>> דקות ספורות לתוך הקרנת הבכורה של סרט הדרמה "the room" ב-2003 נשמעו קולות צחוק רמים מכיוון הקהל. "הם כמעט עשו במכנסיים מרוב צחוק" סיפר אחד השחקנים שנכח במקום. "זה היה כישלון מוחלט - חלק אמרו שזה אחד הסרטים הגרועים מעולם".
מדוע אם כן, הסרט עדיין מציג כעבור שבע שנים והצטרף לסל היוזמות הלא מבטיחות שהתבררו בסוף כלהיט? לרוב רעיונות כאלה פשוט נעלמים, וגם אם מישהו זוכר אותם הם כבר מוכתמים בחותמת הכישלון. ואולם, "לכל הרעיונות, גם לאלו שבשוליים, יש ערך", כתב וויליאם טאונסנד מאוניברסיטת ג'קסונוויל בכתב העת הבינלאומי למחקר בניהול ושיווק.
הן טאונסנד והן צ'סברואו מדברים על אותו נושא: איך למנוע מרעיונות שאולי הקדימו את זמנם, להיעלם. צ'סברואו, חוקר רב השפעה מאוניברסיטת ברקלי, כתב הרבה על בעיה זו. במאמרו "ניהול חדשנות פתוחה" מ-2004, בכתב העת "ריסרץ' טכנולוג'י מנג'מנט", הוא מציע כי לאחר שמבטלים פרויקט יש לבחון בזהירות מה קורה לו. לדבריו, החברות צריכות להקים מערכת מעקב אחרי פרויקטים מבוטלים ולבדוק אם הם ממשיכים להראות סימני חיים, ואם כדאי אולי לבחון מחדש את הפוטנציאל הגלום בהם.
טומי ויסו, תסריטאי, במאי וכוכב "החדר", עשה בדיוק את זה. הוא שם לב שאנשים חשבו שהסרט שלו, שמסתיים בהתאבדותו של הגיבור, מצחיק. לכן הוא הוסיף שורה לפרסום הסרט: "חוו את הקומדיה השחורה המוזרה החדשה הזו - זה נהדר". הפרסומת היתה קצת עקומה כמו כל דבר אחר בסרט, מהתסריט המוזר ועד לשיער השחור הארוך של ויסו.
ויסו אולי לא מבין מדוע אנשים חושבים שהסרט שלו מצחיק עד דמעות, אך הוא מבין, כי שווי המוצר נובע מהערכת הצרכנים, ולא מהערכת הארגון המייצר. לעתים קרובות, טוען טאונסנד, רעיון פשוט מקדים את זמנו. לחברות כדאי לשוב ולבחון מחדש את ההמצאות הכושלות שלהם, כדי לראות אם העולם כבר מוכן עבורן, כפי שלמד להכיר את האיכויות הנוספות של "החדר".
הכותב הוא עורך ב"הרווארד ביזנס ריוויו"
***
הסוגיה: מה עושים עם רעיונות שנפסלו או בוטלו?
הפתרון: כדאי לחזור אליהם מדי פעם ולבדוק אם לא הקדימו את זמנם
הדרך: להקים מערכת מעקב שתבדוק האם פרויקטים מבוטלים ממשיכים להראות סימני חיים, ואולי כדאי לבחון מחדש את הפוטנציאל הגלום בהם
harvard business monday morning
מפרסומי בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד
אל תוותרו על רעיונות שכשלו
מאת אנדרו או'קונל
26.4.2010 / 7:03