פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דרוש שימוע לשוק בישראל

      דפנה מאור מחברת בין פרשת בנק ההשקעות גולדמן סאקס לסוגיית שכר המנהלים בישראל, וטוענת כי בימים אלו כבר לא שואלים כמה מרוויחים או מפסידים אלא כמה חטאנו וכמה נענשנו

      הסנאט האמריקאי ידון היום בפרשת בנק ההשקעות גולדמן סאקס. נדמה כי בימים אלה סוגיות מוסריות מעסיקות את שוק ההון, משתתפיו, הצופים בו והמנהלים אותו יותר מאי פעם. במקום לשאול כמה מרוויחים או מפסידים, שואלים מדי יום כמה חטאנו וכמה נענשו.

      פרשיית גולדמן סאקס, שנאשם בהונאת המשקיעים, היא דוגמה לכך. גם הדיון שעלה למדרגות חדשות בעניין בכירים בעולם ובישראל הוא כזה, וכך גם הגילויים החדשים על שחיתויות במסדרונות השלטון שבהם היו מעורבות חברות ציבוריות.

      גולדמן סאקס זכה אתמול להגנה מפרשן שאין לחשוד בו בהטיה. פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל וכלכלן ליברלי, כתב כי האימיילים שבהם מתגאים בכירי הבנק ברווחים שגרפו מהימור נגד שוק המשכנתאות, אינם מעידים על הפרת החוק.

      התוצאה החשובה יותר של הדיון שיתנהל היום בסנאט אינה הרשעה, כי אם הבנה והכרה של הציבור האמריקאי והממסד הפוליטי בליקויים של המערכת הפיננסית. זהו "רגע פקורה" של גולדמן ושל המערכת הפיננסית האמריקאית. פרדיננד פקורה עמד בראש ועדת החקירה שהוקמה ב-1932 בעקבות מפולת וול סטריט ב-1929 והובילה לשידוד מערכות רגולטורי נרחב שהחזיק מעמד עד שנות ה-80 של המאה ה-20.

      למידת לקח בנוסח פקורה היא גם אחד הדברים הבוערים ביותר על סדר היום בישראל, שוק ההון שלה, מנהליה הבכירים והציבור שלה. הממשלה הצליחה לדחות - לדחוק כנראה לשוליים - את הדיון בהצעת החוק להגבלת שכר בכירים. זכותו של הציבור, בעל המניות העיקרי של תאגידים אלה, להגנה מפני בוזזים ועושקי קופות היא ברורה מאליה. עם זאת, המעשיות שבהצעת החוק אינה ברורה, ולו משום ההשפעה של בעלי ההון על השלטון.

      השחיתות שנחשפה באחרונה אינה מפתיעה, שכן הכוח משחית. חובבי השלטון הם גם לעתים תאבי בצע. מנגנוני בקשיש נוסח השלטון העות'מני משמנים את גלגלי הרשויות המקומיות, ובמנגנונים הממלכתיים יש לא פחות סיאוב. מצער מכל הוא הרפיון וחוסר הנכונות שלנו לעשות מעשה ולטהר את ביבי השופכין שגואים לרגלינו. אפילו בקירגיזסטאן ותאילנד, שאינן ידועות כמופת לנקיון כפיים, נוקעת לפעמים נפשו של העם מהשחיתות והוא עושה מעשה. לנו תמיד יש תירוץ לשעת דוחק - המצב הביטחוני.