"גם תמורת 300 מיליון דולר לא הייתי מוכר את החברה"

>> "זה עשוי להיות האקזיט הגדול ביותר שעשיתי. סביר להניח שגם תמורת 300 מיליון דולר לא הייתי מוכר את החברה" - כך אומר אוריאל הלביא, אחד משלושת היזמים של חברת אופלון.



הלביא, ד"ר לפיסיקה, לשעבר מנהל המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק, הוא בעל עבר עשיר בהיי-טק כולל הקמת חברת אופאל שנמכרה לחברת אפלייד מטריאלס, וכן הקמת חברת radiancy להסרת שיער וחברת kailight photonics. מאחוריו שלושה מימושים, הגדול שבהם - מכירת חברת ex technologies לענקית התרופות ומוצרי הצריכה ג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 170 מיליון דולר ב-2003.

ההתלהבות של חיים מר, בעל השליטה בחברת ח.מר שמחזיקה ב- 21.8% ממניותיה של אופלון, לא פחותה. ח.מר תיארה במסגרת הדו"חות הכספיים ל-2009 את השקעתה באופלון, שעוסקת בפיתוח שיטה למניעת התפתחות חיידקים ופטריות באמצעות חומרים ידידותיים לאדם ולסביבה. החברה גם ציינה בדו"חות שאופלון מקיימת מגעים לחתימה על הסכם פיתוח משותף עם חברת משקאות מהגדולות בעולם שמוכרת מאות מיליוני בקבוקי משקה ליום.



התייחסות זו הספיקה כדי להטיס את מניית ח.מר ב-49% מאז הפרסום, כולל עלייה של 7.7% במסחר אתמול במחזור של 13 מיליון שקל - פי 17.5 מהמחזור הממוצע במניה.



אופלון, שנקראה בעבר ביו אקטיביטי, הוקמה ב-2006 על ידי הלביא ושותפיו שמואל בוקשפן, לשעבר המדען הראשי של המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק, וגלב זילברשטיין.



המטרה המקורית של החברה היתה לזהות דרך להוביל תרופות לתוך האברונים (מבנים בתא שכל אחד מהם אחראי על פעילות אחרת כמו נשימה, סינתוז חלבונים או פירוק חלק מחלבוני התא) בתוך התא. אופלון זיהתה את תנאי הסביבה שנוחים להתפתחותו של החלבון המצוי באברונים, חיברה לחלבון חומר פלואורסנטי, ובשלב מאוחר יותר פיתחה דרך למשוך את החלבון שנמצא באברון לדופן התא על ידי יצירת תנאי סביבה בנקודה מסוימת על התא באמצעות פולימר פלסטי.



מטרת התהליך היתה ליצור דרך שתאפשר לחברה להביא את המולקולה הדורשת טיפול לתרופה החלבונית, במקום לנסות להוביל את התרופה לאברון הספציפי בתוך התא - המהלך הנורמלי של פיתוח תרופה שמונחית לתא ספציפי.



"משיכת החלבונים שבאברונים לדופן התא פגעה בפעילותו ואז הבנו שאנחנו יכולים להרוג תא", מספר הלביא. "חקרנו את הנושא במשך שנה וחצי ולמדנו לשלוט בתנאי הסביבה כך שיפגעו בחיידקים אבל לא בתאים הבריאים ובהמשך זיהינו שיטה לתת לפולימר הפלסטי תכונות שיאפשרו לו להרוג חיידקים".



על פי הערכות, אופלון פיתחה פולימרים טעונים שמסוגלים לשנות את מאזן הפרוטונים בתוך התא אבל לא בסביבתו, ובכך לחסל את תא המטרה אבל לא לפגוע בתאים שבסביבתו. הפולימרים כוללים קבוצות חומציות חזקות בעלות p.h נמוך מ-4.5 או בסיסיות חזקות שמסוגלות לשנות את שווי המשקל החומצי בתוך התא ואת המאזן החשמלי בתוכו.



"התחלנו בניסוי בעשרה סוגי חיידקים וראינו שהרגנו את כולם. המשכנו בניסוי בחיסול תאי שמרים ופטריות ותאים סרטניים בהצלחה דומה", מתאר הלביא. "בשלב זה הצגנו את הפיתוח לחיים מר, חבר ילדות שלי מתיכון, ולשמואל קבילי שפיתח בשנות ה-80 טכנולוגיה לייצור נוגדנים באמצעות הנדסה גנטית, שסייעה מאוחר יותר לחברת ג'ננטק לפתח את התרופה herceptin נגד סרטן השד ותרופות נוספות. לא היה קשה לשכנע את מר וגם קבילי התלהב, ובעקבות הגיוס התחלנו לחפש יישומים לטכנולוגיה כדי להבין מה יש לנו ביד לפני שאנחנו מתחילים לדבר עם חברות.



"הבדיקה הראשונה היתה בחלב. ציפינו פלסטיק בחומר שפיתחנו ושמנו בתוכו חלב בטמפרטורה של 30 מעלות במשך כמה שבועות, טעמנו את החלב מדי יום וראינו שהוא לא מתקלקל. עשינו ניסויים דומים בבשר ובגבינה צהובה ובעגבניות. בעקבות ההצלחה פנינו למנכ"ל תנובה אריק רייכמן. תנובה בדקה את הטכנולוגיה באלון תבור וברחובות במשך חודשיים והגיעה למסקנה שהיא עובדת. תנובה שלחו אותנו ליצרני האריזות כדי לעניין אותם בפיתוח. המשכנו בפיתוח היישומים באמצעות פניות לכל מיני חברות - בתחום אבקות הכביסה, חומרי ניקוי ביתיים, חברות מזון ושתייה, מים, תרופות וגם חברות טקסטיל כמו דלתא".



חתן פרס נובל בוועדה



לדברי הלביא, אופלון רשמה עד כה 20 פטנטים ועברה לפסים של פיתוח תעשייתי ועסקי כשהיא חמושה בפרופ' רוג'ר קרוננברג, זוכה פרס נובל לכימיה ב-2006, ודירקטור בטבע שמכהן בוועדה המייעצת של אופלון.



המגעים המתקדמים ביותר של אופלון הם עם חברת משקאות מהגדולות בעולם. הלביא אינו מוכן לנקוב בשמה אבל מהתיאור בדו"חות הכספיים של ח.מר די ברור שמדובר בקוקה קולה. חברת המשקאות ערכה ברבעון הרביעי של 2009 מבחן ל-100 בקבוקים של אופלון ששהו כחלק מהניסוי בטמפרטורת החדר לתקופה של חודשיים וחצי.



הבקבוקים מולאו בשני סוגי משקאות שהוכנסו להם במתכוון כל סוגי החיידקים שמקלקלים את המשקה, כולל אלה העמידים בחום. הבקבוקים מנעו בהצלחה כל התפתחות של חיידקים. בעקבות ההצלחה הואצו המגעים לחתימה על הסכם פיתוח משותף. הלביא מעריך שבתוך שנתיים יידע אם חברת המשקאות אכן מתכננת להכניס את הטכנולוגיה לקווי הייצור שלה או שבכוונתה להרדים אותה. "זו גם הסיבה שאנחנו לא מעוניינים לקבל השקעות מחברות בקנה מידה זה ומקיימים במקביל מגעים עם חברות אחרות של משקאות אחרים", הוא מטעים.



הלביא מצין יישומים נוספים כמו יצרני מיצים, תה, ומשקאות אנרגיה שכיום מחממים את המשקאות ל-60 מעלות כדי להרוג את החיידקים ונאלצים לבצע מילוי אספטי, כלומר בסביבה דומה לזו שבחדרים נקיים, ולכלול חומרים משמרים במשקה. "כיום הם מחממים את המשקאות בתהליך של hot fill לפני מילוי הבקבוק, עובדה שמצריכה את חברות המשקאות לעלויות אנרגיה גבוהות ולהשקעה של 7-8 סנטים לבקבוק אותם תוכל אופלון לחסוך בנוסף להארכת חיי המדף של המוצר.



"יש לנו שני מכשולים", אומר הלביא. "מכשול רגולטורי לקבלת אישור fda (מינהל המזון והתרופות האמריקאי), שהוא להערכתי קל יחסית משום שאנחנו לא פולטים שום דבר לסביבה, ומכשול ייצורי שהוא משימה רצינית יותר. עלינו לספק לחברות המשקאות פתרון שכרוך בשינוי מינימלי בקו הייצור ולספק כמויות ענק באיכות גבוהה".



אופלון אינה מסתפקת בתעשיית המשקאות על אף הפוטנציאל הגדול הגלום בה. "פיתחנו קטטר לדרכי השתן שלא מתפתחים עליו זיהומים. לקחנו את דרישת ה-fda לעמידות בפני עשרה סוגי חיידקים והצלחנו להרוג את כולם".



מוצרים אחרים שנמצאים בפיתוח הם אגד מדבק שצופה בג'ל ויריעה דביקה שעשויה מאותה תערובת של חומרים; שניהם מיועדים לטיפול בנגעי עור כמו אקנה ופצעים מזוהמים.



אופלון מעריכה שתוכל להשיק מוצר בתחום טיפול העור בתוך שנה, צנתר אנטי מיקרוביאלי בתוך שנה וחצי ובקבוקים למשקאות קלים בתוך שנתיים. לוחות זמנים אלה יצריכו את החברה לגייס הון כדי לממן את המשך הפיתוח והניסויים. אופלון גייסה עד כה 7 מיליון דולר, כולל 2.4 מיליון דולר בדצמבר 2009 באמצעות הנפקת זכויות לבעלי המניות הקיימים של החברה לפי שווי חברה של 12 עד 18 מיליון דולר לפני ההשקעה בכפוף לעמידה באבני דרך. לדברי הלביא בכוונת החברה לגייס במחצית השנייה של 2010 סכום של 10-15 מיליון דולר לפי שווי מינימלי של 50 מיליון דולר לפני ההשקעה.