"רבינוביץ פגע באינטרס הציבורי בעבור בצע כסף - ולא התחרט"

>> בית המשפט העליון החמיר אתמול בעונשו של יעקב רבינוביץ, ממורשעי פרשת הפטריארכיה היוונית, והעמיד אותו על שש שנות מאסר בפועל במקום ארבע שנים וחצי בפועל ושנתיים וחצי על תנאי שנגזרו עליו לפני כשנתיים בבית המשפט המחוזי בירושלים. עונשו של המורשע השני בפרשה, דוד מורגנשטרן, הוקל, כך שהקנס והפיצוי שהוטלו עליו בבית משפט המחוזי בוטלו - בעקבות קבלת ערעורו ברוב דעות על הרשעתו בסיוע לעבירות מרמה וזיוף. שני אנשי העסקים הורשעו בנובמבר 2007 בעבירות מרמה וזיוף בקשר לפרשת ההונאה של קרקעות הפטריארכיה היוונית בירושלים.



"בחינת מכלול הנסיבות מלמדת כי העונש שנגזר על רבינוביץ אינו משקף את חומרת המעשים שבהם הורשע", קבעו השופטים מרים נאור ויורם דנציגר בפסק דינם. "מקובלת עלינו עמדת המדינה שלפיה מעשיו של רבינוביץ פגעו באינטרס הציבורי בעבור בצע כסף, ללא שהובעה עליהם חרטה מצדו וללא שהכסף אשר נגזל הושב".

לפני כשנתיים גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על רבינוביץ ארבע וחצי שנות מאסר בפועל ושנתיים וחצי על תנאי בגין הרשעה בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט. על מורגנשטרן, שהורשע בסיוע לרבינוביץ בביצוע העבירות, נגזרו שנתיים מאסר, מתוכן שנה וחצי לריצוי בפועל. בנוסף הוטל על רבינוביץ קנס בסך 20 מיליון שקל והוא חוייב לפצות את הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) בסכום של 800 אלף שקל. על מורגנשטרן הוטל קנס בסך 2 מיליון שקל והוא חויב לפצות את קק"ל ב-300 אלף שקל.



"מדובר באחת מפרשיות ההונאה הגדולות והמתוחכמות ביותר שהתרחשו אי פעם בתחום עסקות המקרקעין במדינת ישראל", קבע השופט משה גל בגזר הדין שניתן לפני כשנתיים. המדינה, באמצעות קק"ל, חכרה בשנות ה-50 קרקעות יקרות במרכז ירושלים, שבבעלות הכנסייה היוונית האורתודוקסית. ב-2000 התעורר חשש כי תקופת החכירה עומדת להסתיים וכי יש להסדיר את המשכה. רבינוביץ ומורגנשטרן, יחד עם אדם נוסף שנמלט מישראל, הציגו עצמם בפני קק"ל כמי שיכולים להביא לפתרון בעיית הקרקעות מול הפטריארך היווני, שמת בינתיים. קק"ל העבירה לשניים 20 מיליון דולר, שהיו אמורים להיות משולמים לפטריארך תמורת חכירת הקרקעות, ואולם חלק נכבד מהסכום הגיע לידי רבינוביץ, מורגנשטרן והאדם הנוסף שנמלט מישראל.



לפי הכרעת הדין, כתוצאה משלוש עסקות למראית עין שיזם רבינוביץ, הצליחו השניים להניח את ידיהם על כספי ציבור שהוקצו במיוחד לשם הארכת זכויות חכירה בקרקעות בעלות חשיבות אסטרטגית בשטח של כ-520 דונם. עסקה אחת היתה ביחס לקרקעות בשכונות רחביה וטלביה בירושלים, השנייה היתה לגבי קרקעות בבית שמש והשלישית לגבי קרקעות במתחם הרכבת בירושלים. בין השאר נקבע אז בהכרעת הדין כי רבינוביץ, בסיועו של מורנגנשטרן, זייף את חתימתו של הפטריארך היווני על גבי מסמכים רבים.



"מעורבות הנאשמים במעשי העבירה עלולה לפגוע קשות בסיכויי המדינה להאריך את חכירת הקרקעות בלב העיר ירושלים" ובכך גם "להגדיל את חוסר האמון שבין הפטריארכיה ובין רשויות מדינת ישראל ולהקשות על משא ומתן להמשך החכירה", כתב אז השופט בגזר הדין. עם זאת, בקביעת העונש התחשב השופט בין היתר במצבו הבריאותי הקשה של רבינוביץ, בעברם הנקי של השניים וכן בזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות.



"העדות השאירה רושם שלילי"



השניים, וגם המדינה, עירערו על הפסיקה. המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד אפרת ברזילי, עירערה על כך שמורגנשטרן הורשע רק כמסייע לעבירות שביצע רבינוביץ ולא כמבצע עיקרי, וכי יש להחמיר משמעותית את העונש שהוטל על השניים. מנגד, עירערו המורשעים הן על הרשעתם והן על חומרת עונשם.



השופטים נאור ודנציגר דחו את ערעורו של רבינוביץ על הרשעתו והחליטו לא להתערב בממצאי בית משפט המחוזי. "עיון בעדותו מעלה שהיא חמקמקה ומתחכמת, והדבר רק מחזק את הרושם השלילי שעשתה עדותו כאשר נשמעה בפני הערכאה הראשונה", ציינו השופטים, והוסיפו כי יש להחמיר בעונש המאסר שהוטל עליו לשש שנות מאסר בפועל, בהתחשב במצבו הבריאותי ובגילו. עם זאת, הקנס שהוטל עליו הוקטן מ-20 ל-10 מיליון שקל.



באשר למורגנשטרן קבעו השופטים כי יש לקבל את ערעורו על הרשעתו כמסייע לביצוע עבירות המרמה והזיוף ולדחות את ערעור המדינה. "אין בתשתית הראיות הנסיבתיות שהציגה המדינה כדי לבסס את רף ההוכחה הדרוש במשפט הפלילי מעבר לכל ספק סביר, לשם הוכחת סיועו של מורגנשטרן לביצוע עבירות המרמה והזיוף על ידי רבינוביץ, לא כל שכן לשם הרשעתו בביצוע בצוותא של העבירות האמורות", קבעו השופטים.



לדברי השופטים, "קיים לדעתנו ספק סביר ובלתי קלוש בדבר האפשרות שרבינוביץ לא שיתף את מורגנשטרן בסוד העניינים אף שהאחרון היה נציגו בישראל. בהתחשב ברמת הוודאות הנחוצה במשפט הפלילי, איננו משוכנעים כי למורגנשטרן היה היסוד הנפשי הנדרש ויש לזכותו מחמת הספק בכל הקשור לסיוע לעבירות המרמה והזיוף שביצע רבינוביץ". קביעה זו היתה בניגוד לעמדתו החולקת של השופט אשר גרוניס, שסבר כי יש לדחות את ערעורו של מורגנשטרן בעניין זה.



השופטים הותירו על כנה את הרשעתו של מורגנשטרן בעבירת שיבוש מהלכי חקירה, וקבעו כי לאחר שתתקבל חוות דעת הממונה על עבודות השירות, יינתן פסק דין משלים בעניינו. המדינה יוצגה על ידי עורכי הדין שלמה למברגר וליאורה חילו. רבינוביץ יוצג על ידי עו"ד שמעון דולן ועל ידי משרד שינמן-נגב. מורגנשטרן יוצג על ידי עו"ד אביגדור פלדמן.