"את אומרת בפייסבוק את מה שאת חושבת - ופתאום חברה עושה מזה קמפיין"

>> אלפי בני נוער בישראל חיים, אוכלים ונושמים במרחב הווירטואלי - ובפייסבוק בעיקר. שישה מהם יפגשו ביום ראשון הבא בוועידת האינטרנט של themarker וישתתפו בפאנל שינחה יוני סער, בעליה של חברת פרומרקט, אודות הרגלי השימוש באינטרנט של הצעירים בישראל. לקראת הוועידה הם מספרים על הרגלי הגלישה שלהם, דעתם על מותגים ושיווקם ברשת ועל כוחם של הגולשים.



"מותג שמדבר אלי זה מותג שלא משקר לי או מוכר לי הבטחות שווא", מצהירה שיראל טביב (17) מהרצליה, מדריכה בבני עקיבא עם 500 חברים בפייסבוק. "קוקה קולה, למשל, לא צריכה לפרסם מבחינתי, אני מכורה ממילא. אם חנויות בגדים שאני אוהבת ייתנו קופונים ויעדכנו מה חדש בחנות - אני בטוח אגיע".

"מה שמדבר אלי זה מותג מגניב, אירוע שמפנק אותי או פרסומות מגניבות ומצחיקות", אומרת לירז ירושלמי (16) מכפר סבא, שלה 560 חברים בפייסבוק. "אם אני אוהבת את המותג עצמו לא צריך להבטיח לי הטבות".



"שידברו אלי בגובה העיניים", מבקשת שיר פלדמן (17.5) מרמת גן, עם 3,350 חברים בפייסבוק. "שיהיה לי משתלם, אם זה הטבות, קופונים והנחות, או שיהיו סרטונים מעניינים שיראו שמתייחסים למה שאנחנו אומרים - שיש לנו כוח".



ומה לא מדבר אליך?



"אותי מעצבן כשמנסים לפנות אלינו עם פרסומות שמשקיעים בהן הרבה כסף בלי קשר לכלום". אני אוהבת פניות שמגיעות בגובה העיניים, כמו הקמפיין של מילקי. בן נוער פתח קבוצה 'גם אני רוצה שיוציאו מילקי רק עם הקצפת', ושטראוס נענתה לקריאה והוציאה מהדורה מיוחדת של מילקי רק עם קצפת. זה מעניק תחושה שבאמת הנוער יכול להשפיע ומתייחסים למה שאנחנו אומרים".



את מרגישה שהרשת מעניקה יותר כוח ממה שהיה לבני נוער בעבר?



"ללא ספק יש לנו יותר כוח. כיום כל אחד כותב ואומר בבלוג שלו או בפייסבוק מה שהוא רוצה או חושב והחברות מגיבות אלינו. את אומרת מה שאת חושבת - ופתאום עושים מזה קמפיין. נוער נורא אוהב להזדהות אחד עם השני ולהרגיש שהוא לא לבד, ולכן קבוצות שפונות לבני נוער הולכות וגדלות וצוברות כוח, במיוחד כשמדברים על נושאים שחשובים לנו".



שקד אילן (17), יחצ"ן מסיבות משערי תקווה, עם 3,000 חברים בפייסבוק, לא רק יודע מה מדבר אל בני הנוער, הוא גם עושה בזה שימוש בעצמו: "לבני הנוער אין כסף, הם אוהבים לקבל דברים חינם. במסיבה אני מפנק אותם בסוכריות גומי, שיערות סבתא, כל מה שייתן להם תמורה לכסף. זה פוגע ברווחים בצורה מינורית, אבל משתלם לי בטווח הארוך".



פייסבוק היא כלי העבודה העיקרי של אילן. "פעם, כדי למכור כרטיסים במכירה מוקדמת הייתי צריך לנסוע להרצליה, אשדוד ורעננה", הוא מספר. "כיום אני רושם אנשים דרך הפייסבוק. הם מגיעים לקופות והשם שלהם כבר רשום, והם קונים כרטיס במחיר של מכירה מוקדמת. בזמן שאני חוסך, אני מוכר יותר כרטיסים".



מה התפקיד של פייסבוק בכל הסיפור הזה?



"פייסבוק היא המשחק המקדים לדבר האמיתי. כשאני מדבר עם הקהל שלי לפני מסיבה, אני מנסה להעצים את ההתרגשות לגבי המסיבה עם תצלומים וצילומי וידאו ממסיבות קודמות ומספר מי הדי.ג'יי. אבל את החיים האמיתיים של המסיבה עצמה אי אפשר להחליף או לזייף. המוניטין האמיתיים שלי נבנים מהמסיבות בשטח - אם הן טובות, אם אני עומד בהבטחות, זה הדבר האמיתי וזו השורה התחתונה".



גם עמרי חיון (18.5) מרחובות, שלו 1,248 חברים בפייסבוק, עובד ברשת. יש לו בלוג בשם "בדרך לתהילה" בתפוז, הוא מנהל עמודים של מתמודדי "האח הגדול" בפייסבוק, כותב ב"מעריב לנוער" ומדי פעם מכין כתבות ל"חדשות הבידור". ב"כוכב נולד" האחרון היה זה חיון שגרם להדחתו של המתמודד עומר אדם, משום שפירסם כי אדם הוא מתחת לגיל המותר.



חיון מקדם בבלוג שלו קמפיינים אינטרנטיים, כמו זה של פאנטה או של תוכנית הרדיו "זהבי עצבני". "אני חושב שיש לי כוח להשפיע. יש הבדל אם אני אומר לבני נוער 'בואו תראו איזה קמפיין יש לפאנטה' או אם אחרים אומרים את זה", הוא מסביר. אם אני אפנה לבן נוער ואגיד לו 'תעשה כך וכך', זה יותר טוב מסתם פרסומת".



לקבל החלטות בטוויטר



"כרגע כמעט כולם נמצאים בפייסבוק. יש את פייסבוק ויש את השאר", אומרת מרי מישל (15), שעלתה מגאורגיה לפני שבע שנים וכיום מנהלת פורום ב-4girls ובעלת 350 חברים בפייסבוק. "אבל לפייסבוק יש מגבלות. היא נועדה להישאר בקשר ולהעביר את הזמן. האתרים האחרים נותנים לך להתעניין בדברים אחרים ובאנשים אחרים מחוץ למרחב שלך".



"דרך האינטרנט אני סוגרת מעגל עם העולם שבחוץ - גם של חילוניים וגם של דתיים. לדוגמה, אחרי 'ארץ נהדרת' כולם פתאום התחילו להגיד 'ושיראל', ואני לא הבנתי מה הקטע. בסוף נכנסתי לראות את זה באינטרנט והבנתי".



פייסבוק החליפה את החיים האמיתיים?



אילן: "ממש לא. יש את פייסבוק ויש את החיים האמיתיים. אני עושה את האיזון. הפייסבוק נועד רק להעביר אינפורמציה - מתי נפגשים, לאן יוצאים, מי בא. כשאתה יושב עם חברים אתה מעביר אתם צחוקים, את זה אתה לא יכול לעשות בפייסבוק. גם כדי להתחיל עם בנות - אין תחליף למבטים ושפת גוף. גם אם מכירים בפייסבוק או ג'יי דייט, כדי לעבור לדבר האמיתי חייבים להיפגש".



"דרך פייסבוק אני יכולה לראות איפה כולם נמצאים, מה הם חושבים, מה הם עשו", אומרת ירושלמי, הגולשת בקביעות ברשת, בעיקר דרך המכשיר הסלולרי שלה. "יש את הקטע של אירועים שאני רוצה לדעת אם כדאי לי להיכנס אליהם או לא. אם אני מתלבטת אם להיכנס למסיבה, אני יכולה לראות איזה אנשים באים, מי מהחברים שלי מגיע וכמה מגיעים, ולפי זה להחליט אם להיכנס או לא. זה עוזר לי גם להיות ספונטנית וגם לעשות את ההחלטות הכי טובות בעבורי באותו רגע. עם האפליקציה של פורסקוור, למשל, כל אדם שיש לו מכשיר חכם, אני יכולה לדעת איפה הוא נמצא. אם אני נמצאת עם חבר באותו מקום בקניון או בים, אני יכולה לדעת על זה מיד ולקבוע אתו".



"בטוויטר", אומרת ירושלמי, "אם יש משהו כשאני מתלבטת לגביו ולא יודעת להחליט, אני מעלה שאלה ועונים. הייתי באיזו חנות תיקים ולא ידעתי איזה תיק לבחור, אז צילמתי את שניהם ושאלתי מה כדאי. אנשים הגיבו ולפי זה קניתי. גם אפשר להחליט ככה איפה לאכול. הייתי למשל בהרצליה ולא ידעתי אם ללכת למקס ברנר או לאגאדיר. שאלתי בטוויטר וכולם אמרו לי - 'ברור שמקס ברנר', אז הלכתי לשם. כשאני גולשת בסלולר, החברים שלי כל הזמן אתי".