הדיון בבית המשפט האמריקאי בנוגע להסכם הפשרה בפרשת הבקדייטינג ב ייעך ב-21 ביוני, כאשר בית המשפט יתבקש לאשר את ההסכם שגובש בין קומברס לבין התובעים. בראש התביעה הייצוגית עומדת מנורה מבטחים.
על פי ההסדר המוצע, תשלם קומברס למשקיעים, ובראשם מנורה-מבטחים הישראלית, 225 מיליון דולר, מהם 60 מיליון שישולמו ע"י קובי אלכסנדר עצמו, לשעבר מנכ"ל ויו"ר החברה. זהו אחד הסכומים הגדולים ביותר אי פעם ששולם על ידי בכיר לשעבר כדי ליישב תביעה ייצוגית בניירות ערך בבית משפט פדראלי.
פרשת הבקדייטינג, שבעקבותיה קומברס והחברות הבנות, ו לא הגישו דו"חות כספיים ממארס 2006, כאשר אנליסטים של ה"וול סטריט ג'ורנל" בחנו את מועדי חלוקת האופציות אצל חברות ציבוריות רבות בארה"ב. בין היתר, התגלה צירוף מקרים בלתי סביר של הקצאת אופציות למנהלים בחברת קומברס בימים בהם נסחרה מניית החברה בשפל.
בעקבות התחקיר החלה קומברס בבדיקה פנימית שבסיומה אולצו שלושה ממנהליה הבכירים לפרוש מתפקידם: היו"ר והמנכ"ל קובי אלכסנדר, שנמלט לנמיביה, סמנכ"ל הכספים דייוויד קריינברג והיועץ המשפטי וויליאם סורין. במקביל, החל משרד התובע המחוזי בניו יורק לבחון את פרטי הפרשה, וחודשים אחדים לאחר מכן הוגשו כנגד אלכסנדר, קריינברג, וסורין כתבי אישום פליליים לבית המשפט הפדרלי בברוקלין.
במקביל, הגישו בעלי מניות בקשות להגשת תביעה ייצוגית כנגד קומברס, אלכסנדר ובכירים נוספים בחברה, בטענה כי ההונאות ברישום מיליוני האופציות יצרו להם הפסדים כספיים כבדים. גם קומברס עצמה הגישה תביעה פיצויים כנגד אלכסנדר וסורין, בטענה ששינוי תאריכי הקצאת האופציות יצרו לחברה הפסדים כספיים בהיקף של יותר מ-70 מיליון דולר. קובי אלכסנדר מצידו, הגיש תביעת פיצויים נגדית בהיקף של 72 מיליון דולר, בטענה שקומברס סירבה למלא התחייבויות שהיו לה כלפיו לאחר שעזב את החברה ב-2006, ביניהן מימוש של אופציות שקיבל כחלק מחבילת השכר.
טענת הרשויות האמריקניות היתה ששלושת מנהלי החברה קיבלו אופציות בתוך הכסף שלא דווחו כלל ולא נרשמו כהלכה בספרים, וגילמו בתוכן רווח מהותי מיידי. אלכסנדר הרוויח 138 מיליון דולר בין 1991 ל-2001 ממכירת אופציות שביסודן.
קריינברג זכה לרווח של 13 מיליון דולר כתוצאה ממכירת האופציות שבבסיסן תיארוך לאחור וסורין הרוויח מהמכירה 14 מיליון דולר. בנוסף, לשלושה גם היום מיליוני אופציות שמקורן בתיארוך לאחור. הם גם הקימו קרן חשאית נפרדת להקצאות אופציות לעובדי מפתח.
בקדייטינג הוא שינוי רטרואקטיבי של מועד ההענקה של כתבי אופציה למניה לתאריך שבו מחיר המניה היה בשפל, כך שמימוש האופציה יניב רווח מרבי למחזיק בה. על פי מעקב שפורסם בעבר על ידי העיתון "וול סטריט ג'ורנל", לפחות 115 חברות דיווחו לבעלי המניות שלהן על חקירה פנימית, חקירה של ה-sec, חקירה פלילית או תיקון דו"חות כספיים בעקבות חשדות לבקדייטינג. בין החברות ברשימה נמצאות אפל, מק'אפי, monster, broadcom והחברות הישראליות קומברס, מרקורי אינטראקטיב, צורן ואם-סיסטמס.
אולטיקום כבר הגישה את הדו"חות המתוקנים במלואם ופירסמה השבוע דו"חות רבעוניים, אחרי ששבה להיסחר בנאסד"ק. קומברס וורינט נמצאות בישורת האחרונה של עריכת דו"חותיהן המחודשים והן צפויות לפרסם את הדו"חות בחודשים הקרובים.
הדיון בהסכם הפשרה בתביעה הייצוגית נגד קומברס ייערך ב-21 ביוני
ניר צליק
22.4.2010 / 16:36