חלב, לחם וביצים במחירים מופקעים

>> השעה 19:00 בערב. אתם פותחים את המקרר ומגלים שכמה מצרכים חסרים לכם כדי להכין ארוחת ערב. בשביל חלב, לחם, וביצים אתם מחליטים לא להוציא את הרכב מהחנייה ויורדים למכולת השכונתית.



מכולות שכונתיות, מינימרקטים וקיוסקים פזורים כמעט בכל מקום בישראל, והם נגישים יותר מהסופרמרקטים הגדולים. נקודות מכירה אלה מציעות מגוון רחב של מוצרים והרבה מאוד אנשים עורכים בהן את הקניות שלהם מטעמי נוחות. לקיוסקים יש יתרון נוסף, שהן פתוחות לרוב גם בשעות שבהן שאר המקומות סגורים.

ברוב המקרים מחירי המוצרים במכולות, במינימרקטים ובקיוסקים גבוה יותר מאשר בסופרמרקטים הגדולים, אבל יש כמה מוצרי צריכה בסיסיים, שהחוק קבע לגביהם מחיר מקסימלי ובכל חנות חייבים למכור אותם במחיר זהה. הרשימה, הכוללת 21 סוגי מוצרים, נקבעה על ידי משרד התמ"ת ומשרד החקלאות, ונמצאת בפיקוחו של התמ"ת.



מבדיקה שערכנו בשיתוף המועצה הישראלית לצרכנות התגלה כי מרבית החנויות מפקיעות מחירים. הבדיקה נערכה ב-31 מכולות, קיוסקים ומינימרקטים, שנבחרו בצורה אקראית, וסך הכל נבדקו 110 מוצרים מפוקחים.



את הבדיקה ערכו נציגים של חברת קמיליון, המתמחה בביצוע סקירות באמצעות לקוחות סמויים, בשש ערים שונות: ראשון לציון, רחובות, רמת גן, תל אביב, חיפה וירושלים. בכל נקודת מכירה נרכשו עד שישה מוצרים שונים מתוך הרשימה, כשבכל מקרה נבחרו המוצרים שנקנו לפי ההיצע שהיה באותה שעה במקום.



מהבדיקה עולה כי רק שתי חנויות מתוך ה-31 (כ-6% מהמדגם) לא הפקיעו מחירים, אך לא כל המוצרים שבפיקוח נמכרו במחירים מופקעים ב-29 החנויות. 46 מתוך 110 המוצרים (58%) שנבדקו, נמכרו במחיר הקבוע בחוק או אף נמוך ממנו. כלומר, רק חלק מהמוצרים נמכרו במחירים מופקעים.



מבדיקת המחירים עולה גם כי הפערים המשמעותיים ביותר בין המחיר המקסימלי כפי שקבוע בחוק לבין זה שנדרש מהלקוח לשלם במקומות שנבדקו באו לידי ביטוי בעיקר במחירי הביצים בגודל l ו-xl, במלח ובחלק מהמקרים גם בחלב.



לעתים נמצאו פערים של 120%-190% מהמחיר המקסימלי. כך לדוגמה, מינימרקט בתל אביב מכר תבנית של 12 ביצים בגודל l במחיר 15.90 שקלים, כשמחירן המקסימלי הוא 10.75 שקלים (148%); בפיצוציה בירושלים מכרו חלב טרה 3% בקרטון במחיר 9.50 שקלים, כשהמחיר המקסימלי שלו הוא 5.95 שקלים (160%); ומינימרקט ברמת גן מכר ק"ג מלח בפיקוח במחיר 3.50 שקלים, כשמחירו המקסימלי לפי החוק הוא 1.83 שקלים (191%).



מעבר ל-31 נקודות המכירה שנבדקו, נכנסו הלקוחות הסמויים של קמיליון לכמה חנויות נוחות של חברות הדלק, במטרה לבדוק אם גם שם מפקיעים מחירים, אך לשמחתנו לא נמצאו מחירים העוברים את המקסימום הקבוע בחוק. גם ברשתות השיווק הגדולות, כמו שופרסל ורבוע כחול, לא נמצאו הפקעות מחירים.



לפי הנתונים בשטח, נראה כי אמצעי ההרתעה כנגד הפקעת מחירים אינם ממש אפקטיביים - רק 34 תיקים משפטיים הנוגעים להפקעת מחירים נפתחו במהלך 2009, אך את פרטיהם מסרבים במשרד התמ"ת למסור לפני מתן פסק הדין.



הקנס היחיד שניתן השנה נגד בית עסק שהפקיע מחירים היה בסך 6,000 שקלים, והוא ניתן על הפקעת מחירי ביצים במינימרקט תל אביבי בשם "סופר בזל" ומנהלו גבריאל פנחס. במשרד התמ"ת אומרים כי גובה הקנס תלוי במספר הפריטים המופקעים והקנסות נעים בין 800 שקלים ל-25 אלף שקלים, כאשר הממוצע הוא 3,000 שקלים.



פוגעים במעוטי אמצעים



מדי שנה רק מתמעט והולך מספרם של כתבי האישום המוגשים בעניין הפקעת מחירים ומגיעים לידי פסק דין.



"להפקעות מחירים של מוצרים שמחירם מפוקח יש פוטנציאל לפגיעה במיוחד בצרכנים מעוטי אמצעים, מכיוון שהפיקוח על מחירים נועד, בין היתר, להגן על יכולתם של צרכנים אלה לצרוך מוצרים בסיסיים", אומרים במועצה לצרכנות ומוסיפים כי "הפקעת מחירים אסורה על פי החוק ומהווה עבירה פלילית. חנות הגובה מחיר הגבוה מהמחיר הקבוע בדין, לא רק שמפרה את דיני הפיקוח אלא גם את איסור ההטעיה שבחוק הגנת הצרכן, שכן היא מציגה מחיר שרירותי, כשהצרכן מניח כי מדובר במחיר הקבוע על פי הדין".



"אני רואה בחומרה את התופעה המתגלה מממצאי התחקיר", אומר עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות. "הפקעת מחירים דווקא באותם מוצרים שלגביהם ביקשה הממשלה להבטיח אספקה סדירה וזולה לכל שכבות הציבור, אינה רק פגיעה בצרכנים, אלה גם מנוגדת למגמה של התחשבות סוציאלית מצד הממשלה".



לדברי עו"ד פלג, כדי להקל על הצרכנים לזהות מוצרים אלה בחנויות פנתה המועצה לסגנית שר התמ"ת אורית נוקד, האחראית על נושאי הצרכנות במשרד, בהצעה להסדיר סימון מבדיל של מוצרים אלה ומחירם בחנויות.



אין מספיק פיקוח



ממשרד התמ"ת נמסר כי פקחיו פועלים בנושא הפקעת מחירים של מוצרים מפוקחים באמצעות ביקורות יזומות, אך לאור מספרן הרב של נקודות מכירה הם גם מסתמכים על הצרכנים, שנמצאים בשטח ורואים את הדברים.



לפי נתוני התמ"ת, ב-2009 נערכו 75,796 ביקורות בעסקים שונים בנושא הטעיות צרכניות, אך רק בחלקן נבדקו הפקעות מחירים של מוצרים בפיקוח. "לפקחים יש תוכניות עבודה וההנחיה שניתנת להם היא להשקיע את האנרגיה שלהם בדברים כבדים יותר", מסבירה צביה דורי, מנהלת מינהל סחר פנים במשרד התמ"ת, ובאומרה "כבדים יותר" היא מתכוונת לנושאים כמו הצגת מחירים על מוצרים, סימון מוצרים, השוואת המחיר על המוצר למחיר בקופה ובדיקת מבצעים.



לדברי דורי, בתי עסק גדולים זוכים לביקור פקח פעם בשנה, אך מקומות קטנים ונידחים יותר נבדקים רק פעם בשלוש שנים: "אי אפשר להגיע לכל מקום, ולכן אנחנו פונים לצרכנים, שברגע שהם רואים שהמחירים מופקעים מעבר לקבוע בחוק, שיעדכנו את מנהלי המקום שהם עוברים על החוק ויפנו אלינו בתלונה נגד אותו עסק. לא צריך לחכות שהמפקח יגיע", אומרת דורי.



סגנית שר התמ"ת אורית נוקד אומרת כי היא מודעת לעובדה כי הקושי העיקרי הוא מספרם הנמוך של הפקחים. "בדיוני התקציב ל-2011 נפעל מול משרד האוצר לעיבוי מערך האכיפה לפיקוח על המחירים", אומרת נוקד ומוסיפה כי "כשם שהוספת עשרות תקנים ליחידה העוסקת באכיפת חוקי העבודה שיפרה בצורה משמעותית את הפיקוח, כך גם הוספת תקנים למערך הפקחים בתחום הצרכנות תגביר את יכולת האכיפה של המשרד".



לאור הממצאים שהתקבלו בבדיקה, ביקש משרד התמ"ת לקבל את פרטי בתי העסק שבהם נמצאו הפקעות מחירים, כדי שהוא יוכל לשלוח את מבקרי המשרד לערוך בהם ביקורות.



מכירים את החוק רק באופן כללי



>> חוק הפיקוח על מצרכים ושירותי תקף כבר מ-1988 ונראה כי רוב הציבור מודע לקיומו, אך לפעמים לא די בעצם הידיעה בלבד.



לפי סקר מכון פאנלס, 80.7% מהציבור מודעים לקיומם של מחירי מקסימום למוצרי צריכה מסוימים, אך 40.7% מתוכם אינם יודעים מהם אותם מוצרים, כך שהידיעה לא מאפשרת להם לדאוג שהחוק ייושם כהלכה.



עוד עולה מהסקר, כי רק 18.1% מהאוכלוסייה מצהירים כי הם תמיד בודקים שהמחיר שהם משלמים למוצר מפוקח אינו מופקע, לעומת 37.9% שטוענים כי אינם בודקים את המחיר בכלל. השאר טוענים כי הם בודקים מדי פעם או לעתים רחוקות.