מה מעיק על מניות הבנקים

>> "אילו אמרו לנו בתחילת 2009 שאלו יהיו רווחי הבנקים בסוף השנה, היינו לוקחים זאת בשתי ידיים", זו היתה תגובת האנליסטים המסקרים את תחום הבנקאות לתוצאות החיוביות שהציגו הבנקים בדו"חותיהם השנתיים.

חמשת הבנקים הגדולים סיימו את 2009 עם רווח מצטבר של 5.3 מיליארד שקל, תוך שהם מכים את תחזיות האנליסטים. עם זאת, המשקיעים אינם מתרשמים. מתחילת 2010 ירד מדד ת"א בנקים ב-4.4%, לעומת עלייה של 6.2% במדד תל אביב 100.



את הירידות מובילה מניית דיסקונט, שעלתה יותר ממניות הבנקים אחרים ב-2009. מתחילת השנה איבדה מניית הבנק כ-12%. מניית הבינלאומי היא היחידה מבין מניות הבנקים הגדולים שעלתה ב-6.5% מתחילת השנה, לנוכח דיווידנד בגובה של 800 מיליון שקל שמחלק הבינלאומי, ומהלכים שהוא מבצע שצפויים להכניס את המניה למדד ת"א 25 (מעו"ף).



למעשה, קשה לראות את הפער בין מדד ת"א בנקים לבין מדד ת"א 100 נסגר בקרוב, ולכך יש כמה סיבות.



הסיבה הראשונה היא שהשנה צפויות לזרום לשוק מניות של הבנקים בהיקפים לא קטנים. המדינה צפויה למכור כ-10% ממניות בנק לאומי, וכן להמשיך ולמכור את אחזקותיה בדיסקונט, לאחר שהמכירה האחרונה שביצעה מוקדם יותר השנה הובילה לירידות במניה.



הסיבה השנייה היא סביבת הריבית הנמוכה, שפוגעת בהכנסות הבנקים בעיקר ממגזר משקי הבית. הדבר נובע משחיקת המרווח בין הפיקדונות שהם מחזיקים לאשראי שהם נותנים. השפעותיה של הריבית יתבטאו גם בדו"חות הרבעון הראשון של 2010 ואפילו ברבעון השני. מתחילת 2010 החל בנק ישראל להעלות את הריבית, אך לא בקצב מהיר שלו קיוו הבנקים.



הסיבה השלישית היא הצטרפות ישראל למדד המדינות המפותחות, msci, שמקטינה את האטרקטיביות של הבנקים הישראליים בעיני המשקיעים הזרים - מכיוון שכעת נמדדת המערכת ביחס למערכות בנקאות במדינות המפותחות.



הסיבה הרביעית היא שבדו"חות של 2009 היו שלל השפעות חד-פעמיות חיוביות - רווחים ממניות hot ובזק, רווחים מקופות פיצויים ומימושי אג"ח בהיקפים נרחבים. ב-2010 צופים האנליסטים המסקרים את התחום כי ללא הרוח הגבית של ההשפעות החד-פעמיות, יתקשו חלק מהבנקים להגיע לאותה רמת תשואה על ההון שהציגו ב-2009.