14 שנה לאחר חקיקת חוק משק החשמל החדש, ושלוש שנים לאחר אישור חוק הרפורמה בדבר פיצול חברת החשמל והפרטתה, הסכימו משרדי האוצר והתשתיות לסגת מכוונה זו, ולהותיר את חברת החשמל בתצורתה הנוכחית.
הממשלה וועד העובדים של החברה הסכימו על אימוץ רפורמה מצומצמת, שלפיה חברת החשמל תישאר חברה אחת, תמורת הוצאת ניהול מערכת החשמל מידיה לחברה חיצונית בבעלות ממשלתית - והגבלת הפיתוח העתידי של חברת החשמל לטובת יצרני חשמל פרטיים.
יישום תוכנית זו ילווה בהליך התייעלות, אך מרוכך מזה שהוצג במסגרת "תוכנית מצפן" לפני כשנתיים. הדיונים סביב גיבוש פרטי מהלכים אלה יחלו כבר בשבוע הבא, לאחר כינוסה מחר של ועדת ההיגוי למשא ומתן, בה חברים ראש אגף התקציבים באוצר אודי ניסן, מנהל רשות החברות הממשלתיות, דורון כהן, מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, יו"ר הסתדרות העובדים, עופר עיני.
המשא ומתן בין משרדי הממשלה, ועד העובדים בחברה, הסתדרות העובדים והנהלת חברת החשמל ליישום רפורמה בחברה החל לפני כשבועיים, לאחר הקפאה בת חצי שנה כתוצאה מהסכסוך סביב הסדרי הפנסיה וחריגות השכר בחברה. במהלך הדיונים הראשונים הגישה המדינה לעובדים שתי חלופות שיהוו את נקודת המוצא ואת הבסיס למשא ומתן.
החלופה הראשונה היתה הקרובה יותר להחלטת הכנסת על הרפורמה ממארס 2007, והציעה כי חברת החשמל תיהפך לחברת אחזקות, כאשר מקטע הייצור של החברה יפוצל בשלבים לארבע חברות בנות שיופרטו בעתיד ויתחרו זו בזו. לחלופין, הציעה המדינה לעובדים מתווה שיותיר את חברת החשמל כחברה אחת בהיקף הייצור הנוכחי ויגביל את הגדלת היקף ייצור החשמל של החברה בעתיד, לטובת פיתוח משק חשמל פרטי. שתי החלופות כללו את הוצאת ניהול המערכת מידי חברת החשמל וביצוע התייעלות.
ביום ראשון הציג ועד עובדי החברה את הסכמתו לחלופה השנייה. לפי המסתמן כעת, תכלול חלופה זו את הסכמת העובדים לקביעת רף עליון של 14-12 אלף מגה-וואט להיקף הייצור המקסימלי שיישאר בידי חברת החשמל - כאשר רף זה צפוי להידון בין הצדדים. הוספת תחנות כוח מעבר לרף עליון זה תישמר עבור יצרני חשמל פרטיים. זאת, כאשר חלוקת השוק העתידי בין הייצור הפרטי לממשלתי תתיישר לפי מפתח מוסכם מראש, (שבעבר נקבע על 20%-80%). סוגיית התיאגוד של מקטע הייצור והחלוקה נותרה פתוחה אף היא.
ומה לגבי התייעלות בחברה?
באשר להתייעלות בחברה, הרי שזו תתבסס על "תוכנית מצפן" שהציג מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר, בינואר 2009 - וכללה בין היתר פרישה מוקדמת של 2,000-2,500 עובדים, צמצום השדרה הניהולית בחברה ב-15% וצמצום מספר המחוזות מחמישה לשלושה.
עם זאת, ההתייעלות שתיושם לבסוף תכלול לפי הערכות פרישה של 1,000-1,500 עובדים בלבד, ותתמקד יותר בהגברת הגמישות הניהולית בחברה. זאת, באמצעות העברה בהסכמה של מרבית השדרה הניהולית של החברה לחוזים אישיים, העברת הסמכות לקביעת רשימות המפוטרים לידי הנהלת החברה וצמצום עיקרון הפריטטיות בניהול השוטף של החברה.
סעיפים אלה יידונו במשא ומתן פנימי שייערך בין הנהלת חברת החשמל לוועד העובדים, ואולם משום השלכתם על יציבות החברה המוגבלת, עשויה המדינה לכרוך השגת סיכום עליהם בכל מתווה רפורמה שייושם. משא ומתן קשה צפוי להתנהל גם בסוגיית "מענקי הרפורמה" שיובטחו לעובדים. זאת, משום הצמצום המהותי של היקפי השינוי המבני בחברה והפגיעה לכאורה במעמדן של קבוצות עובדים מסוימות בלבד בחברה, ולא של כלל העובדים.
חוק משק החשמל שאושר ב-1996 קבע כי פעילות חברת החשמל תוכפף לרישיון מוגבל לעשר שנים, במטרה לקדם את יישום השינוי המבני בחברה ולפתוח את שוק החשמל לתחרות. ואולם מאז הוארך תוקף הרישיון שש פעמים, ובאחרונה הוארך עד 1 בינואר 2011. מתווה הרפורמה הנוכחי בחברת החשמל אושר בכנסת במארס 2007, ולפיו חברת החשמל תיהפך לחברת אחזקות בבעלות ממשלתית, ממנה יפוצלו חברות-בנות בתחומי הייצור (ארבע-שש חברות), ההולכה, החלוקה (ארבע-חמש), וחברות שירותים. חברות הייצור והחלוקה, כך נקבע, יופרטו בהליך מדורג עד 2013 ובשיעור של 49% לכל היותר.
כמו כן, נקבע כי תוקם חברה נפרדת בבעלות ממשלתית מלאה לניהול המערכת, ניהול הסחר ותכנון לטווח ארוך. לפי החלטת הממשלה, עם אישור הרפורמה יותר לחברת החשמל לפעול בענפים נוספים ובחו"ל. היצרנים הפרטיים, כך נקבע, יהיו אחראים ל-20% מכושר ייצור החשמל עד 2020.
עם זאת, ב-1 ביולי 2007 הוכרז רשמית על כישלון המשא ומתן עם ההסתדרות והעובדים. זאת, לאחר שהעובדים דרשו מהמדינה להתחייב כי לא תערוך שינויים מבניים עתידיים נוספים בחברה וכן על רקע מחלוקת בסוגיית מעמדם של עובדי החברות-בנות העתידיות. בעקבות זאת, הוחלט כי חברת החשמל (במתכונתה הנוכחית) לא תקים עוד תחנות כוח, למעט אלה הכלולות בתוכנית החירום למשק החשמל, וכן תחנת הכוח הפחמית הנוספת המתוכננת באשקלון.
התחנות העתידיות, כך נקבע, יתוכננו כעת באמצעות חברת ממשלתית חיצונית, תוך שיתוף המגזר הפרטי בהקמה ובבעלות עליהן. לצורך זה, סיכמו השרים על הקמת חברות ממשלתיות חדשות ועצמאיות לייצור חשמל ולניהול מערכת החשמל. ואולם אלה אינן מתפקדות כיום, וטרם אוישו במנכ"לים. בנוסף, הוטלו על חברת החשמל מגבלות שונות ונאסר עליה לקחת חלק בפעילויות שאינן בתחום הרישיון שלה.