>> המשבר הפיננסי החמור ביותר זה 70 שנה הגיע באחרונה גם לעיירות קטנות ברחבי אירופה, שהשקיעו בחוזי מסחר בנגזרים, שעתה דורשים פירעון ומאיימים להביא להתמוטטותן הפיננסית.
לעיירה הצרפתית סנט אטיין הגיע חשבון על סך 1.18 מיליון יורו (1.61 מיליון דולר), שאותם היא חייבת לדויטשה בנק. סנט אטיין הסכימה להיכנס לעסקת מסחר בנגזרים מול דויטשה בנק כדי לקבל מימון זול יותר מזה של הלוואה בנקאית רגילה. ההלוואה הצילה את העיירה, שנוסדה לפני 800 שנה, מקשיים פיננסיים - אולם עתה, בהגיע מועד הפירעון של עסקת הנגזרים, העיירה מסרבת לשלם.
סדריק גרייל, הגזבר המקומי, הסביר כי לסנט אטיין יש עוד תשעה חובות כאלה, שהתבססו על השקעה בנגזרים כל כך ספקולטיביים עד שאף בנק לא מוכן לרכוש אותם בחזרה. עלות ביטול החוזים האלה כיום תהיה בערך 100 מיליון יורו, לדבריו. "זו בדיחה שנכנסנו לשווקים האלה. אנחנו מחויבים לשחק על הדולר נגד הפרנק השווייצי עד 2042", אמר.
סנט אטיין היא אחת מאלפי רשויות מקומיות ברחבי אירופה, שניסו לקצץ עלויות של הלוואות בכך שקיבלו על עצמן עסקות נגזרים שאת הסיכונים הטמונים בהן לא ידעו לאמוד. רשויות אלה עשויות להיות חשופות לחבויות של מיליארדי יורו, להערכת הבנק המרכזי של איטליה וחברות ייעוץ ועריכת דין בצרפת וגרמניה.
בעוד הכלכלה העולמית מטפסת לאטה מהמיתון, המשבר מכה בסנט אטיין שבמרכז צרפת, בפורצניים שבמערב גרמניה ובחבל פוליה, שנמצא בעקב המגף האיטלקי. מפירעון החובות שלהן יסבלו הדורות הבאים.
אוניברסיטאות רבות נפגעו
מהים התיכון ועד החוף המערבי של ארה"ב, ממשלות, סוכנויות ממשלתיות וארגונים ללא מטרת רווח הפסידו מיליארדי דולרים בגלל עסקות שהמנהלים כלל לא הבינו. באוניברסיטת הרווארד שבמסצ'וסטס הסכימו בשנה שעברה לשלם יותר מ-900 מיליון דולר כדי להביא לסיום עסקות החלף, כשהעריכו שהריביות שלהן יעלו.
עיריות ורשויות מקומיות באירופה קיבלו את מרבית המימון שלהן מבנקים, בעוד בארה"ב גייסו גופים אלה כסף באג"ח. לעיריות וגופים מקומיים אחרים ב-27 מדינות האיחוד האירופי היה חוב כולל של 1.21 טריליון יורו ב-2008, לפי נתוני יורוסטאט, לשכת הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי.
המכנה המשותף להרווארד, למחוזות קטנים בארה"ב ולעיירות באירופה היה השימוש במכשירים פיננסיים מורכבים, שלא היו נתונים לפיקוח. מכשירים אלה, הידועים בשם נגזרים, נתונים לשינויים בריביות בשווקים, במט"ח, במניות או באג"ח. המשקיע המיליארדר וורן באפט, יו"ר ברקשייר התאוויי, כינה עוד ב-2003 את הנגזרים "כלי נשק פיננסיים להשמדה המונית".
במסגרת עסקות החלף על הריבית, שהיו פופולריות בקרב הרשויות המקומיות באירופה, בנקים הסכימו לפרוע חובות של רשויות מקומיות שהסכימו לשלם ריבית משתנה - כשהן מהמרות שהעלויות יהיו נמוכות יותר, ובכך לוקחות על עצמן את הסיכון שהן עלולות להיות גבוהות הרבה יותר.
היקף השימוש בעסקות אלה זינק בסוף שנות ה-90 ובתחילת העשור שעבר, משום שבנקים הציעו אותן כדרך הקלה ביותר להפחית עלויות על הלוואות בריבית קבועה. כך מסביר פטריס שטאר, מנכ"ל פייננס אקטיב, חברה שמסייעת ליותר מ-1,000 רשויות מקומיות במערב אירופה לנהל את חובותיהן. רבים מהמוסדות הפיננסיים שמכרו את הנגזרים היו אלה שחולצו על ידי הממשלות, בהם רויאל בנק אוף סקוטלנד ודקסיה. דויטשה בנק, שמכר אג"ח מגובות משכנתאות סאבפריים אמריקאיות ומכר עסקות החלף באירופה, לא קיבל סיוע ממשלתי.
בכירים בממשלה השתמשו בתשלומי מקדמה עם ריבית קבועה בתחילת עסקות ההחלף, כדי להנמיך באופן מלאכותי את עלויות המימון שלהם לטווח קצר ולחיות מעבר לאמצעים, אמר עמנואל פרוצ'ארד, חבר מועצה בסן ז'רמן אן ליי שליד פאריס. פרוצ'ארד הוא בנקאי לשעבר בקרדי ליונס, כיום חטיבה של קרדי אגריקול, שעיצב עסקות החלף כאלה בתחילת שנות ה-90. "העסקות המקומיות הן כמו של יוון", אמר, "ניסיון לייפות את החשבונות".
"זו בדיחה שנכנסנו לשוק הזה. אנחנו מחויבים לשחק על הדולר עד 2042"
בלומברג
21.4.2010 / 7:05