מגדלי עופות בגליל השביתו את הלימודים ב-26 מושבים במחאה על הרפורמה בענף הלול

מגדלי העופות ב-26 מושבים לאורך גבול לבנון סגרו הבוקר את שערי המושבים ומנעו מהסעות התלמידים להיכנס למושב ובכך גרמו להשבתת לימודים כללית. בשל סגירת השערים כ-80% מתלמידי בתי הספר במושבים הללו לא הגיעו היום ללימודים.



חלק מהתלמידים הצטרפו להורים שכינסו אסיפת מחאה על כביש הצפון בסמוך למושב אביבים. באסיפה השתתפו כ-600 מגדלי עופות ובני משפחותיהם. סגירת השערים ואסיפת המחאה הם חלק מצעדים שנוקטים 2,100 מגדלי העופות להטלה במושבי העימות במחאה על החלטת הממשלה להעתיק את הלולים אל מחוץ למושבים ולהקימם מחדש במרכזי גידול מחוץ למושבים בהם יכיל כל לול כ-65 אלף מטילות, לעומת כ-2,000-1,500 כיום. על פי נתוני משרד החקלאות ההשקעה בהעתקת הלולים ובהקמתם מחדש תסתכם בכ-450 מיליון שקל, מחציתה תוטל על בעלי הלולים והיתרה תתוקצב על ידי המדינה.



מטרת הרפורמה שאותה יזם שר החקלאות שלום שמחון, היא לעודד הקמת מיזמי תיירות, הארחה ועסקים קטנים במושבים שמתקשים להקימם כיום בגלל מטרדי הריח, הזיהום, הלכלוך, הזבובים ואיכות הסביבה שגורמים הלולים המיושנים, שרובם הוקמו עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת.



הלולים החדשים מתוכננים להיות ברמת איכות סביבה גבוהה ויתבססו על טכנולוגיה מתקדמת שפותחה בעיקר בהולנד אך הונהגה גם במדינות אחרות באיחוד בהן הלול מנוהל בידי רובוטים.



בעלי הלולים במושבי הגליל שהקימו "עמותה להצלת המשק החקלאי המשפחתי בישובי גבול הצפון", טוענים כי משרד החקלאות כופה עליהם במסגרת הרפורמה הקמת שותפויות, השקעות עתק, מתן ערבויות וחתימת חוזים שיחזירו את המושבים לתקופת ארגוני הקניות והערבות ההדדית, שהביאה למשבר הכלכלי הגדול שפקד את המושבים בישראל בשנות ה-90. במשבר זה צברו המושבים וארגוני הקניות שלהם חובות עתק במיליארדי שקלים ונדרשה חקיקה מיוחדת של הכנסת כדי לחלץ אותם מהחוב.



עוד טוענים הלולנים כי הרפורמה תקטין את הכנסתם ותביא בכך לפרישת מאות של עוסקים עצמאיים מהענף, שיאלצו למכור את מכסות יצור הביצים שלהם לבעלי ההון שיעסיקו בחוות גידול העופות עובדים זרים והלולנים העצמאיים המונים יותר מ-2,000 משפחות יאלצו לבקש קצבת סעד. יו"ר העמותה יוסי אדוני, אמר כי בכוונתה להגיש עתירה לבג"צ נגד שר החקלאות והממשלה.



משרד החקלאות מסר בתגובה כי הרפורמה בענף הלול היא מחויבת המציאות ובראש וראשונה נועדה להגן על בריאות הציבור כמו גם על בריאות העופות, איכות הסביבה ופרנסת מגדלי העופות שרובם ככולם מתגורר בפריפריה.



עוד נאמר בתגובת המשרד כי לולי ההטלה בישראל הוקמו לפני עשרות שנים והם ישנים, נמוכים וצפופים ובעלי גגות אזבסט בדרך כלל ומרביתם הוקמו ומופעלים ללא רישיון עסק. כמו כן הם המוקמים בלב הישובים בצמוד לבתי המגורים ותנאי הסניטציה בהם אינם עומדים בדרישות וטרינריות אלמנטריות. מצב זה הוא קרקע פורייה להתפרצות מחלות ולהתפשטותן ללולים ולישובים סמוכים, לפגיעה בבריאות העופות ובמחלות מסוימות גם איום על בריאות הציבור (סלמונלה, שפעת העופות ועוד). בנוסף לכך מתווה הרפורמה מאפשר ללולנים לקבל מענק בגובה 50% מההשקעה והמימון הנותר יינתן להם בתנאים נוחים במיוחד. בנוסף לכך יפעל שר החקלאות להאריך את תוקף חוק הגליל ב-7 שנים נוספות (עד 2017).



משרד החקלאות מדגיש בהודעתו כי אין במתווה הרפורמה כל חיוב לבעלי הלול להצטרף אליה ולפנות את לוליהם ממרכזי המושבים אך הם ידרשו לעמוד בתקנות הרישוי המחמירות שיוטלו עליהם. מזכיר ארגון מגדלי עופות יעקב כהן קרא למגדלי העופות בגליל לחדול מפעולות המחאה ולהצטרף לרפורמה שהיא מחויבת המציאות מפני שלא ניתן להמשיך לגדל עופות בלולים לא מוסדרים.