השדולה לקידום תעשיית ההיי-טק בישראל, בראשות ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ממשיכה לעבוד במלוא המרץ ומנסה באמצעות שתי הצעות חוק חדשות לתקן כמה בעיות מהותיות הקיימות מזה שנים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. הצעת החוק הראשונה, שקרמה עור וגידים בסיוע איגוד תעשיות ההיי-טק (לשעבר איגוד קרנות הון סיכון), נוגעת לאיזון חלוקת רווחים במקרה של מכירת חברה (קרי אקזיט).
בעסאות רבות הקשורות לחברות סטארט אפ ישראליות, אשר קיבלו מימון מהמדען הראשי, מתעורר הצורך להעברת ידע מחוץ לישראל במסגרת מכירת החברה. בקרב רוכשים פוטנציאליים של חברות הזנק ישראליות (בעיקר חברות בינלאומיות) קיים צורך לדעת בוודאות מה יהיה "המחיר" אשר עליהם לשלם למדינה בגין הוצאת הידע מישראל בעת מכירת החברה.
התיקון המוצע במסגרת הצעת החוק מסיר את אי הוודאות הקיימת כיום באשר למחיר. הדבר מתבצע
באמצעות תיקון שני עיוותים. כיום, חישוב הסכום הבסיסי עלול להתבצע אך רק לפי ההשקעות במו"פ ולא מתחשב בסך הכולל של ההשקעות. בנוסף אחוז התמורה מחושב על פי הנתח של המדען הראשי מסך ההשקעות בחברה, אך האחוז הוחל על כלל התקבולים בגין מכירת החברה. לפי התיקון המוצע האחוז מוחל אך ורק על הנתח בתקבולים של המשקיעים הפיננסים.
לדוגמה: חברה שמבנה ההשקעות שלה הוא כדלקמן: השקעת מדען ראשי מיליון שקל, סך השקעות פיננסיות 10 מיליון שקל (לרבות השקעת המדען הראשי), כאשר המשקיעים הפיננסיים מחזיקים 70% מהחברה. לפי התחשיב כיום, אם החברה נמכרה ב-100 מיליון שקל, יקבל המדען 10% מ-100 מיליון שקל, כלומר הוא 10 מיליון שקל; המשקיעים הפיננסים יקבלו 70% מתוך 90 מיליון שקל, כלומר 63 מיליון שקל, והיזמים יקבלו 30% מ-90 מיליון שקל, כלומר 27 מיליון שקל.
לפי התחשיב החדש יקבל המדען 10% מנתח התמורה של המשקיעים הפיננסים, 70 מיליון שקל. המדען הראשי יקבל 7 מיליון שקל, המשקיעים הפיננסים יקבלו 65.1 מיליון שקל (70% מתוך 93 מיליון) ואילו היזמים יקבלו 27.9 מיליון שקל (30% מתוך 93 מיליון שקל).
"חוק האנג'לים"
הצעת חוק נוספת של שדולת ההיי-טק, שנרקמה בסיוע פורום החממות, עוסקת בקביעת תקרה להחזרים במקרה של העברת ידע מחוץ לישראל. הצעת החוק קובעת כי חברה המעוניינת לשלם תמורה בהיקף של סכום השווה לשלוש פעמים של סך המענקים שקיבלה, תוכל לעשות זאת בכל עת, ובלבד שסך המענקים שקיבלה החברה לא יעלה על עשרה מיליוני שקלים.
בשדולת ההיי-טק מסבירים כי בעסקאות רבות הקשורות לחברות הזנק אשר קיבלו מימון מהמדען הראשי מתעורר הצורך להעברת ידע מחוץ לישראל. התמורה שנדרשת חברה לשלם למדינה במקרה כזה מחושב על פי סך המענקים שהתקבלו מהמדינה חלקי סך כל ההון שהושקע בחברה.
קיימים מקרים בהם חברות הזנק, ובפרט חברות חממה, מתבססות כמעט באופן בלעדי על מענקי המדינה ומצליחות לבנות את פעילות החברה כמעט ללא מימון נוסף. במקרים כאלו, ההחזרים הצפויים למדינה אינם פרופורציונאליים, מה שמקשה על החברות הללו לגייס משקיעים נוספים או רוכשים פוטנציאליים.
התופעה חריפה אף יותר כאשר היקף המענקים שקיבלה החברה קטנים יחסית. לפי הצעת החוק, כל חברה תוכל בכל עת "לפדות" את עצמה מכבלי חוק המו"פ, ולאפשר לחברות לצאת לסיבובי גיוס משקיעים/רוכשים, עם ודאות מלאה לגבי היקף התמורה שהללו יקבלו במקרה של השקעה/רכישה.
המגבלה המוגדרת בסעיף, לפיה היקף המענקים שקיבלה החברה לא יעלה על עשרה מיליון שקל, מבטיח שידע שנוצר בעזרת השקעה גדולה של המדינה לא יימכר בקלות.
אסתי פשין, מנכ"לית שדולת ההיי-טק בכנסת ושותפה בקרן ההון סיכון detino ventures, אומרת ל-themarker: "אחת השאלות הראשונות שמשקיעים זרים שואלים את עצמם לפני שהם משקיעים בחברות סטארטי-אפ ישראליות היא האם הן נמצאות תחת חוק המו"פ. בשיחות שקיימתי עם לא מעט אנג'לים אמריקאיים שביקשו להשקיע בישראל, נאמר לי שמדובר בתנאי להשקעה ואם חברה אכן משיבה בחיוב לשאלה זו היא לא מקבלת השקעה. למעשה קרנות הון סיכון הישראליות מגבילות את החברות שלהן בקבלת כספי מדען.
נוצרות שני סוגי חברות: חברות שמקבלות כספי מדען ולא מתאימות לקרנות הון סיכון, וכאלה שנמנעות מלקבל כספי מדען כדי לקבל השקעה מהקרנות. בתקופה האחרונה הקרנות העלו את הסטנדרטים שלהן בכל הנוגע להשקעות בחברות וקשה לקבל השקעה. התוצאה היא שחברות פחות טובות פונות למדען הראשי וכספי משלם המסים מופנים לחברות פחות טובות. אם אנחנו רוצים שכספי המדען יילכו לטכנולגיות הכי טובות, עלינו לפתור את הבעיות שמעיקות על המשקיעים הזרים. להם מפריע בראש ובראשונה שצריך לעשות כל מני חישובים מסובכים במועד האקזיט, במטרה להבין כמה הם מקבלים וכמה המדען הראשי. הצעת החוק שלנו מנסה לפשט את כל העניין הזה והופכת את התהליך למשבור קל, פשוט וברור, שהוגן ליזמים ולקרנות.
תופעה אחרת שאנחנו מנסים לתקן זהו מצב שבו חברה בתחילת דרכה מחליטה לקחת כסף ממדען ראשי כי אין לה מקור מימון אחר, אבל בשלב מסוים היא פוגשת משקיע זר שכן מוכן להשקיע בה, אבל יש לו תנאי שהחברה לא תהיה ממומנת על ידי המדען הראשי. הצעת החוק שלנו מאפשרת לחברה להחזיר את הכסף שלקחה למדען הראשי. החלטנו שהסכום הסביר שהיא צריכה לשלם הוא פי 3 על ההשקעה. כלומר אם היא לקחה שני מיליון שקל, אזי היא צריכה לשלם 6 מיליון שקל. הסף שקבענו הוא 10 מיליון שקל, אם חברה לקחה יותר היא לא יכולה לפדות את עצמה".
שתי הצעות החוק טרם סיומו בדיקה משפטית ולכן עוד לא הוגשו לוועדת השרים לענייני חקיקה. ביום א' צפוי חוק האנג'לים, שנחשף בלעדית ב-themarker, להעלות לדיון בוועדה. הצעת חוק של שדולת ההיי-טק הישראלית קובעת כי המדינה תעניק הטבות מס לאנג'לים שישקיעו בחברות היי-טק ישראליות .
חוק האנג'לים - מתקנים את הבעיות לאקזיטים של סטארט אפים ישראלים
גיא גרימלנד
27.4.2010 / 9:24