גל חדש של הנפקות גז ונפט בדרך לבורסה

>> השבועות האחרונים היטיבו עם מניותיהן של שותפויות חיפושי הגז והנפט הישראליות, בזכות שורה של ידיעות חיוביות שהתפרסמו בתקשורת. בדו"ח המכון הגיאולוגי האמריקאי (usgs) שפורסם באחרונה, העריכו כי 112 tfc (טריליון רגל מעוקבת) של גז טבעי מצויים במזרח התיכון - בפרט בחופי ישראל, סוריה ולבנון. עוד נכתב בדו"ח כי האזור כנראה מכיל אזורי חוף שבתוכם מאגרי גז טבעי, שניתן לקידוח באמצעות הטכנולוגיה הקיימת. יחד עם חשיפת themarker כי ענקית הגז הרוסית גזפרום מעוניינת להפעיל קידוחים בישראל, מניות המגזר זינקו.



בהלת הגז הישראלית מסרבת לשכוך, ובמקביל לפרסומים, סדרה של חברות העוסקות בחיפושים נערכת להנפקה בשבועות הקרובים. ל-themarker נודע כי "הזדמנות ישראלית", שותפות החיפושים החדשה של רוני הלמן ואורי אלדובי, בעלי בית ההשקעות הלמן אלדובי, הגישה טיוטת תשקיף לרשות ניירות ערך להנפקה ראשונה. היקף ההנפקה הוא כ-50 מיליון שקל, שיגויסו ביחידות השתתפות ואופציות. חתמי ההנפקה עדיין לא נבחרו, והיא מתוכננת להתבצע בשבועות הקרובים.





גם מודיעין אנרגיה שבשליטת צחי סולטן, יו"ר כלל חיתום, לא מפספסת את המומנטום החיובי, והיא הודיעה כי תנפיק יחידות השתתפות נוספות בשבועות הקרובים. השותפות מינתה בשבוע שעבר את רון מאור, בנה של מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור, לסגן יו"ר ולדירקטור מטעם דו-צח שבשליטת סולטן. מודיעין מחזיקה ב-15% מרישיון "צורים" בים המלח יחד עם זרח, ב-22.5% ברישיון "שרית" ליד אשדוד עם רציו ולפידות, ב-70% מרישיון "גבריאלה", ובהיתר המוקדם "ים חדרה" יחד עם לפידות.



להזדמנות ישראלית ומודיעין מצטרפת גינקו, החברה האם של שותפות זרח, שהודיעה בשבוע שעבר על הנפקה ראשונה לציבור בהיקף של 40-50 מיליון שקל. גם ההנפקה הזו תצא לדרך בשבוע הקרוב. שותפות נוספת, עמנואל אנרגיה, צפויה להנפיק בעוד כשלושה חודשים. את עמנואל הקימו בחופזה אנשי עסקים חסרי ניסיון בתחום.



היא מוחזקת בידי הכשרת הישוב של עופר נמרודי (70%), קבוצת מוצ'קין של האחים לוי ומנדל מוצ'קין (20%), וקבוצת הירשברג בבעלות משה הירשברג (10%).



שותפויות הגז והנפט הן חברות שלא ניתן להעריך ולכמת בעזרת הכלים שעמם מודדים חברות אחרות בבורסה הישראלית. תוצאותיהן הכספיות של רוב השותפויות לא שופכות אור על מצבן, שכן לרובן אין הכנסות שאינן הכנסות מימון עד שלא יתחילו להפיק נפט או גז - אם אכן יתמזל מזלן. השותפויות מצויות בהפסדים תמידיים עד למציאת המשאבים.



אך דו"חותיהן הכספיים של השותפויות ל-2009 מעניקים תמונה כוללת על היקף ההון שהוזרם למגזר בשנה שחלפה, דמי הניהול שהן גובות מהמשקיעים וההבדלים בין השותפויות, תמלוגי העל שמקבל השותף הכללי, ומצב המזומנים בקופה. זוהי גם הזדמנות מצוינת לבחון את הרישיונות שמעוררים עניין ואת מידת התקדמותם.



מלבד הקידוחים "תמר" ו"דלית", שההפקה מהם אמורה להתחיל עד 2010, קיימים כיום כמה רישיונות שמרכזים תשומת לב וצפויים לרשום התפתחויות בזמן הקרוב. התבטאויותיה של נובל אנרג'י, מפעילת הקידוח ב"תמר", כי ייתכן שקיימים מאגרים נוספים במים העמוקים עם כמויות גז דומות, היפנתה את תשומת הלב לרישיונות ימיים. אך גם כמה רישיונות יבשתיים מעוררים חלומות על זהב שחור.



רוב חברות מגזר הנפט והגז מנוהלות בתור שותפויות מוגבלות - מבנה משפטי שכולל את השותף המנהל, המכונה "שותף כללי", ואת הציבור שהשקיע בחברה, "השותפים המוגבלים". המודל הרווח מנוהל כך שליזם יש אחוזים בודדים בשותפות, אך הוא השותף הכללי והמנהל, ולכן השליטה בידיו והוא זכאי לדמי ניהול ותמלוגי על. המשקיעים, המחזיקים במרבית יחידות ההשתתפות, הם השותף המוגבל, וכוחם הגדול הוא בהצבעות. היתרון בשותפות מוגבלת הוא הקלות המס.



כדי להקים שותפות צריך לקנות זכויות חיפוש לאזור מסוים ממשרד התשתיות. אלה ניתנות למי שמגייס גיאולוג, מציג תוכנית ומוכיח יכולת כלכלית. לאחר מכן צריך לגייס כסף עבור הקידוח - ואת זה עושים באמצעות הציבור, בהנפקה בבורסה. היזם, כלומר השותף הכללי, צריך לקנות 25% מההנפקה לציבור או להשקיע לפחות 12 מיליון שקל - הנמוך מביניהם.



דמי הניהול שגובים השותפים הכלליים בשמונה השותפויות הנסקרות נעים בין 900 אלף שקל ל-1.9 מיליון שקל. יוצאות הדופן הן גבעות עולם עם 3 מיליון שקל ואבנר עם 9.6 מיליון שקל. ההבדל אינו מקרי: שש השותפות האחרות גובות סכום קבוע של דמי ניהול, אך דמי הניהול באבנר וגבעות כוללים גם דמי מפעיל בסך 7.5% מההוצאות על הקידוח.



לגבי תמלוגי העל, כלומר חלקם של השותפים בהכנסות מההפקה, אחוזי השותפים הכלליים מגיעים בדרך כלל ל-5%-6%. יוצאות דופן הן זרח עם תמלוגי על של 10% לשותף הכללי וגבעות עם תמלוגי על של 20%. משקיעי גבעות מנהלים מאבק, הכולל דרישה להורדת תמלוגי העל, זה כמה חודשים.



"רציו ים": מחכים ליוני



הרישיון המעניין מכל הוא שטח ההיתר "רציו ים", המכונה "לויתן" בשל גודלו, ומחולק לחמישה רישיונות: "רחל", "עמית", "חנה", "דוד" ו"ערן", הנמצאים בעומק של 1,200-1,700 מטר, ומכסים שטח של 1,800 קמ"ר - 130 ק"מ מערבית לחופי העיר חיפה. השותפות ברישיון הן רציו (15%), דלק קידוחים ואבנר מקבוצת דלק (45%) ונובל אנרג'י (40%).



בשטח זה ובשטחי רישיונות "אלון" ו"רות" הסתיים סקר סייסמי תלת-מימדי, ויש להמתין בסבלנות לסיום פענוח ועיבוד הנתונים. תוצאות הסקר צפויות להתפרסם ביוני. בשל קרבתו של המבנה אל "תמר" ו"דלית" ובשל ממצאים ראשוניים טובים, הוא נראה כבעל פוטנציאל להתברר כמכיל מרבצי גז טבעי.



שדה מגד: כמות נפט בהיקף היסטורי



בשטח הרישיון שנמצא בידי גבעות עולם בשדה מגד, באזור ראש העין, בוצעו ארבעה קידוחים בעבר. כעת מתמקדת תשומת הלב בקידוח "מגד 5". לפי הדו"חות התקופתיים של גבעות, קיים סיכוי גבוה להפקת 58 מיליון חביות נפט משדה מגד כולו, סיכוי בינוני להפקת 145 מיליון חביות, סיכוי נמוך להפקת 405 מיליון חביות וסיכוי נמוך להפקת 1.55 bcf גז טבעי.



יואב בורגן מלידר שוקי הון מסביר כי "נפט בכמויות כאלה לא הופק בישראל זה שנים. ההערכות תואמות את הערכות החברה במצגת מינואר 2009, בה העריכו כי יופקו 50-140 מיליון חביות בהסתברות של 40% על סמך סקרים סייסמיים. מדובר בהסתברות לא רעה בכלל".



"מירה" ו"שרה": פוטנציאל עולמי



רישיונות "שרה" ו"מירה" נמצאים במים העמוקים 40 ק"מ מערבית לחדרה, בסמוך ל"תמר" ו"דלית". לפני כחודשיים הודיעה חברת בונטאן הקנדית, שבבעלותה היו חלק מהרשיונות, כי היא רואה פוטנציאל בקנה מידה עולמי במרבצי הגז. הערכה זו התבססה על ממצאי סקר דו-מימדי ישן, שהתבצע ברישיונות.



ממצאי הסקר התלת-מימדי, שבוצע לאחרונה, היו סלע מחלוקת בעסקה. החברה שביצעה את הסקרים לא קיבלה תשלום עבורם ולכן לא החלה בפענוח. במסגרת העסקה הועבר התשלום למבצעי הסקר באופן מיידי, והם החלו בפענוח וצפויים לפרסם את התוצאות בעוד כמה חודשים.



לפי תוכנית העבודה המקורית של הקידוח, תוצאות הסקר התלת-מימדי המעובדות אמורות להיות מוגשות עד יולי. במקרה של חריגה בלוח הזמנים, עשוי הממונה על הנפט אף לשלול את הרישיון מהשותפות בו. מכיוון שפענוח הנתונים רק החל, נראה כי תוצאות הסקר יחרגו מהזמנים שנקבעו. עם זאת, גורמים בענף העריכו כי הממונה עשוי להתחשב ברכישה החדשה ולאפשר את העיכוב.



לפני כמה שבועות פורסם כי קבוצת משקיעים בראשות מודיעין של צחי סולטן, אי.די.בי של נוחי דנקנר ועמנואל אנרגיה מקבוצת הכשרת הישוב של עופר נמרודי, רכשו 95.5% מהזכויות ברישיונות תמורת 16 מיליון דולר. ההסכם תלוי באישורו של הממונה על הנפט במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן.



"צוק תמרור": קצב הפקה נמוך



קידוח "צוק תמרור" נמצא בשטח רישיון "זרח" באזור ים המלח, ממזרח לערד. הוא מוחזק על ידי השותפות זרח (50%), דלק קידוחים (25%) ואבנר (25%). לפני כחודש, בסיום מבחני ההפקה, הודיעו השותפות כי קצב ההפקה נמוך ומגיע ל-50 חביות ביום. עם זאת, השותפות יקימו מתקן קליטה וניפוק בעלות של מיליון דולר שאמור לקלוט את הנפט מארבעת הקידוחים באזור - "צוק תמרור 4", "צוק תמרור 3", "חלמיש" ו"אמונה". כמו כן, יימשכו סקרים ובדיקות בכל האזור למציאת קידוחים נוספים.



מ"צוק תמרור 3" מצפות השותפות להפיק 115 חביות נפט נטו ביום, מ"אמונה" 217 חביות נפט נוספות, ומ"צוק תמרור 4" כ-37 חביות נפט נטו נוספות ביום. בסך הכל צפוי המתקן להפיק 370 חביות נפט ביום.



"מד אשדוד" ו"גוליבר": עניין בהיתרים המקדימים



לפני ששטח מוגדר כרישיון ומתחילות בו בדיקות שעשויות להסתיים בקידוח, הוא מוגדר כהיתר מקדים. שני היתרים מקדימים שמרכזים עניין הם רישיון המים העמוקים "מד אשדוד", בו זכו acc של איש העסקים החרדי חיים ליבוביץ' ומנופים של ג'קי בן זקן ואברהם ננוקשווילי, ו"גוליבר" של זרח וגינקו - רצועת מים רדודים ברוחב 10 ק"מ, המשתרעת מראשון לציון בדרום ועד חיפה בצפון.