"אנו יודעים שנפט אינו העסק הנקי ביותר - אך הוא נחוץ לכם"

>> "הדלקים הביולוגיים הם העתיד - אבל אני לא יודע אם העתיד הזה יהיה ב-2030 או 2070" - כך אומר בראיון ל-themarker סלסו לוצ'סי, מנהל חטיבת האסטרטגיה בענקית האנרגיה הברזילאית פטרובראס (petrobras), כשנשאל על השלכות טרנד הדלק החלופי על שוק הנפט בעולם.



"לפי תחזית איגודי האנרגיה העולמיים בארה"ב ולפי התחזיות שלנו, לפני 2030 לא תהיה החלפה של חלק נרחב מהצי העולמי לדלק חלופי", מוסיף לוצ'סי. "בארה"ב יגיע ב-2030 נתח השוק של המכוניות המונעות בדלק ביולוגי או בחשמל למקסימום 30%-40%. באירופה אף פחות מכך, ובשאר העולם הממוצע לא יעבור את ה-20%. כלומר 80% מכלי הרכב בעולם ימשיכו להתבסס על דלק פוסילי (דלק מאובנים)".

בעולם של 80 דולר לחבית נפט, יש מי שיקנו את התזה הזאת ויאמרו ש-20% זה מספיק כדי לשבור את מחירי קרטל אופ"ק.



"מחירי הנפט בעולם תלויים באופ"ק והוזלתם תארך עוד זמן רב, כי יש משתנים רבים אחרים במשוואה הזו. ראשית, מחיר ההפקה כיום בשדות גבוה מ-40 דולר לחבית, ולכן אין סיכוי שמחיר חבית יהיה בעתיד נמוך ממנו. שנית, שווקי ההון בעולם ושוק הסחורות מושפעים מדי ממחיר הנפט. לא נוכל לשבור את השלשלאות האלה בקלות.







"העולם צורך מדי יום 85 מיליון חביות נפט. ההפקה אמנם תרד לאורך השנים מאחר שהמאגרים אוזלים, ואין דרך לשמור על קצב ההפקה כשהלחץ יורד. לפי תחזיות שונות, נזדקק לכמות שוות ערך ל-40-50 מיליון חביות נפט ליום מדלקים חדשים כדי לענות על צרכי העולם ב-2020-2030. מנין יבוא הדלק החדש? זו סוגיה. אבל באשר לשאלה אם העולם ימשיך להיות תלוי באופ"ק ב-100%, התשובה היא כן. אין דרך שדלק ממקורות מתחדשים או מכוניות חשמליות יבטלו את התלות בנפט של מדינות אופ"ק. אין אפשרות, פשוט משום שאצלן נמצאות מרבית עתודות הנפט של העולם".



"לגדול - ולגדול מהר"



במבט ראשון קשה לאמוד את נפחי פעילות פטרובראס ואת היקפה. החברה הגדולה בברזיל, שהיתה בשנים האחרונות חביבת המשקיעים הזרים (בהם גם הישראלים), סיימה את 2009 כחברה התשיעית בגודלה בעולם במונחי בשווי שוק (182 מיליארד דולר), והחברה הציבורית השישית בדירוג הרווח הנקי (16.6 מיליארד דולר).



פטרובראס נוסדה על ידי ממשלת ברזיל ב-1953 כדי להקים בתי זיקוק לנפט המיובא. עד מהרה נהפכה החברה למונופול אנכי מושלם, השולט בכל חוליות שרשרת האנרגיה במדינה (חיפושי נפט וגז טבעי, זיקוק וחלוקה, פטרוכימיה, קמעונות דלק, הפקת חשמל ושיווק דלק חלופי) - ואף פוזל לעבר שכנותיה. כיום פטרובראס היא קבוצה המאגדת יותר מ-400 חברות, ופעילה ב-27 מדינות שבהן היא מעסיקה 76 אלף עובדים.



ב-1998 נשבר מונופול החברה בברזיל, ולחברות זרות הותר להתחרות הן בחיפושי הנפט והן בשיווק תוצריו. ממשלת ברזיל מחזיקה עדיין בכ-40% ממניות פטרובראס וב-54% מזכויות ההצבעה בה, אך השינוי שעבר התאגיד עמוק: "אנו שונים מחברות נפט ממשלתיות אחרות המוחזקות ב-100% בידי השלטון", אומר לוצ'סי. "פטרובראס אמנם בשליטה ממשלתית, אך משום ש-60% ממניותיה נסחרות, אנו מחויבים לעקוב אחר הרגולציה והחוקה, ובמקביל עובדים עם אסטרטגיה מוכוונת שוק".



גם לאחר כניסת השחקניות הבינלאומיות לברזיל, ממשיכה החברה להפנות את רוב השקעותיה לזרוע חיפושי הנפט והגז (bnp), והיא מחזיקה כיום ב-95% מעתודות האנרגיה של המדינה. "הפקה עולה לנו 40 דולר לחבית, אך זו נמכרת תמורת 80 דולר. יש מעט תחומים בעולם שמקנים 100% מרווח", מסביר לוצ'סי. "מרבית החברות הזרות מעדיפות להכניס אותנו לפרויקטים, וזה נהוג להיעזר בגורמים מקומיים. פטרובראס מכירה הרי את המים של ברזיל יותר טוב מכל אחד", הוא מעיר.



פטרובראס נרשמה למסחר בניו יורק רק ב-2000, וב-2007 כבר הגיעה לשווי של 200 מיליארד דולר. "יש לנו אסטרטגיה אגרסיבית - לגדול ומהר", מכריז לוצ'סי. את היתכנות האסטרטגיה מבססת כיום החברה על תגלית הענק (salt-pre), שעליה דיווחה ב-2007 בשדה טופי (tupi) 250 ק"מ מחופי ריו דה ז'ניירו. לפי הערכות, מדובר בשדה הנפט השלישי בגודלו בכל הזמנים, המכיל 5-8 מיליארד חביות נפט, שעתידות לספק לברזיל את כלל צורכי המשק המקומי, ולהכניס אותה לדירוג עשר יצואניות הנפט הגדולות בעולם. פטרובראס מחזיקה ב-66% מהזכויות בשדה.



"ייקח לנו זמן לקדוח כדי לאמוד את נפחי הרזרבות, ואולי הן יהיו גדולות יותר", אומר לוצ'סי. "אנו נערכים להקמת חברה-בת עבור ההפקה אשר מתוכננת ל-2015. עבור ברזיל זה חדש להיכלל בין עשר הגדולות".



85% מהפעילות של פטרובראס היא בברזיל, אך החברה פעילה כיום ב-27 מדינות, מרביתן בדרום אמריקה. "יש לנו אסטרטגיה להיות החברה המובילה באמריקה הלטינית", מודה לוצ'סי, אך מציין כי החברה פעילה גם בארה"ב (חיפושי נפט וגז), יפן (זיקוק) ובמרכז אסיה. באשר לפעילות במזרח התיכון, פטרובראס פעילה כיום בחיפושי נפט בטורקיה ובלוב.



"היה לנו משרד באיראן עד 2009, אבל כרגע אין לנו חוזה שם", הוא מוסיף. "הבעיה באיראן היא שמדובר בחוזה שירות בלבד, כשבעלות זרה על הבארות אסורה. כלומר אתה לוקח את הסיכון, ואם תצליח אז תידרש לחלוק את הכסף עם הממשל". באשר להשלכות ההתקרבות הפוליטית בין ברזיל לאיראן בשנתיים האחרונות, מבהיר לוצ'סי כי פטרובראס אינה מערבת פוליטיקה ועסקים: "ברזיל שומרת על קשריה עם איראן - לא פטרובראס. היה לנו ניסיון טוב באזור לאחר שגילינו בעבר את אחד השדות הגדולים בעיראק, אך אין לנו נתונים שיכולים לתעדף דווקא אותנו שם על פני אחרים".



מה לגבי שוק הגז הטבעי בישראל, שנהפך למוקד התעניינות בענף?



"יש לנו חטיבה שמחפשת הזדמנויות, אך אני לא בטוח שהם מחפשים אחר פעילות בישראל. אין לנו כרגע פעילות מתוכננת באגן הים התיכון, פרט לטורקיה".



"לא מאמין בכלי רכב חשמליים"



כמה אירוני שתגלית הנפט הגדולה של השנים האחרונות - ואולי האחרונה בעולם בהיקפים אלה - אותרה דווקא לחופי ברזיל, שנושאת כיום את בשורת הדלק הביולוגי החלופי. זאת לנוכח העובדה כי 50% מהאתנול הנסחר בעולם מקורו בשדות קני הסוכר של ברזיל, המפיקים 34% מסך האתנול המיוצר מדי שנה בעולם. בשוק הברזילאי עקף השימוש באתנול את הבנזין (51%), וגם הסולר הנמכר מחויב במהילה של ביו-דיזל בשיעור של 5%.



"יהיה דלק ביולוגי - אך לא כפתרון יחיד. אין דבר כזה פתרון אחד", טוען לוצ'סי. "כפי שמייצרים חשמל ממקורות מגוונים כמו פחם, גרעין או גז טבעי - כך יהיה גיוון מקורות גם בשוק הדלק. אתה יודע כמה כלי רכב נוסעים בסין על סולר או על בנזין? אתה יכול לדמיין כמה שנים יידרשו כדי להחליף את הצי הזה? שלוש שנים נמכרות אצלנו מכוניות דו-דלקיות (flex fuel - מאפשרות הנעה בבנזין ובאתנול) בשיעור של כ-90% - ועדיין רק כ-30% מכלי הרכב בכבישים הם דו-דלקיים. לוקח זמן רב לשנות שוק, ותלוי גם בגורמים כמו איתנות הכלכלה ואיכות התשתיות".



ועדיין, בטווח הארוך עדיין מדובר באיום על פעילות הליבה של חברות הנפט.



"נכון, ולכן חברה כמו של (shell) נכנסת לשותפות עם קוזאן (cosan) - חברת האתנול השנייה בגודלה בברזיל, במטרה לייצר אתנול ולשווקו בעולם. לנו יש אותה אסטרטגיה, אך במקביל, בטווח הקצר והבינוני, ימשיך הדלק הפוסילי להיות הדומיננטי".



אז מדוע אתם לא משקיעים יותר באתנול?



"אם המדינות רוצות לעודד את התעשייה הזאת אז בבקשה, שיורידו את המיסוי על כלי רכב המונעים בדלק חלופי. ארה"ב יכולה להעניק הנחות לכלי רכב דו-דלקיים כי זו כלכלה גדולה. אני לא בטוח שאפריקה, סין או הודו יכולות להרשות זאת לעצמן".



מה לגבי ההשלכות הסביבתיות של עולם הנפט, לצד המגבלות המוטלות כיום בעולם על שריפת תזקיקים?



"זו עובדה ששריפת אתנול נקייה יותר משריפת בנזין. אבל כלכלה מסובסדת היא לא כלכלה אמיתית; ומאידך, אין מספיק אדמה לכל גידולי קני הסוכר, כי אתה הולך להתחרות באוכל. לא בברזיל, אבל במדינות אחרות".



חברות לייצור האתנול בברזיל טוענות שדווקא יש די קרקע זמינה בעולם לגידולים אלה.



"אני מכיר את הנאום הזה (מחייך, א.ב.). יש לנו כוונה אסטרטגית להיכנס לשוק האתנול, אבל המדיניות שלנו לא תמיד עוזרת לנו להיות תחרותיים, כי אסור לנו להיכנס לתחום שבו יש תנאי העסקה גרועים. אנו לא משתתפים בשום פרויקט שכרוך בפגיעה בייעור, או בפרויקט שמתחרה על אדמה עם גידולי מזון. לכן אנו לא כל כך תחרותיים מול חברות אחרות".



מה דעתך על שיעור החדירה הצפוי לכלי רכב חשמליים?



"אני לא כל כך מאמין בזה, כי יהיה צורך בדלק פוסילי כדי לייצר חשמל".



אבל רק 2% מהנפט משמשים לצורכי חשמל.



"נכון, זה בעיקר פחם, אבל אין הרבה פחם בברזיל, והדלק הפוסילי עדיין משמש להפעלת טורבינות. כפי שציינתי, אני לא מאמין בפתרון יחיד".



חברות הנפט הגדולות ספגו בשנים האחרונות לא מעט אש בתגובה לניסיונותיהן לתקוע מקלות בגלגלי הטרנד הירוק. משהפנימו את כובד המהלך העולמי, נטו להצטרף אליו - אך הואשמו בכך שבחרו להסיט את תשומת הלב הציבורית מענף התחבורה (הנשען ברובו על הדלק הפוסילי), לטובת התמקדות בענף ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - שם מהווה הנפט מקור רק ל-2% מייצור החשמל בעולם. דוגמה ניצחת לכך מלמדת תשובתו הנ"ל של לוצ'סו.



כשנשאל על תדמיתם הדמונית של תאגידי הנפט, מעדיף לוצ'סו לנקוט לשון רכה וכנה, השוזרת הכרה בטיעוני 'אין ברירה'. "אנו יודעים שזה לא העסק הנקי ביותר, אך אנו נחוצים כדי לשמר את הסטטוס שבו אתם חיים", הוא אומר.



"חברות הנפט אחראיות לחלק ניכר מאיכות החיים שלכם כיום: המחשוב, השינוע, התעופה - הם כולם תוצר של תעשיית הנפט. אולי בעוד 100 שנה נראה את הכל נקי, אך כיום התעשייה הזו נחוצה. זה נחמד לומר שצריך להפוך את העולם לירוק ונקי, אבל אתה יודע לכמה אנשים בעולם אין בכלל גישה לחשמל? יותר ממיליארד איש ברחבי העולם, בייחוד באסיה ובאפריקה, מעולם לא נהנו מחשמל. לכן העולם צריך לפעול בגישות שונות, ולא לאמץ רק את מתווה האוויר הנקי. זה נחמד שהכל מתחדש, אבל זה לא מתאים לכולם. אי אפשר להחליף את המציאות במהלך קסם רגעי. יש דברים שלוקחים 50 שנה".