה של ניזוקים. במקרים מועטים מוכנה הרשות גם לממן הוצאות משפט שהוטלו על תובע ייצוגי בשלב מאוחר יחסית של ההליך, כאשר הרשות סבורה שיש מקום להמשך ניהולו.
למרבה התמיהה, אפילו באותם מקרים שבהם רשות ניירות ערך בדקה את הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות לעומקן וסברה שהן מבוססות, שיעור ההצלחה של התובעים הייצוגיים היה זעום.
בתי המשפט בישראל ממעטים לאשר בקשות לתביעות ייצוגיות בכלל ועוד פחות בניירות ערך. לכן, ברוב המכריע של המקרים נדחות התביעות או שמושגת פשרה עם התובעים בסכום הנמוך בהרבה מסכום התביעה.
רק תביעה ייצוגית אחת התנהלה בישראל עד תום: תביעת יורשי המנוח משה שמש נגד חברת רייכרט תעשיות ובכיריה. התביעה עסקה בנזקים למחזיקי ניירות הערך של חברת רייכרט שקרסה בעקבות מעשי הונאה של ראשי החברה. ההליכים המשפטיים בתביעה הייצוגית הזו נמשכו 15 שנה.
במהלך הדיונים התפשרו רוב הנתבעים למעט דן רייכרט שהיה מבעלי השליטה ומנשה כהן שהיה סמנכ"ל הכספים. רק בינואר 2010 ניתן פסק הדין הסופי לטובת התובע הייצוגי שבו הורתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, לנתבעים שנותרו במערכה לפצות את התובעים הייצוגיים בכ-10 מיליון שקל. התובע הייצוגי, אגב, הלך לעולמו במהלך שנות המשפט הארוכות ממחלת הסרטן והותיר אלמנה וארבעה ילדים.
גם בתביעה זו השתתפה רשות ניירות ערך במימון. הרשות סייעה לתובע הייצוגי לממן חוות דעת של רו"ח דב ספיר, אז מבכירי פירמת רואי החשבון "pwc קסלמן וקסלמן", בעניין אחריותם של רואי החשבון של חברת רייכרט, משרד רסולי.
עו"ד רמי בן נתן, שותף במשרד ארדינסט בן נתן, ייצג את התובע הייצוגי בתביעה נגד רייכרט. לדבריו, עלות חוות הדעת נאמדה בכ-70 אלף דולר (במונחי 2000) והמימון היה חיוני. להערכתו, חוות הדעת של רו"ח דב ספיר היא שגרמה לרואי החשבון של רייכרט, משרד רסולי, להתפשר ולשלם 2 מיליון שקל לתובעים.
עסק מסוכן ולא רווחי
הגשת תביעות ייצוגיות בניירות ערך בישראל היא עסק מסוכן עבור התובע הייצוגי ולא רווחי במיוחד עבור עורכי הדין.
הפשרות המרובות אינן בסכומים גבוהים; שכר הטרחה לעורכי הדין בתביעות הייצוגיות הוא נמוך ביחס לשכר הטרחה הנפסק בארה"ב בתביעות בהיקף דומה; התובע חשוף להטלת הוצאות משפט גבוהות אם התביעה נדחית; והעלויות של ניהול התביעה מוטלות בעיקר על כתפי עורכי הדין שמייצגים אותו.
לדוגמה, בפסק דינה הסופי בתביעת רייכרט פסקה השופטת אגמון-גונן שכר טרחה של 1.3 מיליון שקל לעורכי הדין.
נשמע הרבה? חישבו שוב. בן נתן העריך כי ניהול התיק במשך 15 שנה דרש כ-7,100 שעות עבודה רשומות והשקעה של מאמצים משפטיים בהיקף חסר תקדים.
השופטת אגמון-גונן אמנם קבעה שכר טרחה בשיעור 13% מסכום הפיצויים שפסקה אבל להערכת בן נתן, לאחר חישוב סכום הפיצויים הריאלי הכולל שנפסק בתיק כולל הצמדה וריבית, מהווה שכר הטרחה שנפסק לעורכי דין רק 4.6% מסכום הפיצויים הכולל. זה שיעור נמוך מהממוצע אפילו בהשוואה לתביעה ייצוגית צרכנית שנגמרת בפשרה.
לשם השוואה, בארה"ב נוהגים בתי המשפט לפסוק לעורכי הדין בתביעות ייצוגיות שכר טרחה המגיע במקרים רבים ל-20%-30% מסכום הפיצויים. לכן, אין זה מפתיע לראות שם משרדים המתמחים בתחום ומתפרנסים היטב.
רשות ניירות ערך אמנם מעמידה מימון לתובעים ייצוגיים, אך מימון זה לעולם אינו מופנה לתשלום שכר טרחת עורכי הדין. עו"ד רונן עדיני, מומחה לדיני ניירות ערך המוביל את התביעה שהוגשה נגד מטבעות עולם ו-s&p מעלות, מסביר כי "המימון ניתן בעיקר לשני נושאים - כיסוי הוצאות משפט אם התובע הייצוגי ייחויב בהן, ומימון שכר טרחה למומחה".
לדברי עדיני, "בכל התובענות הייצוגיות יש פער עצום בין עוצמת הנתבעים, לבין חולשת התובע הייצוגי. הנתבעים הם תאגידים בורסאיים מבוססים.
"התובע הייצוגי בדרך כלל סבל מנזק קטן יחסית ולכן נכונותו לממן חוות דעת של מומחה היא נמוכה ובמקרים רבים הוא לא יכול להרשות לעצמו לממנה".
עלות חוות דעת כיום מתחילה בכמה אלפי דולרים ויכולה להגיע עד ל-20 אלף דולר, ואף יותר.
גם בן נתן סבור שהמימון של הרשות חשוב. "הצורך במימון של רשות ניירות ערך חיוני ויכול לעשות את ההבדל בין כשלון על מסלול ההמראה לבין הצלחה ביכולת להעמיד תביעה ראויה וממשית במיוחד בניירות ערך", הוא מסביר. לדבריו, "המימון בתחום קריטי. הוא גם מסמן לבתי המשפט שהרשות, כגוף מקצועי, סבורה שיש בסיס לתביעה".
עורכת דין אחת בוחנת את המימון
ההחלטה להעניק מימון לתביעות ייצוגיות כרוכה בתהליך לא פשוט ברשות ניירות ערך. גורמים ברשות אומרים כי הרשות בוחנת את התביעה לעומקה וכי בדרך כלל תדרוש לראות את תגובת הצד שכנגד בטרם תחליט.
עיקר העבודה מרוכזת בידיה של עורכת דין אחת ברשות, שלי אודווין. אודווין מנסה להעריך את סיכויי אישור הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית וככל שהסיכוי נראה גבוה - יאושר המימון.
אלא שבעשר השנים האחרונות אושרה רק בקשה אחת לתביעה ייצוגית בניירות ערך בישראל. "המדיניות שלנו היא לעודד תביעות כאלה, במיוחד לאור הסטטיסטיקה העגומה בתחום", אומרים בכירים ברשות.
ואולם, ביותר מדי מקרים, בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהרשות היתה בטוחה בהצלחתן יורטו ונדחו בצורה גורפת בבתי המשפט. ברשות סבורים כי תוחלת ההצלחה של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נמוכה מדי. במלים אחרות, ברשות ניירות ערך חושבים שהשופטים בישראל קמצנים מדי באישור תביעות ייצוגיות בתחום.
התקציב השנתי שמעמידה הרשות למימון ייצוגיות נע בין 600 ל-700 אלף שקל. יחד עם שלוש בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שאושר להן מימון השנה, מימנה הרשות בשנים האחרונות כעשר תביעות שההליכים בעניינן תלויים ועומדים עדיין.
"הרשות שוכחת שהיא לא בית המשפט"
עדיני סבור כי הליכי אישור המימון ברשות מעמיקים מדי. "הבדיקה, מעבר לכך שהיא אורכת הרבה מאוד זמן, היא מעמיקה ולעתים - מוגזמת. הרשות שוכחת שהיא לא בית משפט. היא אמנם חייבת לבדוק שלא מדובר בתביעת סרק אך היא לא צריכה לבדוק את התיק כאילו היא מנהלת את התביעה בעצמה", הוא אומר.
לדבריו, מוגשות מעט מדי תביעות ייצוגיות בניירות ערך. "זו החמצה גדולה משום שאין כמעט אכיפה פרטית ואזרחית בתחום ניירות ערך. מוגשות תביעות ספורות בכל שנה למרות שיש מעל 600 חברות בורסאיות".
מה הסיבה לכך?
"מורכבות התחום, העובדה שאין כמעט שופטים המבינים לעומק בניירות ערך, היעדר סימפטיה בבתי המשפט למוסד הזה של תביעה ייצוגית, וגם הקושי לגייס מומחים לטובת התובעים הייצוגיים".
מדוע אחרי שהרשות מוכנה לממן שכר טרחה, קשה לגייס מומחים?
"גם אם יש מימון למומחים, לא פשוט לגייס מומחים בעל שם שייצאו כנגד התאגידים הגדולים. צריך אומץ ולא כולם מוכנים לריב עם בעלי המאה. כולם יודעים מאיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה".
בן נתן מוסיף: "כדי להשיג מומחה ראוי צריך לשלם. בתביעות האלה דרושות חוות דעת של מומחים בתחומים כמו הערכות שווי, פרקטיקות חשבונאיות, ניתוח דו"חות כספיים, שאלות מיסוי והצגתן בדו"חות ועוד. לא פשוט למצוא מומחה כי מדובר באנשים שצריכים להציב את עצמם מול הברנז'ה. בתיק רייכרט זה היה פחות קשה כי משרד רואי החשבון הנתבע לא היה ב'הארד קור' של התעשייה".
בן נתן מקונן על כשלונו של מכשיר התביעה ייצוגית בשוק ההון: "רשות ניירות ערך מנהלת קרב מאסף להחזיק בחיים את כלי האכיפה הפרטית הזה שנקרא תביעה ייצוגית. הרשות מתוסכלת וגם המחוקק צריך להיות מתוסכל. בלי להפחית מחשיבותן של תביעות על כמות הגלילים בנייר טואלט או משקל אריזות במבה - האפיק של תביעות ייצוגיות בניירות ערך הוא חשוב ביותר ונמצא באכיפת חסר מדאיגה. מטרת המחוקק פה לא הושגה".
רשות ניירות ערך מממנת ייצוגיות - בתי המשפט לא מתרשמים
מאת עידו באום
21.4.2010 / 7:05