מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות: רשות ני"ע פועלת באיטיות במתן הנחיות מחייבות חוץ משפטיות

הרשות לניירות ערך והרשות להגבלים עסקיים אינן ערוכות כנדרש לתת "פרה רולינג" (החלטה מקדמית של הרשות בנוגע לשאלה שהפנה אליה אדם או חברה) - כך סבורה עו"ד אביה אלף, מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. לדברי אלף, מדובר ברשויות שהן רגולטור שאמור להסדיר פעילות במשק אך למי שפונה אליהן בפרה רולינג לוח הזמנים הצפוף הוא קריטי. "מי שנכנס לעסקאות ענק צריך תשובות מהירות והוא אינו יכול להמתין להחלטתם" אמרה אלף וציינה כי לפי המודל הנהוג ברשות ני"ע מי שבוחר ללכת בדרך של פרה רולינג מתחייב מראש לקבל את עמדת הרשות כפי שתגובש. "הפונה לא יכול לומר בהמשך שעמדת רשות נירות ערך לא מעניינת אותו" הסבירה אלף בפאנל שנערך במסגרת כנס וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין באילת.



לדברי אלף הפרקליטות מחליטה לאחר שימוע אם להעמיד לדין בכל מקרה לגופו, על בסיס התשתית הראייתית, ואינה מבצעת פרה רולינג של אדם מסוים בהתבסס על תיקים קודמים. "בדין הפלילי כל אדם צריך שעניינו ידון לגופו, וינתן לו יומו בבית המשפט".



שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, דניאלה שריזלי, דנה בטענת ההסתמכות והתפתחותה. טענת הגנה זו מאפשרת לאדם לטעון כי אינו אשם בעבירה פלילית, בדך כלל עבירת בתחום הכלכלי דוגמת העלמת מס, מאחר שהסתמך בתום לב בפעולתו על חוות דעת מקצועית של מומחה בתחום בו פעל, בדרך כלל רואה חשבון או עורך דין.



לדברי שריזלי "כיום רואים יותר ויותר אנשי עסקים הטוענים להגנת ההסתמכות. הם טוענים שהם לא מתמצאים בחוק ובדיני המס. אומרים 'הלכתי למומחה בשוק, התייעצתי, מסרתי את כל הפרטים, קיבלתי חוות דעת, עשיתי מעשה בהסתמך על חוות דעת מקצועית ואם טעיתי אני ראוי להגנה". השופטת ציינה כי "לטענת ההסתמכות כוח אדיר, אם אתה עומד בקריטריונים אתה פטור מאשמה, לעיתים מייחסים לאדם עבירות חמורות ביותר. הבעיה שהיא גוררת לזירת ההתגוששות את הרו"ח או העו"ד ובו הזרקורים מתמקדים".



שריזלי מתחה ביקורת על פסקי דין שנתנו לפני כשלוש שנים בבית המשפט העליון בנגע להסתמכות על חוות דעת של מומחים ואמרה "בפסקי הדין של בית המשפט העליון יש יותר מרמיזה לכך שככל שאדם פונה למשרד שנחשב כמומחה בתחום, הסיכוי שלך לפטור מאשמה גדול יותר. מי שידו אינה משגת למשרדים גדולים, הסיכוי שלו נחלש, ולא אכביר מילים על האפליה שנוצרת כאן". שריזלי ציינה עוד כי "עלול להיווצר מצב מביש שאני כבית משפט אצטרך לתת ציון ולהעריך את חוות דעת. זה מעמיד שופטים במצב בלתי ראוי כנותני ציונים לעורכי דין ורואי חשבון שערכו את חוות הדעת". לדבריה שימוש בטענת ההסתמכות יוצר במהלך הדיונים המשפטיים מתח לא בריא בין הנאשמים שטוענים להסתמכות לבין המומחה עצמו. "המומחה צריך להוכיח שפעל בתום לב, אלא שההוכחה הנדרשת ממנו גדולה יותר יחסית ללקוח כי נתפס כמי שמבין בחוק. המומחה יוצא נגד הלקוח שלו וטוען שהלקוח הוליך אותו שולל, לא גילה לו את העובדות. זה יוצר מתח ואווירה לא נעימה".



השופטת הטיחה בכנס ביקורת בפרקליטות מיסוי וכלכלה שלדבריה טעתה בכך שלא העמידה לדין את מנהלי חברת פיקסל בחשד להעלמות מס לכאורה. בכך התייחסה שריזלי להחלטה שנתנה לפני כשלושה שבועות ובה ביטלה שני אישומים נגד רואי החשבון מרדכי גרינוולד ואליעזר אבוגני. ביטול האישומים נעשה מאחר שפרקליטות מיסוי וכלכלה לא העמידה לדין את בעלי חברת פיקסל, להם ערכו רואי החשבון את דו"חות המס. שריזלי כתבה אז בהחלטתה כי "החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את הנישומים לאחר שקיבלה את טענת ההגנה שהעלו בהליך טרומי של שימוע, הייתה בלתי ראויה מהבחינה המשפטית-הערכית". היא הוסיפה בהחלטתה "טענת ההסתמכות במקרה שלפנינו, בהתחשב בעובדות ובנסיבות וכן, בנתוני כתב האישום, לא היוותה טעם ענייני שמצדיק כבר בהליך מקדמי הבחנה מהותית בין הנאשמים לבין הנישומים שביצעו אותם מעשים. על כן, ההבחנה ביניהם בלתי ראויה, והחלטת המאשימה חרגה ממתחם הסבירות באורח קיצוני".



לדבריה היום בכנס "בנסיבות הספציפיות של המקרה הפרקליטות טעתה...קיבלתי את טענת ההגנה מן הצדק שהעלו פרקליטי הנאשמים כי היתה כאן אפליה. בנתונים שהיו בפניי, הפרקליטות ידעה שהנישומים היו מעורבים בכל המהלכים, הם ידעו שמה שכתוב בדו"חות לא תואם את המציאות, אבל פטרו אותם מאשמה כי האמינו להם שהם הסתמכו". השופטת קראה לפרקליטות "תנו לי להחליט. לשופט יש כלים רבים יותר לברר את האמת יחסית לפרקליטות. אני יכולה לשמוע הנישומים, לראות אותם בחקירה נגדית, לברר עם כל המעורבים את עמדתם, ואז לפסוק".



עו"ד אביה אלף ציינה בהתייחס לכך כי "טענת ההגנה מן הצדק היא טענה של אשמים. אדם אומר אני עשיתי עבירה אבל מישהו אחר עשה יותר ממני. הטענה הזו התפשטה יותר מדי בבתי המשפט - גם בעצם העלתה על ידי פרקליטים וגם בקבלתה על ידי שופטים".



ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי של themarker, ציין כי טענת ההסתמכות עומדת בעיקר לבעלי ממון, מנהלי חברות ובעלי שליטה שטוענים כי הסתמכו על חוות דעת של פרקליטיהם. "מנהלי החברות ובעלי השליטה מקבלים שכר גבוה מאוד ולוקחים סיכונים. על פי רוב גברת כהן מחדרה לא עומדת לדין על עבירת ניירות ערך, ולא תטען שהסתמכה על חוות דעת. טענת ההסתמכות לא עומדת במבחן בוזגלו". בעיה נוספת שציין באום היא כי "הטענה יוצרת מצב שנאשם לא מתמודד עם הטענות האמיתיות נגדו, והן נותרות תלויות באוויר מבלי שנתבררו".