הבשורה על פי פישר

אף שמדדים כלכליים רבים מצביעים על כך שהמשבר כבר מאחורינו, ואפילו מדד ת"א 25 כבר הצליח לשבור את השיא שנרשם ב-2007, בבנק ישראל טוענים כי המשק עדיין לא מצליח לשחזר את הצמיחה מהשנים הקודמות. ובכל זאת, הבנק העלה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה שלו לשנים הקרובות.

ב-2009, שנת המשבר הכלכלי העולמי, צמח המשק ב-0.7% בלבד - פחות משיעור גידול האוכלוסייה בישראל (1.8%). הבנק מעריך בתחזית המעודכנת שלו כי ב-2010 יצמח המשק פי חמישה - ב-3.5%; ב-2011 וב-2012 הצמיחה בישראל תהיה 4%, וב-2013 היא תחזור ל-3.5%. בשנים שאחרי 2014 יגדל התוצר בכ-3.2% בממוצע בשנה.

ב-2004-2007 צמח המשק ביותר מ-5%. ב-2008, שהתחילה מצוין ונגמרה עם תחילת המשבר הכלכלי העולמי, המשק צמח ב-4%. כלומר, בנק ישראל אינו חוזה כי ב-2010 ואילך יצליח המשק להתאושש לחלוטין מהמשבר הכלכלי.

באמצע ימי המשבר, כשבכל העולם נפלו גופים פיננסיים בזה אחר זה, עלה החשש כי גם המשק הישראלי עלול לעמוד בפני תרחיש דומה. הפיקוח על הבנקים התערב בעניין ודרש מהבנקים בישראל לשפר את יחס הלימות ההון שלהם.

בדו"ח קובע הבנק כי ב-2009 אכן חל שיפור ניכר ביחס הלימות ההון של המוסדות הפיננסיים, בעקבות השיפור במצב הריאלי במשק, הגאות בשוקי ההון והגדלות הון יזומות שבוצעו לצורך עמידה בדרישות רגולטוריות ואף מעבר לכך.

יחס הלימות ההון בבנקים הגיע ב-2009 לרמת שיא של 13.7%. גם בחברות הביטוח השתפרה רמת ההון במידה ניכרת. היא גבוהה מהנדרש על ידי הממונה על שוק ההון נכון לסוף 2009, אך עדיין נמוכה מהנדרש על פי התקנות החדשות של האוצר. העליות החדות בשוק ההון תרמו לעלייה חדה ברווחיות חברות הביטוח והמחישו את התלות הגדולה של הביצועים שלהן בשווקים.

הדו"ח של בנק ישראל כולל כמה המלצות שאמורות להתמודד עם בעיית הריכוזיות במשק, ועלולת להדאיג מאוד את הטייקונים המקומיים, בפרט את אלה ששולטים בחברות אחזקה גדולות.

לפי הבנק, קבוצות האחזקה בישראל מתאפיינות "ברמת צמיחה נמוכה ובמינוף פיננסי, לכן גם ברמות סיכון גבוהות מאלה של חברות אחרות". בין היתר מציע בנק ישראל להטיל מס על חלוקת דיוודינדים בתוך חברות באותה קבוצה, להגביל את אחוזי השליטה בחברות בנות ולהוציא מידי הקבוצות את השליטה בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות.

המשק הישראלי הוא משק מפותח או מתעורר? בשנים האחרונות קרן המטבע הבינלאומית (IMF) וגופים בינלאומיים אחרים העלו את ישראל מדרגת משק מתעורר לדרגת משק מפותח, כלומר לליגת העל של הכלכלה העולמית.

ואולם בדו"ח בנק ישראל נכתב כי התפתחות התוצר המקומי הגולמי ושיעור האבטלה במשק ב-2009 מראים שהמשבר הכלכלי העולמי פגעו במשק הישראלי בצורה מתונה יותר בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ובצורה דומה יותר לפגיעה בכלכלות המתעוררות - כמו סין, הודו, ברזיל, דרום קוריאה וטייוואן.

עם זאת, הבנק מסייג את הדברים וקובע כי "המאפיינים היסודיים של המשק הישראלי, ובייחוד ההרכב הענפי בו, הם של משק מפותח".

הזינוק הדרמטי במחירי הדירות, שמקשה על כל זוג צעיר בישראל למצוא לעצמו קורת גג במחיר סביר, עדיין לא מוגדר כבועה - לפחות לא לפי בנק ישראל. מאז השפל של דצמבר 2007 ועד נובמבר 2009 עלו מחירי הדירות בישראל ב-24% (במונחים ריאליים) - ממוצע של 11.4% בשנה.

למרות העלייה, בבנק קובעים כי לא היתה ב-2009 בועת נדל"ן בישראל, מכיוון שעליית המחירים נרשמה לאחר שחיקה ריאלית במחירי הדירות מאמצע העשור הקודם. בנוסף, לא היתה התנתקות של מחירי הדירות משכר הדירה ומהשכר הממוצע במשק. בבנק גם אומרים כי מחירי הדירות כיום לא חורגים ברמתם בהתחשב בגורמי היסוד של שוק הדיור.

עם זאת, הבנק מתריע כי אם הקצב המהיר של עליית המחירים יימשך גם ב-2010, מחירי הדיור אכן יתרחקו מהרמה התואמת את גורמי היסוד של השוק, וייתכן שיהיה מקום לדבר על בועת נדל"ן.

במסיבת העיתונאים שנערכה עם פרסום דו"ח בנק ישראל שלשום נשאל, הנגיד על שכר הבכירים במשק. פישר נזהר שלא לומר דברים חד משמעיים, אך מדבריו עולה כי בנק ישראל רואה בחגיגת השכר בעיה.

עם זאת, גם הגבלת שכר הבכירים בעייתית. בתחום הבנקים, שבו בנק ישראל הוא הרגולטור, נעשו פעולות ראשוניות בלבד. נראה כי בנק ישראל אכן סבור כי יש לטפל בנושא השכר המוגזם, אך השאלה היא באיזו מסגרת ואיך.

בשנתיים האחרונות גדל היקף נטילת משכנתאות חדשות ברוטו ב-56% והגיע ל-65 מיליארד שקל, לעומת 41 מיליארד שקל ב-2006-2007. הגידול המהיר לווה בעלייה של יותר מ-30% במחירי הדיור מאז 2008. העלייה בהיקף המשכנתאות החדשות היא תוצאה של הירידה בשיעורי הריבית במשק, שהגיעה גם לשוק המשכנתאות, והובילה לגידול ברכישת דירות גם כנכס להשקעה.

המשכנתאות הן רכיב מרכזי בנטל החוב של משקי הבית בישראל. בסוף 2009 היוו המשכנתאות כ-50% מיתרת החוב הכוללת של משקי הבית. בשוק המשכנתאות התחוללו בשנים האחרונות תמורות רבות. חלקן של המשכנתאות הצמודות למדד בסך כל המשכנתאות ירד מ-61% ב-2003 ל-35% ב-2009. רמתה הנמוכה של הריבית ב-2009 הסיטה את לוקחי המשכנתאות למשכנתאות לא-צמודות בריבית משתנה, שהריבית עליהן מושפעת במידה הרבה ביותר מהשינויים בריבית בנק ישראל. שיעור משכנתאות אלה בסך המשכנתאות החדשות עלה מאמצע 2008 והגיע ל-77% באמצע פברואר 2009. עד דצמבר 2009 הספיק שיעור זה לרדת ל-51%.

במארס 2008 החל בנק ישראל להגדיל את יתרות המט"ח של ישראל במטרה להשוות את רמתן לרמת החוב קצר הטווח של המשק לחו"ל - כ-40 מיליארד דולר. מאז ועד סוף 2009 גדל היקף היתרות והגיע לכ-61 מיליארד דולר, 150% מהחוב לטווח קצר.

בעת משבר פיננסי, כשהנזילות בשווקים נמוכה, יש יתרון משמעותי ליתרות מט"ח גדולות. ואכן מדינות רבות הגדילו בשנתיים האחרונות את יתרות המט"ח שלהן. שיעור גידול היתרות במדינות אלה היה 25%.

רמת היתרות בישראל הגיעה בסוף 2009 ל-30% מהיקף התוצר - כפול מהממוצע של כלל מדינות העולם למעט ארה"ב. ההצדקה להחזקת יתרות גבוהות יחסית נובעת גם מהסיכון הגיאופוליטי המיוחד של ישראל. בנק ישראל מעריך כי בקרוב ישוב למדיניותו המסורתית של התערבות רק במקרים נדירים. גם היקף היתרות ביחס לתוצר יקטן בהדרגה עם הגידול בתוצר.

קשה לומר שבנק ישראל מצליח לקלוע במדויק ליעדי האינפלציה של הממשלה. למעשה, מדיניות הבנק החטיאה בארבע השנים האחרונות את יעד האינפלציה הממשלתי - 1%-3%.

מה גרם להחטאת היעד גם ב-2009? לפי הבנק, האשמה נופלת על התייקרות חדה של רכיב הדיור במדד המחירים ועליות זמניות של המסים העקיפים ומחיר המים. כעת מצפה בנק ישראל לעמוד ביעדי האינפלציה, והוא צופה כי היא תגיע ב-2010 ל-2.5% - בהנחה ששער הדולר יהיה בסוף השנה 3.8 שקלים.

לפי דו"ח בנק ישראל, רמת השירות בתחבורה הציבורית בישראל ירדה בשנים האחרונות, ומיעוט ההיצע מביא להסתמכות על רכב פרטי.

לפי הדו"ח, מ-2000 גדלו מאוד ההשקעות ברכבת, אולם השוואה של השימוש ברכבת בישראל לקוריאה ולטייוואן - מעלה שתדירות השימוש במדינות אלה גבוהה מבישראל, בין השאר מכיוון שתדירות הרכבות בהן גבוהה יותר והנסיעה מהירה יותר.