"החוגים ובתי הספר לתקשורת באוניברסיטאות ובמכללות בארץ סובלים ממחסור בסגל בכיר. הלימודים מתבצעים בעיקר על ידי מרצים מן החוץ בעלי 'ניסיון נמוך מהרצוי' הכורעים תחת העומס", כך קבעה ועדת מומחים בינלאומית שמונתה על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
הוועדה בחנה את לימודי התקשורת בישראל בין סוף 2008 עד ליוני 2009 בשישה מוסדות לימוד. בקרב האוניברסיטאות, המצב החמור ביותר הוא באוניברסיטת תל אביב; ובקרב המכללות - במכללה למינהל שבה היחס בין אנשי הסגל לסטודנטים הוא הגבוה ביותר.
הוועדה ממליצה להגביל את מספר הקורסים הניתנים על ידי מרצים לא קבועים ולגייס חברי סגל בכיר במשרה מלאה, על מנת להקל על העומס. לאור המחסור בסגל, הוועדה ממליצה לנהוג בזהירות בפתיחת תוכניות לימודים חדשות בתחום ולקדם תוכנית אסטרטגית שלאורה ייבחנו בקשות חדשות.
פרט לביקורת, הוועדה ציינה לשבח את רמת ההוראה ואיכות המחקר בתקשורת בארץ, שהוא אחד ממסלולי הלימוד המבוקשים בישראל. "נדיר למצוא במדינה קטנה כמו ישראל כל כך הרבה מוסדות השכלה גבוהה שמציעים תוכניות לימודים ברמה גבוהה, מרשים לגלות שחוקרים ישראלים בתחום זכו להכרה בינלאומית באמצעות פרסום מאמרים בירחונים החשובים ובהשתתפות בכנסים בינלאומים", כתבו עורכי הדו"ח. הם המליצו לאמץ מדיניות שתעודד את חברי הסגל בתחום להשיג יותר מענקי מחקר וגם לאתר את הבוגרים הטובים ביותר בתחום, ולתת להם משאבים מתאימים כדי להשלים את ההשתלמות שלהם.
לפי בדיקת הוועדה באוניברסיטת תל אביב, רק שבעה אנשי סגל בכיר בלימודי התקשורת ו-24 אנשי סגל מן החוץ מופקדים על 454 סטודנטים. המשמעות היא שעל כל מרצה בכיר בחוג לתקשורת בתל אביב יש 65 סטודנטים, ו-3.4 סטודנטים על כל מתרגל.
במכללה למינהל שבה בית הספר לתקשורת הגדול ביותר ישנם רק 8 אנשי סגל קבוע ו-132 אנשי סגל מן החוץ על 1,159 סטודנטים, לפי הדו"ח. כך שהיחס הוא 145 סטודנטים למרצה קבוע, ו-17 סטודנטים למרצה מן החוץ.
המוסדות מעדיפים להעסיק מרצים מן החוץ ממניעים כלכליים: העסקת סגל בכיר יקרה יותר יחסית, ומרצים חיצוניים מועסקים בשכר נמוך יותר. בעקבות השכר הנמוך, רוב המרצים מן החוץ המופקדים על ההוראה עובדים שעות רבות ביום ומועסקים ביותר ממוסד לימודים אחד.
הבעיה לפי הוועדה לא ייחודית לישראל, אך השימוש הנרחב במרצים מן החוץ פוגע ישירות בסטודנטים. העומס שמוטל על המרצים החיצוניים וניסיונם הנמוך מזה של הסגל הבכיר פוגע ברמת ההוראה של המרצים ויכולתם לתת משוב לסטודנטים. בנוסף, בגלל העומס הפקולטות לתקשורת עלולות להקל על המטלות שניתנות לסטודנטים כדי שלא תידרש עבודה רבה והליך הבדיקה יהיה קל יותר. "רמת הלימודים מושפעת כשלמרצים יש הרבה אחריות, הרבה קורסים, והם בעלי ניסיון נמוך מהרצוי", לפי הדו"ח.
גם הקריירה האקדמית של המרצים מן החוץ נפגעת כתוצאה מהמצב. רבים מהם הם סטודנטים לתארים מתקדמים בתקשורת אך "התשלום הנמוך והדרישה לעבוד בכמה מקומות במקביל תחת עומס כבד לא עוזרים להם להשלים את התארים שלהם בצורה רצינית", כתבו אנשי הוועדה.
בנוסף מומחי הוועדה קבעו כי בעיקר באוניברסיטאות אין מספיק התייחסות למדיה חדשה (אינטרנט) בלימודים, לעומת זאת, התוכנית שנבדקו בעיקר במכללות אינן מאוזנות בגישתן ללימודים. בנוסף המליצה הוועדה שלימודי התקשורת ישתפו פעולה עם יתר המחלקות במוסד כדי לתת דגש על נושאי לימוד כלליים שילווי את תוכניות הלימוד בתקשורת.
מהמכללה למינהל נמסר כי בנתוני הוועדה נתגלו אי דיוקים וכי המכללה העמידה את המל"ג על הטעויות וביקשו לתקנן. "בעת כתיבת הדו"ח מנה הסגל הבכיר במשרה תקנית 16 חברי סגל, ולא כפי שמופיע בדו"ח. מאז כתיבתו נוספו ארבעה מרצים. בהתאם לכך, בפועל מספר המרצים הוא כפול ממה שצוין בדו"ח, כך שיחס מרצים-סטודנטים קטן בחצי ממה שמופיע בדו"ח המל"ג, והוא בדומה לאוניברסיטת תל אביב ולמכללת ספיר.
עם זאת מהמל"ג נמסר כי הנתונים שמצויים בדו"ח הוועדה הבינלאומית נכונים. טענת המכללה נבדקה ואינה נמצאה נכונה.
תגובתה של אוניברסיטת תל אביב טרם התקבלה.
דו"ח של המל"ג: מחסור חמור בסגל בכיר באוניברסיטאות ובמכללות
ליאור דטל
27.4.2010 / 18:06