שכר המנכ"ל יוצמד לשכר המנקה?

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת חוק להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, כך ששכרו של עובד במקום עבודה לא יעלה על פי 50 משכרו של עובד בשכר נמוך המועסק בחברה, אלא באישורו של שר התמ"ת. הצעת החוק, שנועדה להקטין את פערי השכר במשק, הוגשה על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) וחיים כץ (הליכוד).

לפי ההצעה, חברות יוכלו לדווח על עלות השכר של העובדים כהוצאה מוכרת רק עד לרף עליון, שייקבע בהתאם לשכר הנמוך ביותר. לפי ההצעה, רמת השכר המקסימלית שעליה יוכלו המעסיקים לדווח כהוצאה תהיה גבוהה פי 50 משכרו של העובד בשכר הנמוך ביותר בחברה. החברות לא יוכלו לנכות הוצאות שכר מעבר לרמה זו, אלא באישור מיוחד של שר התמ"ת.

לפי שעה לא ברור אם יושג רוב בעד הצעת החוק זו הן בוועדת השרים לחקיקה והן במליאת הכנסת. בשלוש הקדנציות האחרונות הוגשו הצעות דומות שהגבילו את השכר לרמה נמוכה יותר, והן לא עלו להצבעה בקריאה טרומית בשל ההתנגדויות.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר אתמול בעניין הגבלת שכר הבכירים במשק: "יש בתחום הזה בעיה קשה מאוד. אנחנו צריכים לגבש עמדה לאיזה כיוון אנחנו צריכים לנווט ובאיזו מסגרת יש לטפל בבעיה". פישר דיבר במסיבת עיתונאים בירושלים עם הצגת דו"ח בנק ישראל ל-2009.

שר האוצר, יובל שטייניץ, הביע באחרונה התנגדות להתערבות ממשלתית בשכר הבכירים במשק. ההערכה היא ששטייניץ עלול להתנגד להצעת החוק ולהכשיל את אישורה בוועדת השרים לחקיקה. אם ועדת השרים לחקיקה תקבע עמדה שלילית נגד הצעת החוק, חברי הכנסת מהקואליציה יתבקשו להתנגד לה ולהפילה בעת ההצבעה בקריאה הטרומית במליאת הכנסת. בוועדת השרים לענייני חקיקה 19 שרים, אך לא כולם מגיעים לכל הישיבות.

ההערכה היא שאילי הון יפעילו לחצים על חברי ועדת השרים לחקיקה להתנגד להצעה באמצעות הלוביסטים שלהם. בכנסת מעריכים כי גם הפקידות המקצועית במשרדים הכלכליים צפויה להתנגד להתערבות בשכר הבכירים - אולי מכיוון שפקידים במשרד האוצר ובבנק ישראל נוהגים לעבור לאחר פרישתם מהמגזר הציבורי לתפקידי מפתח במגזר הפרטי.

יחימוביץ' הסבירה בהצעה כי "בשנים האחרונות הרקיע שכרם של המנהלים, בעיקר בחברות הציבוריות, לסכומים שהופכים את השכר למסלול עוקף דיווידנד הפוגע ברווחי ציבור המשקיעים - וכן למסלול נפרד המנותק ממסלולי השכר האחרים בחברות. לפיכך נערכים קיצוצי שכר נרחבים וגוברת התופעה של העסקת עובדים בשכר נמוך במיוחד, בשעה שהמנהלים נוטלים לעצמם שכר שעלותו למנהל יחיד מגיעה לעתים לכמה מיליוני שקלים בחודש".

יחימוביץ' הוסיפה כי "הצעת חוק זו באה לנסות ולמתן מגמה זו, שיש קונצנזוס באשר למימדיה הבלתי סבירים, מבלי לחרוג מכללי השוק החופשי. כך, אם שכרו של העובד בשכר הנמוך בחברה הוא 4,000 שקל בחודש, אזי שכרו של הבכיר לא יעלה על 200 אלף שקל בחודש. גם פערי שכר אלה הם בלתי רצויים בעליל, אבל בהצעת החוק יש ניסיון להציב מגבלות סבירות וניתנות ליישום".

עוד הוסבר כי "החוק אינו מגביל את גובה השכר בחברה. אם ההנהלה או הדירקטוריון ימצאו לנכון להעלות את שכר המנהל נוכח הצלחתה של החברה יועלה שכרו בלא הגבלה, אך במקביל יועלה גם שכרו של העובד בשכר הנמוך. באופן כזה יחוזקו גם בעלי השכר הנמוך בחברה. בכך שייהנו מחלק מזערי מהצלחת החברה יוקטן במידה מסוימת האי שוויון, וייווצר מנגנון טבעי לריסון שכר בלתי סביר של המנהלים".

בהצעת החוק הוסבר כי שכר המנהלים הבכירים זינק, בשעה שהפריון לעובד במגזר העסקי עלה ב-9.1% ב-2000-2006 - ולעומתו שכר העובדים עלה ב-1.8% בלבד. מגישיה של הצעת החוק הסבירו כי בעקיפין יושגו שתי מטרות נוספות: ריסון שכר המנהלים אמור להגדיל את רווחי המשקיעים הקטנים בחברות הציבוריות, ובעלי השכר הנמוך, המשתמשים ב-100% משכרם לצריכה, יגבירו את הפעילות במשק.

שבעה מבין 19 חברי ועדת השרים לענייני חקיקה כבר תומכים לפי שעה בהצעת החוק להקטנת פערי השכר שתועלה ביום ראשון לאישורה של הוועדה. התומכים הם השרים שלום שמחון ויצחק הרצוג שייעדרו אמנם מההצבעה אבל ישאירו פתק הצבעה בעד הצעת החוק, וכן שר החינוך גדעון סער, שר התקשורת משה כחלון, השר יוסי פלד, גלעד ארדן והשר יולי אדלשטיין והשר לענייני דתות יעקב מרגי - כך עולה ממשאל שערך TheMarkerבקרב חברי הוועדה.

הח"כים שלי יחימוביץ' וחיים כץ שהגישו את הצעת החוק החלו בימים האחרונים במסע שכנוע של השרים החברים בוועדת השרים לחקיקה, והם מעריכים כי ניתן יהיה לגייס רוב. כץ הצליח אתמול לגייס את תמיכתם בהצעת החוק של שרי הליכוד אדלשטיין, פלד וכחלון, שבתחילה הודיעו כי הם מתלבטים. לצורך אישורה של הצעת החוק בועדת השרים לחקיקה נדרש רוב של 10 שרים בעד. לנוכח תמיכתם של שמונה שרים והיעדרותו הצפויה של השר דן מרידור, מעריכים בכנסת כי ניתן לנסות ולגייס את תמיכתם של שלושה שרים נוספים, לנוכח הצהרות שרים שהם פתוחים לשמוע הצעות ושינויים. עם זאת בכנסת ערים ללחצים שיופעלו על השרים על ידי מתנגדי הצעת החוק. בכנסת מציינים שגם אם הצעת החוק תתקבל בוועדת השרים, היא צפויה לעבור שינויים בדיונים בכנסת.

לפי המסתמן כעת, עם המתנגדים לחוק צפוי להימנות שר האוצר יובל שטייניץ שסירב לחשוף את עמדתו, אך באוצר מעריכים כי יתנגד להצעת החוק מחשש שתבריח מנהלים מוכשרים לחו"ל. שטייניץ צפוי להוביל את עמדת המתנגדים להצעת החוק.

שר התיירות סטס מיסז'ניקוב נימק את התנגדותו להצעה בכך ש"מדובר בהצעה גורפת שלא מותירה מקום לשיקול דעת ועלולה להניא אנשי מקצוע מנוסים ואיכותיים מלאייש משרות ניהול בחברות ציבוריות". גם השר משולם נהרי הודיע שיתנגד להצעת החוק, והסביר כי אין להתערב ביחסי השכר בסקטור הפרטי אף אם תנאי השכר בחברות מסוימות נראים מוגזמים.

יו"ר הוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן, הודיע שיגבש עמדה לקראת הדיון לאחר שיקבל חוות דעת מקצועית של משרדו. בעבר הובעה במשרד המשפטים התנגדות להתערבות בקביעת תקרת שכר בסקטור הפרטי.

השר מיכאל איתן אמר שטרם גיבש החלטה סופית. "מצד אחד הייתי מודע למקרים שבהם בעלי מניות נעשקו על ידי החלטות תמוהות וחסרות אחריות בהקשר לשכר בכירים בחברות ציבוריות. מצד שני, אני חושש ממהלכים של התערבות במקרים חריגים בבחינת השלכת התינוק עם המים. אשמח לתמוך במהלך שיגביר את הפיקוח על שכר הבכירים על התהליך ועל ביקורת שתחשוף מקרים של החלטות בלתי ענייניות ושל עסקות בין אינטרסנטים על חשבון המשקיעים", אמר.

השר בני בגין אמר שהוא פתוח לשמוע הצעות במהלך הדיון בועדה. שר המדע דניאל הרשקוביץ הודיע שיגבש עמדה סופית במהלך הדיון ויבחן אם הצעת החוק מאזנת בין צמצום הפערים בחברה לבין הסכנה של הגירת מנהיגות ראויה ואיכותית מהמשק הישראלי. שרת התרבות לימור לבנת הודיעה שתגבש את עמדתה בדיון. גם השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ ושרת הקליטה סופה לנדבר טרם קיבלו החלטה.