יחימוביץ': "האויבים הגדולים של הצעת החוק להגבלת שכר בכירים הם פקידי האוצר"

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אומרת כי כבר בראשית דרכה כחברת כנסת, לפני ארבע שנים, היא ניסתה להוביל מהלך של הגברת השקיפות בשכר המנהלים. "המומחים הסבירו לי כי ברגע שהשכר יפורסם, 'מדד הבושה' יביא לצמצום פערי השכר במשק", היא נזכרת. "כיום מתברר שמרגע שהחלו לפרסם את שכר חמשת הבכירים בחברה ציבורית לא רק שמדד הבושה לא עבד, אלא נוצרה תחרות בין המנהלים למי יש יותר גדול - מי שמרוויח 600 אלף שקל בחודש מרגיש מושפל כי חבריו מרוויחים יותר".



יחימוביץ' מקדמת כעת את הצעת החוק שהגישה עם ח"כ חיים כץ (ליכוד) להקטנת פערי השכר במשק, שתובא היום להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. לפי הצעת החוק, שכרם של בכירי החברות הציבוריות לא יעלה על פי 50 מהשכר הנמוך ביותר של עובד החברה. כץ ויחימוביץ' נלחמים לקדם את הצעת החוק נגד פקידי האוצר והממשלה המתנגדים לה ונגד בעלי ההון והלוביסטים מטעמם, שכבר מצחצחים את החרבות בניסיון להפילה בכנסת.



בראיון ל-themarker מבקשת יחימוביץ' לפרוט את הסיבות שבעטיין היא מבקשת להעביר את הצעת החוק. "שכר גבוה למנהלים של חברת ציבוריות שנסחרות בבורסה בא קודם כל על חשבון המשקיעים והציבור הרחב", אומרת יחימוביץ'. "זהו מסלול עוקף דיווידנד שבמסגרתו יש תחנה בדרך בין רווחי החברה לבין המשקיעים, שבה מורידים חלק מהכסף ונותנים למנכ"ל - זוהי פגיעה במשקיעים.



"בנוסף, משכורות חזיריות יוצרות דמורליזציה גבוהה בארגון. כשאדם מרוויח 1.6 מיליון שקל בחודש - סכום השווה לסך החיסכונות בכל ימי חייו של אדם אחר - נוצרת תחושת התקוממות ואי צדק שזולג לכל שכבות החברה העסקית. "כמו כן, אין קשר בין תוצאות החברה לבין השכר שהמנהלים מושכים לעצמם וגם כשהחברה משיגה תוצאות מרהיבות - לא יכול להיות שהאדם היחיד שאחראי הוא המנכ"ל. גם דרג הביניים אחראי על התוצאות ולכן, התגמול צריך לזלוג גם לרמות הנמוכות.



יחימוביץ' אומרת כי ייתכן שחקיקה אינה בהכרח הדרך הטובה ביותר כדי לבלום את השתוללות שכר הבכירים. "אם הרגולטור היה פועל בנחישות, אז לא היה מתעורר הצורך בחקיקה", היא אומרת. "הצעת חוק זהה עברה בכנסת הקודמת בתמיכתו של שר המשפטים, דניאל פרידמן, והחלה התדיינות עם רשות ניירות ערך משרד האוצר ורשות המסים. הרגולטורים והאוצר עשו כל תרגיל אפשרי כדי לקעקע את הנושא. בכל פעם שאני שומעת את הטענות 'עזבו את החקיקה, הנושא יוסדר בדרך אחרת', אני יודעת בוודאות עמוקה שמדובר בתרגילי השהייה".



"האויבים הגדולים של הצעת החוק הם פקידי האוצר"



יחימוביץ' אופטימית לקראת ההצבעה בוועדת השרים לחקיקה. "חלק גדול מהשרים מבינים את הצורך האקוטי במהלך כזה. לכן יש לנו תמיכה בוועדת השרים ואני מודה לשרים שתומכים לנו ממפלגות העבודה, הליכוד וש"ס".



את בוודאי מודעת לכך שהטייקונים אילי ההון, ראשי הבנקים והלוביסטים יפעילו לחצים על חברי הכנסת לטרפד את הצעת החוק ויש סבירות גבוהה שהם יצליחו בכך. הלא שרים וח"כים רבים כבר פוזלים למשרות במגזר העסקי.



"אין ספק שיהיו ניסיונות סירוס ויופעלו לחצים אדירים וגם אם ההצעה תעבור בוועדת השרים ובקריאה טרומית זו תהיה רק תחילתה של דרך מפרכת. לצערי, האויבים הגדולים של ההצעה הם מי שמתחזים לאנשי מקצוע אובייקטיביים והם בכירי האוצר ופקידיו. בפועל הם הקבוצה שסובלת מניגוד העניינים העמוק ביותר משום שאף אחד מהם לא רואה את עצמו מסיים את הקריירה שלו בשירות המדינה. כולם פוזלים לשוק ההון ואף מדלגים עליו ויש להם אינטרס ברור לא לפגע בשכר העתידי של עצמם".



אם את חושבת ששרים וחברי כנסת חוששים מאילי ההון כי אולי יזדקקו למקום עבודה אצלם לאחר פרישתם?



"אני לא רוצה להיכנס לנבכי הנפש שלהם".



האם הופעלו עליך לחצים מאינטרסנטים לרדת מהנושא?



"כל הזמן מנסים לשכנע אותי לרדת מהעניין ומסבירים לי 'את כל הנזקים', של ההצעה. זה מצחיק אותי, כי ההסברים תמיד מגיעים מאנשים שההצעה פוגעת בהם, כמו בכירים בשוק ההון ושלוחיהם".



את נלחמת במנהלים אבל השכר בחברת חשמל ובגופים שאת תומכת בוועדים שלהם מושחת באותה מידה.



"אין חברה ממשלתית ומגזר ציבורי לרבות צה"ל, שבו קיימים פערי שכר גבוהים כל כך כמו בחברות הציבוריות. גם בחברת חשמל השכר הגבוה ביותר הוא לא יותר מ-50-60 אלף שקל בחודש. כל החברות הממשלתיות וכל המגזר הציבורי לא מגרד את מרגלות השחיתות של מה שמתחרש בשוק ההון".



הראיון המלא מחר ב-themarker