אתה עני? שלם ריבית של 100%

>> בשנים האחרונות, נחשב הרעיון של מתן הלוואות קטנות לעניים בעולם המתפתח נוסחה מוצלחת שעשויה לשפר את החיים אפילו לחסרי הכל. שחקנים כמו נטלי פורטמן ומייקל דאגלס תרמו את שמם למען המטרה. מוחמד יונוס, הכלכלן שפיתח את השיטה על ידי הלוואות לאורגי סלים בבנגלדש, זכה בפרס נובל לשלום ב-2006.

אך התופעה צברה פופולריות כה רבה, עד כי אפילו התומכים הנלהבים ביותר שלה כעת תוהים לגבי הכיוון שבו היא מתקדמת. בנקים ומוסדות פיננסיים הגדולים, שנמשכו לאפשרות של רווחים גדולים אף מההלוואות הקטנות ביותר, שולטים כעת בתחום, וחלקם גובים ריבית שעשויה להגיע ל-100% או יותר.



"יצרנו את המיקרו-מימון כדי להילחם בהלוואות בריבית קצוצה. לא יצרנו את המיקרו-מימון כדי ליצור כרישי הלוואות חדשים (מלווים בריבית קצוצה)", אמר באחרונה יונוס בכנס באו"ם. "המיקרו-אשראי צריך להיתפש כהזדמנות לסייע לאנשים לצאת מהעוני בדרך עסקית, ולא כהזדמנות להרוויח כסף על גבם של העניים".



המהומה בנוגע לשימור ההילה הקדושה של התחום מתמקדת בעיקר בשאלות מהי ריבית סבירה, כמה רווחים ניתן לגרוף ומה נחשב ניצול. המאבק על גובה הריבית אף הביא לחקירה בקונגרס, וועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים תערוך השנה שימוע שיבחן, בין היתר, האם חלק ממוסדות המיקרו-מימון מנצלות את העניים באופן לא הוגן.



בשונה כמעט מכל אתרי האינטרנט של מוסדות המיקרו-מימון ברחבי העולם, אתר האינטרנט של טה קרימוס, חברת הלוואות מקסיקנית, אינו כולל אפילו עדות אחת של לקוח משגשג. לא תמצאו שם אישה קורנת שמרוויחה כסף לראשונה ממכירת סבון מביתה, לדוגמה. הריבית והעמלות שגובה טה קרימוס הן הגבוהות בעולם המיקרו-מימון, טוענים אנליסטים, עם ממוצע שנתי של 125%.



הממוצע במקסיקו עצמה הוא 70%, לעומת ממוצע עולמי של 37% בריבית ועמלות - טוענים אנליסטים. מוסדות המיקרו-מימון במקסיקו גובים ריבית כה גבוהה רק משום שהם מסוגלים לעשות זאת מבלי לתת על כך את הדין, אמר עמנואל ג'אבוי, מנכ"ל פלנט רייטינג, חברה צרפתית עצמאית המעריכה מוסדות מיקרו-מימון.



אפילו מלווים פרטיים קטנים, שיכולים להעניק הלוואות של 20 דולר או יותר דרך אתרי אינטרנט כמו kiva או microplace, עשויים לבסוף להשתתף בעיסוק שמתברר כנצלני. אותם אתרי אינטרנט מודים כי אינם יכולים להבטיח את גובה הריבית הנגבית מהלווים. ואכן, הריבית הריאלית עשויה להיות גבוהה בהרבה.



הסוגיה נהפכת לסבוכה יותר, בין היתר משום שקשה לומר היכן עובר הגבול בין הלוואה "חברתית" ובין הלוואה נצלנית; וגריפת רווחים, בכל מקרה, היא חוקית לחלוטין. care, ארגון הומניטרי מאטלנטה, ייסד מוסד מיקרו-מימון בפרו ב-1997. ההשקעה הראשונית היתה כ-3.5 מיליון דולר, כולל 450 אלף דולר מכספי משלם המסים. אך בסתיו שעבר, בנקו דה קרדיטו, אחד הבנקים הגדולים בפרו, קנה את המוסד תמורת 96 מיליון דולר, מתוכם care גרפה 74 מיליון דולר.



תעשיית המיקרו-מימון, עם נכסים בסך יותר מ-60 מיליארד דולר, כבר אינה מבוססת על צדקה. אליזבת ריין, שמנהלת את המרכז להשתייכות פיננסית (cfi), אמרה בעדותה בקונגרס כי הבנקים ומוסדות הפיננסיים משרתים השנה 60% מהלקוחות. ארגונים עצמאיים משרתים 35% מהלקוחות, ואיגודי האשראי והבנקים הכפריים מספקים הלוואות רק ל-5% מהלקוחות.