62 שנה, 5 סדרות של שטרות ו-3 מטבעות

>> לפני כמה חודשים התבשרנו כי בנק ישראל שוקל להחליף את הדמויות המופיעות על שטרות הכסף הישראליים. שינוי צורת הכסף עשוי להיראות כמהלך טבעי - העיצוב מותאם לרוח הזמן וגם סימני הביטחון - המבטיחים שאיש לא יזייף את השטרות המעודכנים.



ואולם לכסף יש ערך רגשי, והמהלך של בנק ישראל עורר סערה ציבורית באשר לדיוקנאות שיופיעו על השטרות, וכן בנוגע לשאלות כמו אם מטבע שני השקלים החדש אהוב או לא אהוב בידי הציבור.

לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו (בית השקעות המתמחה במט"ח וניהול סיכונים), ב-62 שנים הנפיקה מדינת ישראל כבר 5 סדרות של שטרות והחליפה שלושה מטבעות.



עם קום המדינה הנפיקה חברת בנק אנגלו פלשתינה את הסדרה הרשמית תחת הכינוי "לירה א-י". ב-1951 שונה שם הבנק ל"בנק לאומי לישראל", וב-1952 הונפקה כבר סדרה חדשה - "בנק לאומי לישראל בע"מ".



רק ב-1954, בצד חקיקת חוק בנק ישראל והקמתו של הבנק המרכזי, הוענקה לבנק הסמכות הייחודית להנפיק מטבעות ושטרות למסחר ולזיכרון בעבור המדינה. בצד הקמתו של הבנק המרכזי הוענקה לבנק הסמכות הייחודית להנפיק מטבעות למסחר ולזיכרון בעבור המדינה.



חלוץ, חיילת, דייג ובנאי



ב-1955 הנפיק בנק ישראל את סדרת השטרות הראשונה, שבה שולבו תמונות מנופי הארץ: ברעם, שדה נחמיה, הנגב; עמק יזרעאל, כפר יחזקאל ושער הגיא. ואולם ב-1959 הוחלפה סדרת הנופים בסדרת דמויות, ובהן חיילת, דייג, בנאי, מדען וחלוצים.



מ-1969 החל בנק ישראל להכניס תמונות אישים ואילו לאחר שחרור ירושלים בסדרת שנות השבעים ולציון שחרור העיר שולבו שערי חומת העיר העתיקה בירושלים בסדרות השונות.



בעקבות נסיקת האינפלציה וזעזועים במשק הישראלי עברה הלירה סדרת שינויים בין 1969 ל-1985. בעטיה של אינפלציה גבוהה הומרה הלירה לשקל ב-1980, וב-1985 הומר שקל זה בשקל החדש. למרות השינויים, דווקא על העיצוב הגרפי השתדלו לשמור.



כשמדינה מחליטה לשנות את המטבע יש לכך שתי משמעויות: היא יכולה להחליף את המטבע, למשל להחליף את הלירה בשקל או להחליף את הפרנק ביורו. למהלך כזה יש משמעות לגבי כוח הקנייה של המטבע שנגזר בין השאר מרמת האינפלציה. משמעות שנייה יכולה להיות החלפת עיצוב הכסף בלבד.



את צורת השטרות קובעת ועדה ציבורית, המורכבת מתריסר חברים הפועלים בהתנדבות, מומחים בתחומי הגרפיקה, אנשי רוח, עיתונאים, ארכיאולוגים אדריכלים ועוד.



לפי פריימן, יש כמה סיבות להחלפת השטרות. הראשונה היא פונקציונליות, כשמה שעלה בתחילת השנה 1,000 שקל עולה כעת 4,000 שקל ויותר (ב-1984). בתנאים כאלה נדרש "שק שטרות" לכל פעולה עסקית בתקופה בה השימוש בכרטיסי אשראי היה בחיתוליו והעמלות הבנקאיות בגין העברות בנקאיות היו יקרות מזהב.



שנית, החשיבה להביא לנוחות בשימוש בצד הרלוונטיות ההיסטורית הביאו להתאמת הדמויות בכל סדרה, ובהמשך עם המעבר לשקל חדש צומצמה קשת הדמויות לארבעה בלבד: משה שרת, שי עגנון, יצחק בן צבי וזלמן שז"ר. דמויות אלו היו מודפסות על ערכי השקל הישן לפני המעבר לשקל החדש.



השטרות הגיעו בחשאי



המשק הישראלי אינו מצדיק הקמת מטבעה ובית דפוס לשטרות, כך שתהליך ייצור השטרות והמטבעות מתבצע בהתאם לסטנדרטיים הנהוגים בקרב מדינות המערב, ומבוצע במדינות שונות בעולם.



עוד לפני שהוקמה מדינת ישראל היה ברור כי היא זקוקה לשטרות, אך לא ניתן היה למצוא מדפיס בעל מוניטין בחו"ל שידפיס כסף למדינה שאינה קיימת. לאחר שכנוע השיג יו"ר מועצת המנהלים של בנק אנגלו-פלשתינה את הסכמתה של חברת אמריקן בנקנוט קו' בניו יורק להדפיס שטרות אלה.



כדי לעקוף את הצורך באישור מחלקת המדינה האמריקאית להדפסת שטרות של מדינות זרות לא צוין על השטרות שהוזמנו כי הם הילך חוקי. המלים "מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא" הוטבעו עליהם לאחר מכן בנפרד. כן נמנעה החברה המדפיסה מציון שמה על השטרות.



עיצוב השטרות התבסס על קישוטים ("רוזטות"), שהיו קיימים אצל המדפיסים, מהן ששימשו לשטרות של סין. השטרות הגיעו ארצה בחשאי ביולי 1948. באוגוסט 1948 חוקקה הממשלה חוק שהכריז על שטרות אלה כהילך חוקי והם הוכנסו למחזור ב-18 באוגוסט 1948.



הכסף שהציבור לא אהב



השטרות הישראליים כוללים כאמור דמויות היסטוריות בולטות ותמונות נוף ישראליות. אחת האפיזודות המעניינות בתולדות השטרות הישראליים הוא סיפורה של סדרה א' של הלירה הישראלית. הסדרה "רצה" ב-1955-1959 וכללה בצדה האחד תמונות נוף ישראליות ובצדה השני ציורים מופשטים, פרי עיצובם של אמנים מבית הדפוס הגדול לשטרות בלונדון, תומס דה לה רו.



"הציורים המופשטים של סדרה א' לא נשאו חן בעיני הציבור. משגברה הביקורת, החליט נגיד בנק ישראל על הנפקתה של סדרה חדשה, והקים ועדה ציבורית שתקבע את אופיה", מסבירים בבנק ישראל. בסופו של דבר הוועדה בחרה בדמויות מחיי היום-יום (נחלאית, דייג, מדען וכדומה) כנושאים ראשיים, ובממצאים ארכיאולוגיים חשובים כנושאי משנה.



השקל החדש חוגג 25 שנה



במהלך השנים רבים קראו לבנק ישראל לבטל את הצירוף "חדש" לשקל שכן מה חדש בו לאחר שנים כה רבות? ואולם לדעת בכירים בבנק המרכזי, עלול הדבר ליצור בלבול, גם אם לא ברור למה.