נבחרת החלומות של החתולים השמנים

לרגע סמי פרץ כבר חשב שהשרים יגלו אחריות וישימו סוף לחגיגת השמנת של החתולים השמנים - אבל התרגילים הפוליטיים של "מר כלכלה" הוכיחו אחרת. טור לא אופטימי

סמי פרץ

אתמול בבוקר נדמה היה שהצעת החוק המהפכנית של הח"כים שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד) תאושר על ידי ועדת השרים לחקיקה, ותעלה על מסלול מהיר לחקיקה. עבודת שטח מעולה של שני הח"כים הבטיחה להם התגייסות של שרים רבים שהתחברו לרעיון להגביל את שכר המנהלים. אבל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא נתן את דעתו להצעה הזו עד כה, הבין כבר בשלב מוקדם של הבוקר - לאחר שקרא את העיתונים - שהוא הולך להיתקל במארב חקיקתי שעשוי להביך אותו.

נתניהו הוא הרי "מר כלכלה" מאז הקדנציה המוצלחת שלו כשר האוצר, וההצעה הזו תפסה אותו בלתי מוכן - לא עם משנה סדורה ולא עם גייסות מתאימים בוועדת השרים לחקיקה. לכן, וכדי למנוע מבוכה מיותרת, הוא בחר להטיל את מלוא כובד משקלו כדי לטרפד את ההצעה. בישיבת "שרינו" של שרי הליכוד, נתניהו דפק על השולחן ודרש: תתנגדו להצעה, או שתפעלו כדי לדחות אותה.

בלהט ההתנגדות, אמר נתניהו את מה שיחימוביץ' וכץ ביקשו לשמוע יותר מכל: הוא הודה שיש בעיה בתחום שכר המנהלים. לשיטתם, הכרה בבעיה היא מחצית הדרך לפתרונה. לאחר ישיבת שרינו, שוחחה יחימוביץ' עם שר האוצר, יובל שטייניץ, ועם שר המשפטים, יעקב נאמן. כץ זכה לשיחת טלפון מנתניהו. השרים ונתניהו הבטיחו לשני הח"כים לפעול להקמת ועדת שרים שתדון בדרכים לטיפול בבעיית פערי השכר במשק.

מרגע שנתניהו הכיר בבעיה, היה קל יחסית להשיג את דחיית הדיון בוועדת השרים למועד אחר. יחימוביץ' וכץ קיבלו הכרה בכך שיש בעיה - ונתניהו קיבל זמן. כעת נותר לראות מה ייעשה בזמן הזה. האם הוא יוקדש למריחה ומסמוס, או שמא לגיבוש מדיניות אמיצה ומעמיקה בכמה מחלות קשות של המגזר העסקי בישראל, שהשכר הגבוה ופערי השכר הם רק אחד הסימפטומים שלה.

הרכב מבשר רעות

הרכב ועדת השרים שנבחר לדון בסוגיה אינו מבשר טובות. חברים בה שטייניץ, שכבר הביע את דעתו נגד החוק; ונאמן, שמחובר היטב למגזר העסקי מתוקף בעלותו על משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן. גם יצחק (בוז'י) הרצוג, המקושר אף הוא לאותו משרד עורכי דין, יושב בוועדה. לצדם יישבו גם השר בנימין בן אליעזר שמתעב את יחימוביץ', וראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל, שדעתו נגד החוק נחרצת. אתמול הוא סינן בזעף ש"תומכי ההצעה לא מבינים כלכלה. זה יבריח את החברות הישראליות לחו"ל כי שם אין פיקוח על השכר".

הרכב הוועדה לא נראה כמו נבחרת החלומות של מי שרוצה לראות כאן שינוי בתחום השכר, ובבעיות שורש כמו ריכוזיות גבוהה ותחרותיות נמוכה שמהן צומחת בעיית השכר.

הבשורה הטובה היא שלוועדה הזו יצטרכו לעלות, בזה אחר זה, כל הרגולטורים ולהסביר איך הם רואים את הבעיה ומה בדעתם לעשות כדי לטפל בה. הרווח של הציבור מהמהלך הזה הוא שלראשונה יתקיים דיון ברמות הבכירות של הממשלה והפקידות הכלכלית המובילה. זו תהיה הזדמנות טובה להתרשם מי פועל למען כלל הציבור, ומי רואה רק את טובתם של כמה מאות מנהלים ובעלי עסקים שנהנים כיום מההפקרות.

פתרון החקיקה אינו רצוי. הפתרון המועדף הוא למסד נורמות שיישענו על טיפוח הכישרון וההצטיינות מחד, אך גם על עקרונות חשובים אחרים, ובהם יצירת קשר בין שכר לביצועים, תגמול על הישגים ארוכי טווח ומניעת פערים מוגזמים בין דרגים שונים בארגון.

אבל אולי ההצעה הכי נכונה לטיפול בתחום השכר, היא ליצור סימטריה בין רמת החופש הכלכלי של הצרכנים ומידת התחרותיות בענף מסוים, לבין החופש בקביעת תגמולי השכר באותו ענף. יש ענפים רבים במשק שבהם אין לצרכן חופש כלכלי אמיתי, והתוצאה היא חופש מוחלט של המנהלים במשיכת שכר מופקע. אם קנדל, הכלכלן היחיד בוועדה, מעוניין לקדם את הדיון ולא לעצום את עיניו כלפי בעיה מחריפה והולכת, עליו לקדם את עקרונות השוק החופשי לא רק מנקודת מבטם של המנהלים, אלא גם מנקודת מבטם של הצרכנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully