הר הגעש הוליד עכבר

>> "אירופה במצור אווירי", "אסון התעופה הגדול ביותר מאז 11 בספטמבר"; נזק של מיליארדים באירופה" - התפרצות הר הגעש באיסלנד והתפזרות ענן האפר הוולקני הצליחה להסעיר את הרוחות השבוע. התמונות של מאות אלפי הממתינים בשדות התעופה המושבתים באירופה חזרו וריצדו שוב ושוב על המסכים.

זה בוודאי לא נעים להיתקע שלושה ימים בשדה התעופה, אבל אפשר גם להסתכל על זה מזווית אחרת: התפרצות הר הגעש היתה יכולה להסתיים בצורה חמורה הרבה יותר. למעשה, היא כבר הסתיימה פעם אחת בצורה כזאת. ב-8 ביוני 1783 נשמעו מאזור הר לאקי שבדרום מזרח איסלנד רעשים עמומים שהלכו וגברו עד שנהפכו להתפוצצויות. לפתע נפער בצלע הצפונית של ההר סדק באורך של קילומטרים, שהחל לפלוט כמויות אדירות של לבה, אפר, גזים ואבק שהתפשטו וכיסו חלקים גדולים מהאי. השמש, מספרים ההיסטוריונים, נעלמה מאחורי מסך האפר העבה וחזרה לזרוח רק לאחר חודשים רבים. ההתפרצות הגעשית, מהגדולות בהיסטוריה, ארכה שמונה חודשים.



במהלך ההתפרצות נפערו בצלע ההר 135 סדקים והאפר שהיתמר מהם עלה לגובה של 15 ק"מ. בתוך ימים התפשט הענן בצפון אירופה וכיסה חלקים גדולים מבריטניה, צרפת וסקנדינביה. לאחר מכן שינה הענן את כיוונו וכיסה את אלסקה, חלקים גדולים מרוסיה, סין ויפן, ובאירופה הוא השתרע מפינלנד עד הבלקן וטורקיה. באותה תקופה לא היו אלה המטוסים שנתקעו - התעבורה ימית נעצרה כמעט כליל בשל הערפל הכבד שכיסה את נמלי צפון אירופה.



אלא שבעיות התעבורה הימית היו האסון הקטן. שורה של אסונות אקולוגיים והומניטריים דווחו ממרבית מדינות חצי הכדור הצפוני. למשל, חלק גדול מיבול האורז ביפן הושמד ומאות אלפי בני אדם גוועו ברעב. באיסלנד עצמה מתו ברעב כ-2,000 תושבים, כרבע מאוכלוסיית האי, מפני שיותר ממחצית עדרי הבקר והצאן, המזון העיקרי לתושבי האי, מתו מהרעלה לאחר שהמרעה הטבעי כוסה בשכבת נשורת געשית שהכילה ריכוזים גבוהים של מתכות רעילות.



מה הסיכוי שגם הפעם תתעצם ההתפרצות של הר הגעש ותגיע לממדים של 1783? ד"ר מני בן גור, מנהל מכון לחקר קרקע ומים במינהל למחקר חקלאי במשרד החקלאות, מרגיע. לדבריו, צריכה להיות התפרצות מאוד יוצאת דופן בעוצמתה ובאורכה כדי לגרום לאסון בקנה מידה דומה לזה שהתרחש באיסלנד ב-1783.



גם אם ההתפרצות הזו תימשך, הסיכוי שענן האפר יגיע למזרח התיכון בריכוזים משמעותיים הוא נמוך מאוד. ואולם יש סיכוי לנזקים מסוג אחר, למשל - מיסוך קרינת השמש מקטין את הפוטוסינתזה (אף שדרוש מיסוך עבה כדי שזה יקרה). יש גם נזקים ישירים שיכולים לנבוע מהתפרצויות כאלה, אם הן כבדות וממושכות: הגזים שנפלטים ממעמקי האדמה עלולים להכיל גופרית, שהופכת באוויר הלח לחומצה הפוגעת בכלי הנשימה וגורמת נזק לצמחייה. בכל מקרה, נראה כי סגירת נמלי התעופה באירופה לכמה ימים היא התרחיש הקל ביותר שאפשר היה לדמיין.